15 פברואר 2013 | 15:16 ~ 6 תגובות | תגובות פייסבוק

“מת לחיות ביום טוב”, ביקורת

“מת לחיות ביום טוב”. או “מת לחיות 5”. תאורה אחורית: יונתן סלע

מיומנו של מבקר קולנוע.

יום חמישי, 16:00.

וואו, “מת לחיות” החדש יוצא היום. אקרא לו “מת לחיות 5”, כי את השם שלו בעברית או באנגלית אני לא מבין. מה פתאום “מת לחיות” יוצא בפברואר. בפברואר הוא כמו היער המושלג שאליו נוסעים כדי לקבור את הגופות שהמאפיה חיסלה כדי שלא יימצאו אותם.

16:20.

הסרט מציג ברב חן 3 ב-16:40. נראה לי שאלך. רגע, אורכו 97 דקות? מה פתאום 97 דקות? מה זה, החדש של וודי אלן? סרטי “מת לחיות” תמיד היו בסביבות ה-130 דקות. סרטי אקשן ענקיים, הם תמיד בסביבות ה-130 דקות. מישהו גנב לנו 33 דקות של סרט. הרי לא ייתכן ש”מת לחיות 5″ יצא להפקה עם תסריט של 97 עמודים. פשוט לא יכול להיות. אז לאן נעלמה חצי שעה? קוברים גופה בשלג, וחסרה לה רגל. המבצע הזה מתחיל להישמע מבולגן עוד לפני שיצאתי מהבית. אדם חכם ממני היה נשאר בבית.

16:40.

אולם 3 ברב חן דיזנגוף. 20 אנשים בקהל. כולם גברים! כולם מאוד מבוגרים! מה זה כאן, סרט פורנו? כולם נראים נורא זקנים, בני 44 לפחות, כאלה שהיו בצבא כשיצא “מת לחיות” הראשון ועדיין מתייצבים לשירות מילואים בכל פעם שנשמעת ססמת הגיוס “ברוס וויליס”. רגע, אני בן 44 ואני הייתי בצבא כשיצא “מת לחיות”. אבל אני לא נראה זקן כמו כל האנשים האלה באולם. מעניין אם זה מה שהם חושבים גם עליי.

16:50.

הטריילרים הסתיימו. הסרט מתחיל. הבה ננתח את כותרות הפתיחה. קודם כל, כמה נחמד לראות את שמו של הישראלי יונתן סלע בתור צלם הסרט. אני עוקב אחר סלע כבר שש שנים, הנה תזכורת, וצמיחתו כצלם הוליוודי בכיר. זה שיתוף הפעולה השלישי בין סלע ובין הבמאי, ג’ון מור (“מקס פיין” ו”אות משמיים” קדמו לו). מעניין (ומבאס) שהסרט לא מצולם בסינמסקופ. סרטי “מת לחיות” תמיד צולמו בסינמסקופ. אם אתקל בסלע אשאל אותו מה פשר ההחלטה. אבל נדמה לי שאני יודע וכבר כתבתי על זה בעבר: הצילום הדיגיטלי והכמיהה לאיימקס מעלימה את הסינמסקופ מחיינו לאט-לאט. השאיפה כיום היא לא למסך רחב אלא למסך גבוה.

אגב, הנוכחות של סלע בסרט מעידה על חוק שימור הישראלים. במקור מי שהיה אמור לביים את הסרט הזה היה הישראלי נועם מורו, אבל הוא פרש. הסיבה הרשמית, כדי לביים את סרט ההמשך של “300”. אבל מכיוון שכל התסריט שוכתב מחדש אחרי לכתו, כנראה שהיו לו סיבות אחרות. ואז הובא ג’ון מור שהביא איתו את סלע. הדרך ל”מת לחיות בישראל” קצרה מאוד.

עוד בקרדיטים: דן צימרמן הוא העורך. מעניין. אבא שלו, דון צימרמן, היה העורך של סרטיו הראשונים של ג’ון מור. דן היה האסיסטנט שלו. וכעת דן צימרמן החליף את דון צימרמן כעורך. הסרט, אגב, ערוך נורא.

17:00.

הסרט הזה כתוב איום ונורא. ברוס וויליס מגיע למוסקבה לחפש את בנו. הוא חושב שהוא בטלן מסומם אבל מגלה שהוא בעצם סוכן סי.איי.איי. ובמקרה – במקרה! – הוא מאתר אותו בדיוק ברגע שהוא בעיצומו של מבצע עצום מימדים שהכנותיו נמשכו שנים.

17:02.

סצינת מרדף מכוניות לא רעה בכלל ברחובות מוסקבה הגיעה לסיומה. העריכה, כאמור, בלתי נסבלת. לרגע לא הבנתי באיזה מכונית אנחנו נמצאים. אבל האקשן מבדר: משאיות מעופפות באוויר.

17:03-18:30.

איזה שיעמום. הסרט הזה מביך. אין שום קשר בינו ובין “מת לחיות”. “מת לחיות 4” הוא יצירת מופת לידו, והוא כבר היה די רע. אני רוצה את ג’ון מקטירנן. איפה הוא ואיפה חבורת החקיינים שמנסה להיכנס לנעליו. “מת לחיות” הראשון הוא אחד מסרטי האקשן הגדולים בתולדות הוליווד. ו-2/3 מ”מת לחיות 3″, גם הוא בבימויו של מקטירנן, הוא סרט פעולה ענק. לאן נעלם מקטירנן? ובכן, הוא בדרך לכלא, המסכן. איזה במאי גדול. מצד שני, יש כבר סינופסיס ל”מת לחיות 6″: ג’ון מקליין יוצא למשימה לפרוץ לכלא פדרלי ולשחרר משם במבצע חילוץ נועז את הבמאי שבזכותו הוא קיים. רני הרלין, לן ווייסמן וג’ון מור יעשו כל שביכולתם למנוע ממנו להצליח במשימתו.

18:30.

סצינת השיא של הסרט היא התרסקות של מסוק מיל-6 רוסי (כזכור, את “מת לחיות” הראשון ראיתי כחייל בנ”מ. במסוקים אני מבין). זהו? במדד המסוקים יש לנו רק התרסקות של מסוק אחד? איזו אכזבה. ב”מת לחיות” הראשון התפוצצות של מסוק היא רק המתאבן לפני פיצוץ של גג גורד שחקים שלם, וזה רק סוף המערכה השנייה. הוי, כל סרט הזה הוא חיקוי חיוור ועשוי רע. כמה מאכזב. אם ברוס וויליס מדמיין את “מת לחיות” כסדרת הג’יימס בונד שלו, הוא אולי דמיין שזה יהיה ה”מרוסיה באהבה” שלו. ובכן, יצא להם “מבט לרצח”.

נושאים: ביקורת

6 תגובות ל - ““מת לחיות ביום טוב”, ביקורת”

  1. צור שפי 15 פברואר 2013 ב - 16:16 קישור ישיר

    חבל שלא קראתי את הביקורת לפני שראיתי את הסרט, היום ב-11.50 בסינמה -סיטי ראשון לציון, אותו חתך סוציולוגי של צופים. מסכים לכל מילה שלך, חרא של סרט, במיוחד למי שכמוני אוהב את הסידרה (שלושת הראשונים) ואת ברוס ויליס. אכן, תמונות קשות.

  2. JNH 15 פברואר 2013 ב - 18:40 קישור ישיר

    כמה עצוב לשמוע. “מת לחיות” היתה מבחינתי סדרת סרטי האקשן האולטימטיבית, שכל שלושת הסרטים הראשונים בה היו אדירים. ואז בא הרביעי והרס קצת, ועכשיו לפי הביקורות החמישי כבר בכלל הפך את כל העסק לבדיחה. אין למפיקים בהוליווד שום כבוד למורשת? למה הדחף הזה לחרב פרנצ’ייז כל כך טוב ואהוב? ואם כבר אתם באים להתעסק עם מוצר מיוחס כזה, לפחות תשקיעו בבחירה נורמלית של תסריט ובמאי. אל תביאו את התסריטאי המחורבן של “היטמן” ו”צוות לעניין” ואז תצוותו לו את הבמאי של “מקס פיין” הנוראי. שום דבר טוב לא יכול לצמוח משילוב כשרונות כזה. ובחיי שברוס וויליס צריך לפרוש ממשחק לצמיתות. הבנאדם כבר עושה סרטים מכוח האינרציה בלבד. אם הוא ימשיך כך הוא נמצא בדרך הבטוחה להפוך לשחקן straight-to-dvd מהזן הסטיבן סיגלי.

    • צור שפי 17 פברואר 2013 ב - 10:57 קישור ישיר

      דווקא ביחס לסיפא אצלך אני לא מסכים: הוא הופיע השנה ב”ממלכת אור הירח” וב”לופר” ועשה אחלה תפקידים בשניהם.

    • JNH 17 פברואר 2013 ב - 14:38 קישור ישיר

      כשעושים כל כך הרבה סרטים, זה רק מתבקש סטטיסטית שחלקם ייצאו טובים. אבל על כל “לופר” אחד יש איזה שלושה-ארבעה “חטיפה לאור יום” כאלה. ובינינו, “לופר” ו”ממלכת אור ירח” לא היו נפגעים קשות אם שחקן אחר היה עושה את התפקיד של וויליס. להיפך, אם כבר. וויליס כבר מזמן הפסיק להתאמץ ובעשור האחרון הוא משחק על טייס אוטומטי.

  3. אסףר 15 פברואר 2013 ב - 22:32 קישור ישיר

    מה יש לך נגד View to a Kill ? מחגיגות הקאמפ הגדולות של שנות ה-80 …

  4. אסףר 15 פברואר 2013 ב - 22:35 קישור ישיר

    כמו-כן יאיר, אם במקרה לא ראית לפני כעשור – פרק כפול מעולה בעונה הראשונה והמצויינת של “זהות בדויה” (ALIAS), שביים קוונטין טאראטינו והוא כולו מחווה ל”מת לחיות”. וכמובן שזיהיתי שם משאית שכתוב עליה McTiernan Air Conditioning . מומלץ להוריד/לשכור ולראות.


השאירו תגובה