יותר מזה?
שני ביצועים לשיר More than This:
הראשון – ביל מוריי עושה קריוקי ב"אבודים בטוקיו" (הקטע מופיעה ברצועת הבונוס של פסקול הסרט). השיר מוקדש לסופיה קופולה, שעברה בתוך סרט אחד מתשואות האוסקר לקריאות הבוז של קאן.
bill_murray.mp3השני – הגרסה המקורית של רוקסי מיוזיק, מתוך אלבום המופת "אבלון" מ-1982. השיר הזה מוקדש לבריאן פרי, סולן רוקסי מיוזיק, שמופיע בתפקיד קטן ואפל ב"ארוחת בוקר על פלוטו", סרטו החדש והמוצלח של ניל ג'ורדן שעולה היום בארץ.
roxy_music.mp3האתר טס לחו"ל לסוף שבוע, בין השאר כדי להתעדכן בסרטים החדשים שהמפיצים בארץ לא יקרינו לנו. אם לא יהיו בעיות אינטרנט צפו לעידכונים.
ואפרופו ביכורים: בשבת יפתח פסטיבל סרטי הסטודנטים, אירוע מרשים שמתקיים בסינמטק תל אביב פעם בשנתיים. נסו לתפוס כמה סרטים. הם לרוב קצרים ומלאי דמיון.
האתר טס לסוף שבוע לחו"ל כדי להתרברב שראה סרטים לפני כולם!
אוקיי, עכשיו זה כבר שקוף שעידן הוא האלטר-אגו של יאיר רווה. זה היה משעשע בהתחלה אבל עכשיו זה מתחיל להיות קצת פאטתי, יאיר הגיע הזמן שתפסיק עם זה.
יאיר היקר, האם לא ראוי שתודה בטעותך ותתנצל בעניין פרישתה של ליה ואן ליר?
ליובל
בעיקרון לא אוהב לעמוד לצידו של יאיר, אבל במקרה הזה, הפרטים כפי שהוא פירסם אותם נכונים בהחלט למעט השאלה הלא ברורה האם המדובר במנהל מחליף או במנהל שותף. אם תקרא את דבריי הגב' ואן ליר תבחין שזה בדיוק מה שהיא אומרת.
זה ממש לא נכון. יאיר ואני הם שני אנשים שונים בתכלית. אנחנו אפילו לא מכירים!
Arad Becomes Ex-Man at Marvel
In a move that reportedly caught Wall Street off guard, Avi Arad, whom many analysts have called the real superhero of Marvel Entertainment, resigned Wednesday as chairman and CEO of the company's film studio and chief creative officer of the parent company. He will now head his own company, Avi Arad Productions, which will continue to produce films featuring Marvel's superhero characters, including next year's Spider-Man 3
עידן,
עכשיו לך תוכיח שאין לך אחות.
הפינגווין, איני חייב להוכיח מאום לאיש. כל התיאוריה הזו שגורסת שיאיר רוה המציא את דמותי כדי לעורר קצת אקשן בבלוג היא כ"כ הזויה ומופרכת שעצם תגובה עליה תעודד את המשך קיומה. כל מה שאני יכול לומר הוא שאני אדם אמיתי בעל דעות נחרצות ואני מקווה שאוכל להמשיך ולהשמיע אותן מעל כל במה שתינתן לי.
אתמול הלכתי לראות את ארוחת בוקר על פלוטו בקולנוע לב דיזינגוף. כניסת הצופים לאולם עוכבה בשל הקרנה מוקדמת למבקרים של סרט צרפתי חדש. כשהואילו "הנכבדים" להתפנות מן האולם, רק אז הורשנו אנו, הציבור המשלם על כרטיסיו ולא חונטת העליזים של דורית חודרי לתפוס את מקומנו באולם. האם אין חוצפה גדולה מזו שאנשים כמו אלברט גבאי ודבורית שרגל יזכו ליחס של מלכים ואנו, הציבור שמממן את קולנוע לב נזכה ליחס של אזרחים סוג ב.ולא סתם ציינתי את שני השמות הללו כי אלו שני מבקרי הקולנוע השנואים עלי מכל( אחד אימבציל ברמות מפחידות ואחת מרשעת בדרגה שהיתה מביישת אפילו את אמה החורגת של סינדרלה). הסרט דרך אגב מומלץ!
כבר באבודים בטוקיו חשבתי כך, אבל עכשו זה ברור לי באופן סופי: אני יותר אוהבת את הדרך המסוקסת שבה ביל מאריי שר את השיר מגירסתו של בריאן פרי ( שגם היא מרגשת)!
אני עידן האמיתי, ושהפרחח הטיפש מהתגובות הקודמות לא יעיז להשתמש בשמי יותר! תמצא לך שם אחר!
אז רגע, עידן, לא אתה ראית את ארוחת בוקר על פלוטו?
חבל, עד שסוף סוף אמרת משהו חכם ונכון (לגבי אלברט גבאי) מסתבר שזה לא אתה.
יש פה איזה אידיוט שמתחזה לי, מה אפשר לעשות. ראיתי את ארוחת בוקר על פלוטו ולמרות פגמים קלים פה ושם, מדובר בסרט מרגש ונוגע עם שיחזור תקופתי מעולה ופסקול מגניב שלא לדבר על הופעה מפעימה של קיליאן מרפי.
אנונימוס, לא. לא ראיתי את ארוחת בוקר על פלוטו ואני מניח שגם לא אראה. בוא נגיד שאלברט גבאי ודבורית שרגל הם לא הבעיה היחידה שלי. הכסיל שמשתמש בשם שלי – זה כבר לא מצחיק
בטח עכשיו תטענו שגם זה תרגיל של יאיר..
תשמע חתיכת מטומטם, עידן הוא שמי ואני מציע לך להירגע. קיימת אפשרות שישנם יותר מעידן אחד במדינת ישראל. אם המצב כ"כ מפריע לך תחליף אתה כינוי. חוצפן עלוב נפש!!!!
אומרים חצוף, חוצפן זו לא מילה!ואתה הוא עלוב הנפש! לפחות שיהיה לך עמוד שדרה להתייצב בפני עם שם אמיתי ולא תתחבא מאחורי זהות אחרת. אידיוט!
אתה האידיוט וגם קשה הבנה. אומרים לך שקוראים לי עידן, עכשיו אני מציע לך לרדת ממני או שלא אהיה אחראי למעשיי!
אווווו….!
מפעילי האתר כולל יאיר, אם אתם חושבים שזה משעשע להשתמש בזהות שלי וכנראה גם בדוא"ל שלי למשחק המעוות הזה, אז טעות בידיכם. אני מבקש לחדול מן המשחק המפגר הזה ולמי שחומד לצון ויודע שהוא מתחזה, אני אבדוק את כל האופציות כדי שפעילותך הנלוזה תיפסק ותבוא על עונשך!
אז עכשיו כולם חלק מהבדיחה, והחליפו את שמם לעידן?? אתם תחלואות המין האנושי, ולא מגיע לכם קמצוץ מהבמה הניתנת לכם כאן ובשום מקום!
אומרים שאני אינני אני
אז מי אני בכלל
כי אם אני אינני אני
אז מי ההוא בלל?
זה מה שקורה כשיאיר נוסע לכמה ימים?
אני עידן וילנצ'יק, וגם אשתי!
חולי נפש!!
עידן, תחליף כינוי לוילנצ'יק ותסיים את פיצול האישיות הזה.
ועכשיו למשהו שונה לגמרי:
יאיר, אני יודע שאתה בחו"ל, אבל תרשה לי רגע להתפרץ עליך – קיבינימאט! הקלטתי אתמול את "משחק הדמעות" מהלויין, בציפייה לראות סוף סוף את הסרט והטוויסט המפורסם. ובעודי פותח היום את "7 לילות" וקורא את כתבתך על "ארוחת בוקר על פלוטו", אני מגלה שהרסת לי את כל הסרט.
תקשיב, אני יודע שזה סרט ישן יחסית, ואולי אתה יוצא מנקודת הנחה שכולם כבר ראו אותו, אבל אין שום הצדקה לספוילר המרגיז הזה שנוחת ללא אזהרה. ממש לא בסדר!
נמאסתם כולכם! הייתם מתים בטח שאלך ולא אחזור! אבל לא. אשאר ואלחם עד חרחורי האחרון!
מה?
מר הווארד, אני ידעתי מה הטוויסט של "משחק הדמעות" הרבה לפני שראיתי את הסרט וזה ממש לא מנע ממני ליהנות ממנו עד מאוד. אל תיקח את זה קשה. זה לא סרט
"תלוי טוויסט" עד כדי כך.
זה אולי מרגיז לקרוא ספוילר לסרט יום לפני, אבל מצד שני, כפי שאמרת בעצמך, היו לך רק חמש עשרה שנה לראות אותו.
ליאור, זמן זה לא תירוץ. גם אני יודע את הטוויסט במשחק הדמעות, למרות שלא ראיתי את הסרט. מצד שני, אני לא יודע את הטוויסט בסוף הנץ ממלטה וזה סרט הרבה יותר ישן. אם ומתי שיצא לי לראות את הנץ ממלטה, אני מעדיף לקבל את הסוף המפתיע כפי שהוא יועד לצופים במקור. לראות סרט כשכבר יודעים את הטוויסט שאמור להיות הפתעה גדולה, זה פשוט לא אותה חויה.
כבר היה פעם דיון על כך ואני מסכים עם כל הטוענים שאין למבקר תירוץ לכתוב ספוילרים ללא אזהרה.
הטוויסט ב"משחק הדמעות" לא קשור לסוף הסרט. אם אני זוכר נכון הוא בכלל מתרחש איפשהו באמצע.
הנקודה שלי היא שאם יש סרט מסוים שאתה יודע שאתה רוצה לראות, ושאתה יודע שיש בו טוויסט או הפתעה כלשהי, ככל שתחכה ולא תראה אותו, כך גדל הסיכוי שתיהרס לך ההפתעה כי תקרא משהו איפשהו או שמישהו יספר לך בלי כוונה. גם אני אכלתי אותה כמה פעמים מהבחינה הזאת.
ותראה כבר "משחק הדמעות". סרט אדיר.
לליאור
איפה נאמר לך שטוויסט צריך להיות בסוף סרט???
יאיר, כמה צ'אנסים אתה נותן לבמאי שפישל/לא עומד בציפיות אחרי שעשה סרט ממש טוב?
אני מרגישה שגם אם סופיה קופולה תיצר רק חרא עד סוף הקריירה (לא שאני מאמינה שזה יקרה), לנצח אנצור לה את אבודים בטוקיו. סרט כמעט כמעט מושלם.
והנה חידה: איפה בסרט סקרלט ג'והנסון יוצאת יותר חכמה מהחברה המטומטמת של בעלה, אבל אם קופולה היתה נותנת למטומטמת זכות תגובה, דווקא היא היתה יוצאת צודקת?
לילה/בוקר טוב וברוך שובך.
צריך לעשות הבדל בין ביקורת מקדימה על סרט שמתפרסמת לפני יציאתו למסכים ושם באמת אסור לספיילר, לבין ביקורת מאוחרת הנכתבת שנה ויותר אחרי בה חייבים לפעמים להתייחס לטוויסט כדי לכתוב על הסרט באופן רציני. במקרה של "משחק הדמעות" זה ברור במיוחד כי שם הטוויסט הוא ליבו של הסרט ולאחריו כל הסרט סובב סביב הגילוי הזה. לא מדובר באיזה טוויסט קטן בסוף או אפילו טוויסט גדול בסוף כמו ב"החשוד המיידי".
עדן, זה לא שאסור לכתוב ספוילרים בכלל, אבל רצוי לתת לקוראים אזהרה מראש כדי שמי שעוד לא ראה, לא יקרא אותם בטעות.
אני רוצה להתנצל בפני המגיבים באתר אם נפגעו מדברים שנאמרו ע"י מתחזים שהחליטו כנראה שפה זה המטריקס והם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם. אני שוקד על כינוי חדש ומקווה שאותו לא יאמצו המתחזים למיניהם.אבל כאמור אין לי שליטה על מה שבוחרים אחרים לעשות. אני רוצה להאמין שמי שמכיר את הסגנון ואת הדעות שלי ישכיל להבחין בין הכותב האמיתי לבין המשועממים שמנסים לתפוס טרמפ עליו.
גם אני ידעתי על הטוויסט של משחק הדמעות לפני שראיתי אותו וזה לא גרע מן ההנאה שלי. בכל אופן, התפנית הזו היא כבר פולקלור קולנועי ומי שלא מכיר באמת יש לו חור בהשכלה.
איזה מהעידנים כתב את התגובה האחרונה? זה עם הדעה המאופקת וסגנון הכתיבה המרומז? או השני, הבחור השליו והלא ממורמר עם הכתיבה המעודנת?
או שזה היה טיילר דרדן?
בכל מקרה, כנראה שהיה לי חור בהשכלה. אבל אל תדאג, יאיר דאג לסתום לי אותו.
יש פה ממש קרב שנמשך עידנים.
גם לדעתי הטוויסט הממש-לא-בסוף "משחק הדמעות" הוא כבר מספיק ידוע-בציבור בשביל לדבר עליו בגלוי. ברוב חוצפתי, בזמנו פשוט שאלתי את הוריי מהו אחרי שראו את הסרט, כי הנחתי שיעבור עוד הרבה זמן עד שאראה את הסרט בעצמי (מה שהתברר כנכון, והידע בכלל לא הרס לי). אבל זה עניין אישי.
אני לא בטוחה שזה כך עם קייזר סוזה, אבל אני מניחה שרוב האנשים יחשבו שזה כבר לא סוד.
נראה לי שזה עדיין ספוילר להגיד מה הטוויסט ב"מועדון קרב". ולהגיד שיש טוויסט בסרט *מסוג זה* לא נחשב בעיניי ספוילר.
בסרטים של מ. נייט שמלאן, למשל, ידוע מראש שיהיה טוויסט, אבל לגלות אותו זה עדיין ספוילר ממש (כן, גם לגבי "החוש השישי", ותודה למי שגילה לי אותו בלי לחשוב על כך יום לפני שראיתי את הסרט. לא כ"כ נהניתי בלי קשר, והוא רק הדרדר מאז לטעמי).
בכל מקרה, נושא הספוילרים לסרטים ותיקים צריך להיות בתודעה של מי שכותב על קולנוע – הוא צריך לשקול, לא סתם להניח, על מה כבר אפשר לדבר בנונשלנטיות ועל מה (עדיין) לא.
היי יאיר,
מזכיר לי משהו הפוסט הזה.
http://reshimot.co.il/aviva/4518.asp
אפרופו פסטיבל סרטי הסטודנטים (לא שמתי לב קודם…).
יש במסגרת הפסטיבל גם כנס אקדמי, שייערך באוניברסיטה (לא בסינמטק). אפשר לראות את התוכניה המלאה בצורה מסודרת כאן:
http://www.openu.ac.il/Events/070706.html