28 אוקטובר 2012 | 22:29 ~ 0 תגובות | תגובות פייסבוק

דרור מורה על “שומרי הסף” (וידיאו)

“שומרי הסף”, סרטו התיעודי המעולה של דרור מורה הוצג בבכורה עולמית בפסטיבל ירושלים האחרון, שם גיליתי שזה לא רק סרט מותח ומרתק, אלא גם אחת ההפקות הוויזואליות המרשימות שנוצרו בישראל. מבחינה קולנועית, לפני כל דבר אחר, הסרט הזה הוא מפסגות סרטי התעודה שנעשו כאן, ואולי אף אחד השיאים הקולנועיים בכלל, לא משנה מאיזה סקטור. אבל פרט לכך, הסרט הזה גם מייצר פולמוס פוליטי סביבו והוא חיוני לניתוח ולדיון גם ברמה האידיאולוגית. מורה קיבץ את ששת ראשי שב”כ האחרונים לראיונות על ימיהם בשירות, החל מתחילת דרכם בשטח ועד לימים בראש הפירמידה, ויצא עם תובנות מדהימות בכנותן מאנשים שלא הייתם מצפים שככה יסגירו סודות של הלב (הראיון עם אברהם שלום, ראש השב”כ בימי פרשת קו 300, הוא בעיניי משיאי הסרט, ורגע תיעודי כביר שהזכיר לי רגעי שיא מתוך “ערפל המלחמה” של ארול מוריס ו”יום אחד בספטמבר” של קווין מקדונלד). יעקב פרי, למשל, אומר את משפט המחץ של הסרט: “אי אפשר לעזוב את תפקיד ראש השב”כ ולא להפוך קצת לשמאלני”. מסכימים איתו או לא, אין ספק שאלה האנשים שיודעים הכי טוב (גם אם זה בדיעבד) מה קורה גם מהצד הפלסטיני וגם מהצד היהודי, ולכן – אחרי שהסרט יגמור את סיבובי הפסטיבלים שלו באמריקה ובעולם – אני ממש מקווה שהוא יגיע להקרנות בישראל עוד לפני הבחירות, כדי שגם אנשי שמאל וגם אנשי ימין יוכלו להקשיב למידע העצום המוגש בסרט (והאופן המרתק שבו המידע הזה מוגש, כמו סרט מתח), ולהבין איך פותרים את הפלונטר הזה.

סקוט פיינברג, מבכירי חזאי האוסקר באמריקה וכיום בעל טור ב”הוליווד ריפורטר”, טוען ש”שומרי הסף” הוא אחד הסרטים המובילים במירוץ לאוסקר התיעודי. המשפט המדויק שלו הוא:

It has quickly become one of the most critically-acclaimed docs of the year and a leading contender for the best documentary feature Oscar.

 

פיינברג ישב עם מורה במהלך פסטיבל ניו יורק לראיון של כשעה. שם הוא שמע ממנו שארול מוריס, שהיה השראה ליצירת הסרט, ראה אותו בטלורייד וניגש למורה להגיד לו שהוא אהב; ועל המחזור של דרור מורה בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, ממנו יצאו כבר ארי פולמן וחגי לוי להצלחות בינלאומיות. מורה היה במשך שנות התשעים אחד הצלמים הכי טובים שעבדו בארץ. הוא צילם לדורון צברי ואורי ענבר את “האח של דריקס” והחליף את דוד גורפינקל בצילום “ככר החלומות” של בני תורתי, הוא גם צילם לאורי ענבר את “בית”ר פרובנס”. בהשוואה לסרטים החמים האלה, מרובי אור השמש, אהבתי גם את הצילום התכלכל והקריר שלו ל”קשר עיר” של יהונתן סגל. אבל מאז שנת 2000 הוא דוקומנטריסט (אם כי, “שומרי הסף” נראה כמו סרט של צלם. הוא פשוט מרהיב לעין). הנה השיחה המלאה של פיינברג עם מורה:

 

נושאים: בשוטף

השאירו תגובה