אוסקר 2012, מצב המירוץ: שנה של יצירות מופת?
נובמבר-דצמבר הם החודשים הכי גרועים לחובבי קולנוע אמריקאי בישראל (וגם באירופה, למען ההגינות). בעידן שבו הסרטים הגדולים יוצאים בישראל ובארצות הברית בו ביום (רוב קוראיי כאן זוכרים בוודאי ימים לא כל כך רחוקים שזה לא היה המצב), בעונת האוסקר שוב היבשות מתרחקות. סרטי האוסקר יוצאים אל התקשורת וקהל מצביעי עונת הפרסים, יוצאים להפצה (גם לכבוד החגים שם, מחג ההודיה ועד.חג המולד, שבהם יש לסרטים קהל רב ומצב הרוח רציני יותר) אבל לישראל ולאירופה הם יגיעו רק בינואר-פברואר. זו העונה שבה אני צריך להתחיל לנדנד לאנשים שאני מכיר מבין מצביעי הבאפט"א וגלובוס הזהב שישלחו לי את הסקרינרים שלהם, כי אני שונא להיות מחוץ ללופ וההמתנה הזאת משגעת אותי.
יריית הפתיחה לעונת הפרסים לשנת 2012 ניתנה אמש כשבניו יורק חולקו פרסי גותאם, המוענקים לקולנוע העצמאי. "ממלכת אור הירח" של ווס אנדרסון זכה בפרס הסרט הטוב. הפרס הזה לא מהווה שום אינדיקציה לגבי סיכוייו של הסרט באוסקרים – יש לו כרגע סיכויים מסוימים להגיע למועמדות בקטגוריית התסריט המקורי, העיצוב, התלבושות ואולי גם המוזיקה, לא מעבר לזה – אבל בעיקר זה מאותת לנו שהנה התחלנו.
12 שעות אחר כך, לפני כשעתיים, פורסמו המועמדויות לפרסי האינדיפנדנט ספיריט, המוענקים גם הם לקולנוע עצמאי (טקס חלוקת פרסי האינדיפנדנט ספיריט מתקיים בצהריים, יום לפני האוסקרים). הכותרת הישראלית המשמחת היא ש"למלא את החלל" של רמה בורשטיין מועמד שם לשני פרסים – לסרט הביכורים ולתסריט, מה שאומר שמכונת הקמפיין של סוני פיקצ'רס קלאסיקס עובדת יפה להכניס את הסרט לתוך מודעות עונת הפרסים (הדרך מכאן קצרה למועמדות לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר). ברמה הכללית יותר, המועמדויות שפורסמו האלה שוב מפנות את תשומת הלב לשלושה סרטים עיקריים: "אופטימיות היא שם המשחק" של דיוויד או ראסל, שכנראה גם יזכה בפרס (ומשום כך יפסיד את האוסקר), "ממלכת אור הירח" ו"חיות הדרום הפראי".
התחנות הבאות בדרך אל האוסקרים הן הכרזת הזוכים של הנשיונל בורד אוך רוויו ביום רביעי הבא (5.12), והכרזת המועמדת לפרסי גילדת השחקנים שבוע אחר כך (12.12).
====================
במקביל, הוקרנו בסוף השבוע האחרון בניו יורק ובלוס אנג'לס למצביעי פרסי סוף השנה – בעיקר העיתונאים חברי האגודות מחלקי הפרסים ואנשי גלובוס הזהב – שניים מהסרטים המסקרנים של עונת האוסקר הקרובה, שני סרטים הפוכים בסגנונם מאת שני יוצרים שסרטם הקודם זכה באוסקר: "עלובי החיים", האופרה של טום הופר ("נאום המלך"); ו"Zero Dark Thirty", סרט האקשן על חיסול בין-לאדן, של קתרין ביגלו ("מטען הכאב"). בשני המקרים, להפתעתי הרבה, הסרטים האלה התקבלו בתשואות מצד המבקרים, שאיששו את היותם מועמדים בולטים במירוץ לאוסקר.
מה שאומר שנכון לעכשיו, אין אף סרט שנחשב לבעל פוטנציאל אוסקרי לפני הצפייה בו שאיכזב את צופיו הראשונים ויצר גל של אנטי נגדו. יותר מזה: כמות הסרטים שלא מעט מבקרים וחזאי אוסקר טוענים שהם בעלי הסיכוי לזכות באוסקר הופכים את המירוץ, כרגע, לדי פתוח. אין מועמד מוביל, בתקופה שבה המועמד המוביל כבר היה אמור להתגלות. עד השבוע שעבר נדמה ש"ארגו" של בן אפלק מוביל, השבוע נראה שההתלהבות היא כבר ממקבץ סרטים אחרים.
על סמך הקריאה בבלוגים אמריקאים, אלה הסרטים שמצטיירים כבולטים כעת:
– "ארגו". סרטו של בן אפלק. נחשף בפסטיבל טורונטו והפך לסרט אהוב על כולם. העובדה שזהו סרט של שחקן שהפך לתסריטאי זוכה אוסקר ואז לבמאי משחקת לטובתו בהוליווד שנוטה לעטר שחקנים שנהיים במאים.
– "אופטימיות היא שם המשחק". סרטו של דיוועד או ראסל יצא עם ביקורות מוקסמות מטורונטו שהציבו אותו כבעל פוטנציאל אוסקרי רב. מאז נדמה שההתלהבות סביבו התקררה, אבל עדיין יש סיכוי שזהו הזוכה הוודאי באוסקר על התסריט המעובד, ועד שיצאו הביקורות על סרטה של ביגלו נדמה היה שג'ניפר לורנס היא המועמדת המובילה לזכייה באוסקר בקטגוריית שחקנית ראשית. עכשיו נראה שג'סיקה צ'סטיין מהסרט של ביגלו רצה אליה צמוד.
– "חיי פיי". סרטו של אנג לי זוכה לסופרלטיבים. הוא בוודאי יהיה מועמד. אוסקר על האפקטים נראה מובטח.
– "לינקולן". יש כאלה שמשוכנעים שסרטו של ספילברג יזכה באוסקר. אבל יש לסרט הזה גם לא מעט מתנגדים. אני חושב שהאקדמיה תהיה בעד הסרט הזה יותר מאשר התקשורת ולא אתפלא אם זה יהיה הסרט שישיג, בבוקר הכרזת המועמדויות, את כמות המועמדויות הרבה ביותר.
– "עלובי החיים". אני נוטה לזלזל בסרט הזה, בעיקר כי אני חושב שטום הופר, עם כל החיבה שלי ל"נאום המלך", זוכה להערכת יתר בהוליווד והאוסקרים שלו לחלוטין לא מוצדקים בעיניי. אבל נראה שחובבי "עלובי החיים" עשו במכנסיים מרוב התלהבות בסרט הזה.
– "Zero Dark Thirty". התגובות מהקרנת העיתונאים של סרטה החדש של קתרין ביגלו היו פשוט היסטריות. ג'סיקה צ'סטיין זינקה לתפקיד הפייבוריטית לזכייה באוסקר. מהתיאורים שאני קורא אני מבין מיד שהאוסקר על העריכה מובטח לסרט.
מה שמשאיר ארבעה סרטים במצב לא ברור, ועוד שניים:
– "הטיסה" של רוברט זמקיס ו"אנה קרנינה" של ג'ו רייט, שזכו להתלהבות גדולה אחרי בכורותיהם, קצת הצטננו. הם עדיין עשויים להיכלל במועמדים, אם יהיו יותר בין חמישה לעשרה סרטים מועמדים. אבל נראה שהם כבר לא ברשימת המאיימים על הזכייה.
– "ג'אנגו ללא מעצורים" של קוונטין טרנטינו ו"ההוביט" של פיטר ג'קסון עדיין לא הוצגו. ספק אם יש להם סיכוי ממשי להשתחל השנה לאוסקרים. אבל יש להם שבוע להציג את עצמם ולשכנע אותם אחרת לפני שננעל הדדליין הראשון של עונת הפרסים זה של גלובוס הזהב. סרט שיוקרן אחרי 5 בדצמבר לא יוכל להיכלל בהצבעה. המועמדויות שלהם, שיזניקו את פרסי כל אגודות העיתונאים, יתפרסמו ב-13 בדצמבר.
– "המאסטר" של פול תומס אנדרסון ו"אהבה" של מיכאל האנקה, שהיו אהודים מאוד אחרי ונציה וקאן (לא בהתאמה), די נפלו מרדאר האוסקרים. להאנקה יש עדיין סיכוי להיות מועמד על התסריט ונראה שהוא הפייבוריט לזכייה בקטגוריית הסרט הזר (מה שיהפוך את הזכייה של "למלא את החלל" ל-upset של הטקס).
וכל אלה סרטים שעדיין לא ראינו כאן. רק על סמך בלוגים וטוויטר. הציפייה שלי בשמיים, כי נראה שכרגע כל מה שמבקרי אמריקה רואים שם, מצוין להם.
ואני מחכה שגם זה כבר יזוז ועונת האוסקרים תתחיל גם בישראל כבר בנובמבר ולא בינואר. גם זה עוד יגיע, אתם תראו.
אופטימיות וגו'…
הציניים שבינינו ישמחו שהסרטים האלה מתוכננים לצאת כאן, ולא רק אחרי איזו זכייה באוסקר.
(סע ללונדון בחנוכה או משהו ותוכל לראות את חלקם)
לפני שאני רואה את הסרטים, אני חושב שהכותרת שלך קצת מוגזמת. ממה שאני קורא ושומע, זו בהחלט שנה של סרטים טובים מאוד, אבל לא של יצירות מופת. אין כאן לא "זה ייגמר בדם" ולא "לא ארץ לזקנים", שתי יצירות מופת שרצו ב-2007. אחת מהן גם זכתה.
את "ארגו" ראיתי. אחלה סרט. בן אפלק במאי חכם וערמומי. אבל לא יצירת מופת.
לסרט של ביגלו יקראו "כוננות עם שחר" בעברית מפיצית (בסוף ינואר בארץ). גם אני קורא ביקורות מתעלפות, אבל אולי אורכו של הסרט (שעתיים וארבעים) ירתיע את האקדמיה, כמו גם העובדה שקראתי שמבצע החיסול עצמו מהווה רק את החלק האחרון של הסרט. שאר הסרט מתרכז בנסיונות למצוא את בין-לאדן. ג'סיקה צ'סטיין נראית לי מועמדת בטוחה (אם כי אני חושב שהיא עדיין לא תזכה).
"עלובי החיים" + "אנה קרנינה" מראש אני לא ממש מתעניין ב…אוף, עוד גרסה לקלאסיקה הזו…על פניו אלו סרטים שנוצרו בכדי למלא את רשימות המועמדויות לאוסקר (אבל לא לזכות). עם זאת, אני קורא ש"אנה קרנינה" מבוים "דוגוויל" סטייל, כלומר, על במה. זה יכול להיות מעניין. ועדיין, לא רואה את זה זוכה בהרבה אוסקרים.
"לינקולן" המוביל במועמדויות – אולי. זה לא אומר שום דבר לגבי זכיה. אני שומע וקורא תגובות חיוביות, אבל גם קצת מסתייגות.
"חיי פאי" לפי מה שאני קורא, זה הסרט שהכי קרוב ליצירת מופת. אבל האקדמיה תיתן אוסקר לסרט ב-3D? אנחנו זוכרים איך זה נגמר בפעם שעברה (הפסד לקת'רין ביגלו. וגם סקורסזה לא היה באמת במירוץ, עם "הוגו" שלו).
מה שמשאיר אותנו עם מה שאני מבין שהוא "נאום המלך" של השנה: הסרט של דיויד או ראסל. לפי מה שאני מבין, זה סרט סופר-קומונקטיבי, קראוד-פליזר מידבק. להבנתי, זה הסרט המוביל כרגע לזכיה. אבל בהפרש פצפון מהאחרים.
באסה. הוא כבר היה מתוכנן לצאת השבוע בארץ. ברגע האחרון הוא נזרק לסוף דצמבר.
לגבי הסרט הזר: בכלל נראה לי ש"מחוברים לחיים" הוא הפייבוריט לנצח. משום מה הסרט הזה מקסים את כל מי שרואה אותו. האנקה הוא האנקה, כלומר קשה וקשוח. סביר להניח שזה סרט משובח, אבל סרט על אלצהיימר ייקח את האוסקר? קשה לי להאמין. רמה בורשטיין נראית לי עם סיכויים די טובים למועמדות (אם כי לא לזכייה. מה שיהפוך את מדינת ישראל ללוזרית הגדולה בהיסטוריה של האוסקרים)
אה…ורוברט זמקיס: ממה שאני קורא, זה סרט לא רע, אבל אני גם מתרשם שההדבקה של סרט אסונות (מרשים) לבין דרמת גמילה מאלכוהוליזם (פחות מרשימה) – ההדבקה הזו יוצאת קצת מלאכותית. אבל דנזל וושינגטון יהיה מועמד (ולא יזכה).
ועוד תוספת: אן תומפסון פירסמה היום ראיון מתעלף עם דרור מורה. האם המועמדות של "שומרי הסף" לאוסקר סגורה?
לאמרות ש"למלא את החלל" מועמד בשתי קטגרויות, הוא אינו מועמד בסרט הזר (אינדי, כשהמועמדים הם: "אהבה" של הנקה, "היו זמנים באנטוליה" של סיילן, "חלודה והעצם" של אודיאר, "האחות" של מייר ו"מכשפת מלחמה" של נגויין, כשהאחרון דרך אגב מופיעה תחת קונגו ולא קנדה, ולדעתי יכול להיות הסוס השחור של התחרות האוסקרי הזר)…
ובקשר להפצה של סרטים, לדעתי המפיצים פשוט חופרים בור תחת רגלייהם ולא משאירים לרוב הצופים הרגילים (לאלו שאין להם קשרים) אלא להוריד את הסרטים באינטרנט.
ההגיון של המפיצים נורא פשוט. הם מניחים (וכנראה בצדק, בשלב זה) שסרטי האוסקר פונים לקהל מבוגר יותר שאינו מוריד סרטים באינטרנט, ושפחות מעודכן לגבי "מה חדש ברגע זה", ולעומת זאת מועמדויות לאוסקר ואף זכיות יהיו עבורו מקדמי מכירות משמעותיים, לכן הסרטים האלה מיועדים להפצה לאיזור אמצע ינואר, אז יוכרזו המועמדים לאוסקר (והזוכים בגלובוס הזהב) והסרטים האלה יזכו בלא מעט פרסום חינם בתקשורת וייווצר סביבם באז. כאמור, המפיצים לא מחליטים דבר בעצמם בסרטים האלה, אלא נסמכים על אסטרטגיית הפצה המוכתבת להם מהאולפנים. לכן זו צרת רבים: גם באנגליה וצרפת, למשל, רוב הסרטים האלה ייצאו רק בינואר. זה ישתנה כשהקהל הצעיר יתבגר ואז גם הקהל המבוגר יתחיל לדרוש תגובה מהירה יותר. בעוד עשר שנים בערך. אני מצפה שבתמורה, גם טקס האוסקר יוקדם מאוד (לינואר, והכרזת המועמדויות לדצמבר) כדי לענות למצב הזה לכשיגיע.
רוה, אחלה פוסט ! מעולה, גם כי מיידע על סרטים חדשים ומסקרנים, מתוך מאגר ההכי בולטים לאחרונה- מה שמוסיף.
אני כועס על המפיצים בארץ (וקצת על עצמי שלא טרחתי לנסוע ל"מאסטר"- אבל כי הוא הוקרן בישראל רחוק ממני) – שלוקח חודשיםם עד שהמון סרטים מסקרנים מגיעים לישראל, כמו ארגו, שעוד לא ראיתי. ואחרים שצוינו פה.
אבל אגיד כך, מהיכרות שלי עם היוצרים: דווקא קת'רין ביגאלו (בלי הילה מטורפת של מבקרים, שיש להאנקה בצדק, ולאנדרסון בפחות צדק)
היא הכי מסקרנת אותי מהרשימה, ראשית- מהבודדות במאיות נשים באמת גדולות (שאני מכיר כרגע, כן, וגם אנדריאה ארנולד שם), גם אם אלו סרטי יומיות באיזשהו אופן, אני עדיין מאוד אהבתי את "פוינט ברייק" ותודה לאל, ש"הורט לאקר" שלה זכה באוסקר
(אבל אחריו- הזוכים- לא מוצדקים ממש, כולל "נאום המלך" שמלא, שוב, בהמון דרמה, ובעלילה יחסית דלה ואפורה. הארטיסט נחמד ל FUN ,לא חומר ל"סרט טוב לשנה", ולפני "הנאום"- ארץ קשוחה ראוי ! אבל "סלאמדוג מליונר" ?! באמממת ?! השתולים, אמריקן ביוטי וגם "ביוטיפול מיינד" ראויים מאוד, אבל שיקגו ושר הטבעות ?! אז יש להם בחירות הזויות, לצד מעולות)
מעל אוואטר הקשקשני.
טרנטינו תמיד אחלה ל FUN ונראה שזו תישאר מורשתו הראויה בקולנוע.
"לינקולן" מסקרן, שפילברג- אחת ל, יתן לנו הנאה מסרטים. (אפילו שדניאל די לואיס אובר רייטד בדרכו).
"ארגו" מסתמן כאחלה יומיות של אפלק, שבאמת טוב כבמאי, יותר מאשר כשחקן.
"אופטימיות" של ראסל (פה ושם נחמד) צריך להופיע אולי אחרי סרטים כמו "אביר אפל" אחרון, "ארץ יבשה" ואפילו "לופר" ו"עסקה מגונה" שאני יודע שאינם חומר לאוסקר אבל מהנים מהרבה אוסקר שיט שזכה וייזכה עוד לצער כולנו.
כפי שבמוזיקה, עדיף שלאנה דל ריי ואלי גולדינג יזכו בגראמיס (אותו סיפור, מלבד אאוטקטסט, נדירים זוכים ראויים) לפני מלכות דרמה מעייפות כמו אדל וטיילור סוויפט.
"עלובי החיים" ו"חיי פיי" מאת במאים שאינני מחשיב כטובים ומקווה שלא ייזכו במועמדות גם. פיטר ג'קסון ("הוביט") מעייף כבר שנים.
"המאסטר" ו"אהבה" מסקרנים בהרבה ומאת במאים מוכשרים, יומרניים אבל מהסוג היותר טוב ועמוק.
מוסיף שני קישורים לבחירות השנה…..מומלץץ לבדוק….
http://rateyourmusic.com/films/chart?year=2012
http://rateyourmusic.com/list/DavidIs/finest_films_2012