איך יצרו את סצינת קו 300 ב"שומרי הסף" (מתוך "חורים ברשת". לחצו להגדלה)

אין לי כותרת אחרת. לאן שאני לא מסתכל, צצה ידיעה בינלאומית אחרת על "שומרי הסף" של דרור מורה, והבליץ שלו על התקשורת האמריקאית בשבוע האחרון – בתזמון מושלם בין קמפיין האוסקרים של הסרט ובין מסע היח"צ לקראת הפצתו המסחרית. למשל בסי.אן.אן אצל כריסטיאן אמאנפור, ובערוץ 2, ב"ניו יורק טיימס" וב"לוס אנג'לס טיימס", וב"חורים ברשת" (שיחה עם דורון קורן, מעצב הסרט שמתאר איך נוצרה סצינת קו 300 בסרט, על פי צילומי העיתונות ההיסטוריים שחשפו את מה שקרה שם). הבליץ הזה עבד: "שומרי הסף" עלה בסוף השבוע באמריקה בשלושה בתי קולנוע והגיע למקום הראשון בטבלת שוברי הקופות (על פי ממוצע הכנסות למסך, שכך מודדים ומשווים בין סרטים בהפצה מצומצמת). כלומר, האולמות של "שומרי הסף" היו מלאים יותר מאשר האולמות של "מת עליה", קומדיית הזומבים שהגיעה למקום הראשון האבסולוטי (קרי, הכניסה הכי הרבה כסף) של טבלת שוברי הקופות לסוף השבוע האחרון. ויותר מזה: הממוצע, 22,000 דולר למסך, הוא השני הכי גבוה השנה באמריקה (בין כל הסרטים), לפניו נמצא הסרט "Quartet" של דסטין הופמן. (אגב, "הסיפור של יוסי" היה בשבוע שעבר, עם בכורתו באמריקה, במקום החמישי בטבלת שוברי הקופות לפי ממוצע)

בישראל, מעדכנים מיחסי הציבור של הסרט, מספר הצופים מתקרב ל-40,000. אבל אני גם שומע מכמה בתי קולנוע שמאז הבחירות, היתה נפילה חדה בביקוש לכרטיסים. וגם: הסרט מועמד לפרס השלום בפסטיבל ברלין, שיוענק על ידי הדלאי למה.

===============

ומה מצב שוברי הקופות בישראל? הסרטים עובדים היטב. "ג'אנגו ללא מעצורים" סיים סוף שבוע שלישי במקום הראשון בבתי הקולנוע בארץ, ובסוף השבוע הוא חצה את קו מאה אלף הכרטיסים. "ארגו" ו"הבלתי אפשרי" מאחוריו במקומות השני והשלישי. "כוננות עם שחר" נמצא במקום השני בסינמה סיטי.

ציוץ