בלעדי! האפקטים הממוחשבים של "איה" נחשפים
"איה". הלפני
לפוסט הזה אני מחכה כבר די הרבה שבועות ואני ממש שמח שהוא סוף סוף עולה. לפני כמה שבועות שאלתי את עודד בן-נון, חצי מצמד הבמאים של "איה" (הסרט הקצר שהביקורת שלי עליו נמצאת כאן), לצד זוגתו מיכל ברזיס, האם הוא יוכל לארגן לנו מעין מצגת שתציג את עבודת האפקטים והפוסט-פרודקשן המאוד מאסיבית שאפשרו לא מעט מהקסמים שמתחוללים בסרט הזה. לכאורה מדובר בסרט קטן וקאמרי על שני אנשים במכונית, למעשה זה סרט מורכב מאוד וגדוש עבודת מחשבים. הסרט צולם ב-11 ימים ועוד שני ימים נוספים לצילומי הרקעים – כמות עצומה של ימי צילום לסרט בן 40 דקות. אבל התוצאה יצאה כה עשירה ומרשימה שהסרט אכן קיבל מעמד שאינו אופייני לסרט קצר: אחרי שבועות של הקרנות בסינמטקים הוא עבר להקרנות בקולנוע לב – תחילה בתל אביב בלבד ועקב הביקוש גם בעוד מקומות בארץ. כמו שכתבתי במקום אחר: הסרט הזה הוא ארוחה מלאה, למרות שהוא קצר בחצי מסרט קולנוע באורך מלא – גם מבחינה רגשית וגם מבחינת ערכי ההפקה. לא בטוח שכל מי שרואה את הסרט מודע לכמות האפקטים שיש בו, אבל דומני שקל לחוש שיש כאן השקעה קולנועית מרשימה במיוחד.
(לצפייה בסרטונים המציגים את עבודת האפקטים בסרט, קפצו פנימה)
לקח לאנשי "איה" זמן ליישם את הרעיון הזה. תחילה היתה התלבטות האם בכלל לחשוף את עבודת אחורי הקלעים של הסרט, מתוך חשש שאולי זה יקלקל משהו מהקסם של הסרט (אני חשבתי ההפך, ולמעשה עדיין חושב שהסרטונים האלה היו צריכים להיעשות לרגל בכורת הסרט), ואז – כשהוחלט לבצע אותם צריך לחכות ששני אנשים האפקטים שעבדו על הסרט ימצאו קצת זמן פנוי להציג את עבודתם. אבל הזה זה קרה, ואני אסיר תודה לצוות של "איה" על הביצוע. אתם באמת הולכים להציץ לתוך משהו קסום ומפתיע.
הסרטון הראשון הוא של איש האפקטים ערן פלר שמציג איך צולמה אחת הסצינות בסרט באולפן ואיך הוא בנה אחר כך, בשלב הפוסט פרודקשן והאון-ליין, את כל הצד הוויזואלי שכבה על גבי שכבה:
אחד השוטים שכל מי שראה את "איה" בוודאי שם לב אליו, הוא דולי ארוך שמתחיל מקלוז-אפ על פניה של שרה אדלר – בשעה שאולריך תומסן מנגן לה על הירך סולו פסנתר – ואז נע אחורה ומתרחק מהמכונית. זה שוט מרשים ומבלבל באמצע הרגע הכי אינטימי של גיבורי הסרט, ולא מעט שאלו אותי איך צילמו אותו. רון גנבר, איש האפקטים הממוחשבים של הסרט, חושף את הסוד. זה נעשה כך:
וככה נראתה המכונית שיצאה לצלם את הרקעים לסצינות הנסיעה באולפן, כשעליה שלוש מצלמות המצלמות את הנוף:
צילום: רועי פרג'
ואם לא ראיתם את "איה" – המספר על איש ואישה שנפגשים בטעות בשדה התעופה ויוצאים לנסיעה משותפת – הנה הטריילר. הסרט עדיין מציג בקולנוע לב:
יפה מאוד ועושה חשק לראות את הסרט.
אכן, יואב, ראיתי ונהניתי.
אכן מגניב לחלוטין. אבל למה 40 דקות?????
שאלה אחרת, אולי התייעצות. האם מישהו יודע על תוכנת תסריטאות שעובדת על אייפד ? ושאפשר לכתוב עליה בעברית מימין לשמאל?
אשמח לעזרה.
ומעבר לכל העבודה הנפלאה הזאת והכי חשוב: סרט מקסים מרגש ומדויק. לכו לראות.
איזה קטע ששמרו את זה בסוד! אני שמעתי על זה שמועות אבל הביקורות לא הזכירו מילה על זה. ואני מסכימה עם יאיר שאין שום סיבה להסתיר את האפקטים
מרשים ויפה! עושה חשק לראות את הסרט.
זה סרט מקסים ביותר, מי שעוד לא ראה מהר ללכת! אני מוכרחה להגיד שזו אחת הסצינות המרשימות ביותר שראיתי בסרט ישראלי מעולם. למרות כל עבודת האפקטים הזו היא מצליחה להיות סצינה אינטימית ואירוטית להפתיע.