דה ביג שנור
בעוד שבוע מגיעה שנת 2012 לסיומה. אם אתם עצמאיים, זה השלב בשנה בו אתם בוודאי משוחחים עם רואה החשבון שלכם לגבי מצב מקדמות המס שלכם. זה השלב בשנה שבו אם מתאפשר לכם אתם אמורים לסגור קצת כסף בתוכניות חיסכון פנסיוניות פטורות ממס. אני מקווה שאתם מנצלים את חוקי המס גם כדי לתרום קצת כסף לצדקה, יש הרבה גופים שמשוועים לזה. ואם נשאר לכם קצת עודף הייתי מציע לכם לשים כמאה שקל (או יותר) גם כאן ב"סינמסקופ" בתיבת התרומות מצד שמאל. אני מוציא לכם חשבונית על כל תרומה ואם תרשמו את כתובתכם האמיתית והמדויקת תקבלו אותה בדואר ותוכלו להגיש אותה כהוצאה מוכרת. נדיבותכם תעזור לממן את הוצאות האחזקה השוטפות של "סינמסקופ" ושדרוג האתר עד שיימצא לו ספונסר קבוע.
=================
ואם אתם מעדיפים לתרום כסף זמין דווקא לפרויקטים קולנועיים, שימו עין על הסרט הזה: "The Birdman". דניאל מן הוא נכדו של הקולנוען אדוארד מן, שהיה עורך ב"הגשר על הנהר קוואיי" ו"איש הציפורים מאלקטרז". כעת מגלה הנכד שסבו ניסה לצאת מסד חדר העריכה וביים ב-1961 סרט ניסיוני ועצמאי שנעלם, נשכח ונגנז בשם "Hothead". בסרט הניסיוני שצילם כעת הנכד על קו תל אביב-לוס אנג'לס הוא מתחקה בעבקות הסרט הגנוז של סבו, חושף אותו לראשונה ומתכתב איתו. זיו ברקוביץ ("לא בתל אביב") הוא הצלם. ועכשיו מן מנסה לגייס 10,000 דולר לסיים את העריכה, את הפוסט ולצילומי השלמה.
חיבבתי את הסיפור של הנכד הישראלי שיוצא בעקבות חלומו הלא-הוליוודי של סבו, וגם הטיזר הלא סטנדרטי הזה נראה מעניין:
נראה מעולה!
אכן. נראית בהחלט השקעה שווה ששכרה בצידה.
התפרסמה תכניית ינואר של סינמטק תל אביב. והפעם – משהו מלהיב. רטרוספקטיבה של אברהם הפנר, מיני רטרוספקטיבה של ליאו קאראקס (כולל טרום בכורה של סרטו החדש), "ילדים של אף אחד" שמזכיר לי למה אני אוהב את גיירמו דל טורו, "כוחו של מקרה" של קישלובסקי, ובשבילי במיוחד: "רכבות נשמרות היטב" של ז'ירי מנזל, סרט נפלא. (ויש עוד כמה אוצרות שלא ציינתי)
אבל גם מייאש: עוד מעט המועמדויות לאוסקר. מאוד סביר להניח שג'ון הוקס והלן האנט יהיו מועמדים על משחקם בסרט The sessions. הסרט יוקרן בכמה הזדמנויות בינואר בסינמטק (תחת השם: "מפגשים") עם הכיתוב: הסרט לא יופץ בישראל, וזו הזדמנות נדירה לראותו על המסך הגדול. אולי אם מישהו יבחר לו שם פחות גנרי (אולי לחזור לשם המקורי שלו, "הסרוגייט"), ואם הסרט אכן יקבל מועמדויות לאוסקר (בנוסף למשחק, אולי גם תסריט, ואולי אפילו בימוי) – אולי הסרט בכל זאת יופץ. בינתיים – מדינת עולם שלישי אנחנו, ישראל.
רק איתן יכול לעבור לסדר היום על הקרנה של "סנסו".
כן, בהתחלה חשבתי שזה הסרט ההוא של טינטו בראס. אבל זה לא. אכזבה…
אני לא מאמין, העלית חיוך על שפתי והשתקת אותי. טוב אין ברירה, איפה בובת הוודו שלך, אני חייב לנקום.