27 יולי 2008 | 10:10 ~ 10 תגובות | תגובות פייסבוק

קטן וקריפי

אחרי שתהיתי האם בלוגרים הולכים לשחות בכסף בבועת הבלוגים הגדולה, הנה ידיעה לאיזון: תאגיד AOL מבצע קיצוצים בבלוגים המקצועיים שלו – מקצץ משכורות ומשרות. בין אלה שיפגעו מהקיצוצים יהיה בלוג הקולנוע החרוץ Cinematical, אם כי עדיין לא ברור איך וכמה.

========

בסוף השבוע התקיימו ברחבי הארץ הקרנות טרום בכורה ל"מאמא מיה!". מי שכבר ראה אולי יכול לעזור לי לפתור את התעלומה: באיזה שנה מתרחש הסרט? הרי האמא (מריל סטריפ) היתה חברה במעין להקת גלאם נשית שנראיתה כאילו היא נתלשה מ-1978. והאבות מראים את התמונות שלהם מאותם ימים בתור היפים. כלומר, סוף שנות הששים, תחילת השבעים. גם אם הם היו היפים באיחור, הרי שקשה להאמין שהם יתלבשו כמו יוצאי לד זפלין אחרי 1979. אבל הילדה שמתחתנת אומרת שהיא בת עשרים. כלומר כל מה שקרה בעבר קרה לפני 20 שנה. אם הסרט מתרחש כיום אז אמא שלה התלבשה כמו להקת קיס והאבות שלה כמו קרוסבי סטילס ונאש… ב-1988? בכל שנה אחרת בה מתקיים סיפור הרקע ו"מאמא מיה!" הופך לסרט תקופתי שמתרחש אי שם בניינטיז, ואפילו לפני. ואז זה גם לא הגיוני.

=========

עתיד הקולנוע, כפי שאני שב ומזכיר, יהיה על מסכים גדולים מאוד, או קטנים מאוד. בתי הקולנוע יחפשו מקורות פרנסה חוץ-קולנועיים, והיוצרים יחפשו מקורות הפצה חוץ-תיאטרליים (זה למעשה כבר ההווה, בכלל לא העתיד).
למשל:
בתי קולנוע יציגו שידורי ספורט חיים… בתלת מימד.
או: ג'ורג' לוקאס יפיץ מחדש את שתי טרילוגיות "מלחמת הכוכבים" שלו… בתלת מימד.

ומהצד השני. הצד הקטן יותר. הקטן והקריפי. אן תומפסון מדווחת על השקת האתר Small and Creepy Films, שהקימה התסריטאית קרוליין תומפסון ("המספריים של אדוארד") עם בן זוגה, המפיק סטיב ניקולאידס. השניים הפיקו וביימו סדרה בת 28 פרקים בשם "The Hills Are Alive", שתגיע בהמשך לאתר שלהם. ועד אז הם מנסים לקבץ אצלם סרטים קצרים, אפלים ומוזרים. המבחר כרגע די מצומצם אבל הנה אחת המציאות שם: הסרט "The Lark" שביים גיל קינן ב-2002. "זה הסרט שגרם לספילברג ולזמקיס לקחת את קינן לביים את 'מפלצת של בית'", כתוב בתיאור הסרט. קינן, אגב, מביים את העיבוד של תומפסון ל"City of Ember" שייצא באוקטובר. הנה הסרט הקצר שלו:

וכשמדברים על יוצרים בעל ותק קולנועי שהולכים ועושים דברים קטנים ומשונים בלעדית לאינטרנט צריך להזכיר גם את ג'וס ווידון ו"ד"ר הוריבל" שלו. אלא שזה פרויקט כלאיים שכזה, לאיי-טיונז (בתשלום) ובקרוב לדי.וי.די. לא ממש לאינטרנט במובן החופשי והנגיש שלו.

10 תגובות ל - “קטן וקריפי”

  1. shai 27 יולי 2008 ב - 11:17 קישור ישיר

    The time frame of Mamma Mia! is the the smallest problem the film has.It just one detail the makers didn't pay attention to, when they made the film.And it drowning in more accute problems that make the film a torture to watch.

    And it should have been such fun and it could have been the new sing a long film.This is simply an insult to the mind of anyone who love film(not to mention for those who like musicals).And no,this is not a musical

  2. YTB? 27 יולי 2008 ב - 11:56 קישור ישיר

    ניטפוק: "דוקטור הוריבל" הופץ חינם, חופשי ונגיש לזמן-מוגבל דרך הבלוג שפתח לו ווידון (אבל באמצעות הפלטפורמה לאמריקאים-בלבד של Hulo), ורק אח"כ עבר למכירה באיי-טיונז.

  3. עדן 27 יולי 2008 ב - 13:36 קישור ישיר

    גם לי הפריעה במהלך הצפייה ב"מאמה מיה" העובדה שלא הבנתי באיזו שנה הוא מתרחש. אבל זו באמת אחת הבעיות היותר קטנות של הסרט הנורא הזה שהיה מקבל ממני את תואר הסרט הגרוע של השנה, אלמלא הייתי רואה את MEET THE SPARTANS שבכלל לא עמד בקריטריונים של סרט.

  4. רפי 27 יולי 2008 ב - 15:08 קישור ישיר

    אני לא חושב שמי שהולך למאמה מיה מצפה לקבל באמת סרט קולנוע רגיל. מאמה מיה הוא לא יותר מגירסת פילם למיוזיקל קליל וכיפי שלא מצריך מחשבה. אף אחד לא הולך לראות את ההפקה הבימתית של מאמה מיה בשביל הסיפור, אלא בשביל השירים, ואני חושב שזה צריך להיות היחס לסרט – פשוט לכבות את המוח ולשיר עם הדמויות על המסך. ככה עשיתי בהפקה הבימתית וכך אני גם אעשה בקולנוע.

  5. סטיבי (לא בבית) 27 יולי 2008 ב - 15:11 קישור ישיר

    ד"ר הוריבל הועלה חינם באותה פלטפורמה לכולם, לא רק לאמריקאים.

    (ובלי קשר, יוסף שאהין הלך לעולמו)

  6. shai 27 יולי 2008 ב - 15:41 קישור ישיר

    I wasn't expecting anything as I saw the stage production. The film is a one to one adaptation of the stage production.Evrything that is in the film was also in the play.The thin story,the caricatur of the characters.Not a single change.But things I could ignore when they were on stage,were dificult to ignore when they were flashing from the screen.

    And as for the songs.Yes they are nice and catchy but they needed to be sung properly.None of the actors could sing well or even hold a tune. The worse was Meryl Streep who was mostly out of tune.Her rendition of "The Winner takes it all"was simply horrible and her voice was inadequate for this song

  7. Cinephile 27 יולי 2008 ב - 22:37 קישור ישיר

    עמוס גיתאי פותח בית ספר לקולנוע בחיפה
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3573928,00.html

  8. איתן 28 יולי 2008 ב - 10:21 קישור ישיר

    אוף טופיק :

    הי יאיר, האינך חושב שהגיע הזמן לעדכן את בוקסות ה"לראות ומהר" ו"עדיף לותר" בצד שמאל ?
    (ובשולי העניין : אני שמח שהחלטת להוסיף את הח' הדרושה בשמו הפרטי של מר אקין, הגרמני-טורקי. ויכוחינו בענייני שמות יתחדשו בקרוב, עם עליית "חולשה ליופי" בלב).

    (היי, אורון. שחררו אותי מהמילואים)

  9. ענבל קידר 28 יולי 2008 ב - 16:36 קישור ישיר

    בהמשך לתגובה של איתן: ח' זה נחמד, אבל עכשיו גם תשנה את הט' לת' (ואל תצטט לי את חוקי התעתיק שאני עצמי לימדתי אותך לפני 12 שנה. הם תופסים רק לגבי תעתיק מאנגלית לעברית).

  10. פאטי 28 יולי 2008 ב - 17:09 קישור ישיר

    מר אקין נולד בהמבורג.
    עולה השאלה האם אתם לא מנסים להיות יותר צדיקים מהאפיפיור. (או במקרה הזה יותר גזענים מהגרמני)


השאירו תגובה ל - סטיבי (לא בבית)