23 דצמבר 2012 | 12:46 ~ 2 תגובות | תגובות פייסבוק

“הבלתי אפשרי”, ביקורת

“הבלתי אפשרי”

פורסם ב”פנאי פלוס”, 19.12.2012

“הבלתי אפשרי” למעשה מאחד בין שני סרטים אחרים אותם סקרנו כאן באחרונה. כמו “חיי פיי” גם כאן מדובר בסיפור הישרדות – ילד שמאבד את משפחתו באסון מימי. בשניהם יש אפילו שוט תת מימי זהה של ציפה במים. כמו “ההוביט”, גם ל”הבלתי אפשרי” יש קשר עקיף לגיירמו דל טורו (שהיה אמור לביים את “ההוביט”, פרש ונותר חתום כשותף להפקה בלבד). חואן אנטוניו באיונה, במאי “הבלתי אפשרי”, הוא בן טיפוחיו של דל טורו, שלפני חמש הפיק לו את “בית יתומים”. בסרט ההוא שיתף באיונה פעולה עם ג’רלדין צ’פלין (בתו של צ’רלי), שבסרט הנוכחי מגיחה לסצינה בודדה. “הבלתי אפשרי” הוא סרט ספרדי (למרות שהוא מתרחש בתאילנד, הוא צולם ברובו בספרד). הצוות של “בית יתומים” – במאי, תסריטאי, צלם – חוזר כאן. אבל השחקנים דוברי אנגלית.

באיונה מספר כאן את סיפורה האמיתי של משפחה אחת שהיתה בכפר נופש בפוקט, תאילנד ב-26 בדצמבר 2004, כשגלי צונאמי עצומים היכו בחופי האי (ובחופיהם של 14 מדינות שונות) והרגו 230,000 איש. אבל דווקא דרך סיפורה הישרדותה של משפחה בלונדינית אחת בת חמש נפשות (אנגלו-סקסית) מצליח באיונה לספר את הסיוט של כמעט יבשת שלמה, שלמרות אתרי הנופש הזוהרים שלה סובלת מתשתיות של עולם שלישי, ושל נפגעים שרובם היו ממעמד חברתי נמוך בהרבה מזה של גיבורי הסרט. ובעוד “חיי פיי”, באופן קצת יומרני, הבטיח להוכיח לצופיו שאלוהים קיים, דווקא “הבלתי אפשרי” מצליח. כי לאורך הצפייה בסרט השאלה שצריכה להישאל היא: מה כאן הבלתי אפשרי? הצונאמי עצמו? לשרוד את הצונאמי? או אולי עצם הטבע עצמו, עצם קיומם של הכוכבים בשמים, עליהם מדברת ג’רלדין צ’פלין בסצינה הבודדת שלה? עצם החיים עצמם, לא משנה מה אורכם? אחרי שכבר “בית יתומים” הראה את משיכתו של באיונה לרוחות רפאים ועל-טבעי, בא “הבלתי אפשרי” ומראה שהדבר הכי על-טבעי בחיינו הוא הטבע עצמו.

באיונה, בהפקה עצומה ומצמררת באמינותה, לא רק משחזר את ההרס של הצונאמי, אלא מה עושה צונאמי כזה למי ששורד אותו: גופו נחבט, עורו נתלש, איבריו הפנימיים נקרעים וכמות המים המלוחים והבוציים שהוא בולע הורסים לו את הקרביים. עד כמה הסרט הזה מוחשי ומצמרר? באחת הסצינות הכי מזעזעות בסרט בהקרנת העיתונאים בתל אביב אחת הצופות (לא עיתונאית) התעלפה. זה עד כדי כך אינטנסיבי. אבל, גם מעורר השראה. וגם מהפך קרביים. החיים, אם עוצרים שניה ומתבוננים בהם, הם נס גלוי, וגם סרט אימה.

נושאים: ביקורת

2 תגובות ל - ““הבלתי אפשרי”, ביקורת”

  1. hamlet 23 דצמבר 2012 ב - 14:05 קישור ישיר

    Is it a good,bad,average film….
    ???

    Did you like it
    ??
    i ‘d like some meat in the review

  2. דודי 26 דצמבר 2012 ב - 15:58 קישור ישיר

    TO HAMLET:
    ציטוט מפה- “לצופיו שאלוהים קיים, דווקא “הבלתי אפשרי” מצליח”.

    מסכים שבאופן כללי אני הייתי מעדיף יותר מלים שמסכמים טיב בביקורות,
    אבל רוה לא חוטא בזה כמעט. אם כי דירוג בכוכבים ופוסטים באתר
    של כל המומלצים כעת באקרני\ סנימטקי ישראל- היו עושים טוב.


השאירו תגובה