דיווח חי: הזוכים בפסטיבל ברלין
האוסטרלים על הגובה. מתוך ששה פרסים שחולקו בפסטיבל ברלין למסגרת סרטי הילדים והנוער Kplus, שלושה מהם היו לסרטים אוסטרליים, ובעיקר לשניים עם שמות דומים: האחד "הרקטה" של קים מורדונט, השני "ילד הלוויין" של קתריונה מקנזי. שני הסרטים, אם אני מבין נכון, של במאיות. "הרקטה" זכה הערב גם בפרס סרט הבכורה שחולק במסגרת טקס הפרסים הרשמי של הפסטיבל שהסתיים ברגע זה.
הסרטים הישראליים בברלין, "רוק בקסבה" ו"הנוער", היו מועמדים לפרס הקהל בפנורמה ולפרס סרט הבכורה. הם לא זכו בכלום. הקשר הישראלי היחיד מבין זוכי הפרסים בפנורמה הוא שהסרט שזכה במקום השלישי בבחירת הקהל הוא "אינשאללה", הפקה קנדית-צרפתית שצולמה ברשות הפלסטינית, ושמשתתפים בה גם שחקנים ישראליים (למשל, סיון לוי). והזוכה בפרס חביב הקהל בקוגוריה התיעודית של הפנורמה הוא הסרט "The Act of Killing" של ג'ושוע אופנהיימר, בהפקת ורנר הרצוג וארול מוריס, שהמפיצה הבינלאומית שלו היא פיליפה קוברסקי (המפיקה של "שומרי הסף"). זה הכי קרוב שיש לישראל בפסטיבל השנה.
ועכשיו לשאר הפרסים:
תסריט: ג'פאר פנאהי, "וילון מוגף" (אירן)
פרס אלפרד באואר: דניס קוטה, "ויק ופלו ראו דוב" (קנדה).
בימוי: דיוויד גורדון גרין, "הנסיך אבאלאנש" (ארה"ב). (דיוויד גורדון גרין הוא במאי מרתק בעיניי. מצד אחד, יוצר סרטים הגותיים ופיוטיים, טרנס-מאליקיים, כמו "ג'ורג' וושינגטון" או "מלאכי שלג", מצד שני במאי קומדיות סטלניות כמו "פיינאפל אקספרס". אני מניח שבסרטו החדש הוא חזר לפאזה הקודמת בקריירה שלו, זו שמניבה לו פרסים ולא פרנסה).
פרס חבר השופטים: דניס טנוביץ', "אפיזודה בחייו של אוסף מתכות". טנוביץ', זוכה האוסקר על "שטח הפקר", בסרט ניאו-ריאליסטי כמו-תיעודי בו השחקנים הלא-מקצועיים מגלמים את עצמם. השחקן הראשי בסרט גם זכה בפרס המשחק בפסטיבל.
דב הזהב (הפרס הראשי): "Child's Pose" של קאלין פטר נצר (רומניה).
סרטו של ברונו דומון, "קאמיל קלודל", שיש שראו בו מועמד אפשרי לפרסים, יצא בידיים ריקות.
תוספת: עכשיו גם התפרסמו כל הבחירות של שופטים העצמאיים – גופים שאינם קשורים לחבר השופטים הרשמי של הפסטיבל, המחלקים גם הם פרסים לסרטי הפסטיבל. למשל: הקונפדרציה הבינלאומית לקולנועי ארט-האוס נתנה את הפרס שלה ל"רוק בקסבה". הגוף נטפא"ק, שנועד לקדם קולנוע אסיאתי, נתן את הפרס שלו לסרט הפסלטיני "כשראיתי אותך", של אן-מארי ג'אסיר. וסרטו התיעודי של אודי אלוני "אמנות/אלימות", שצולם בג'נין ומספר על התיאטרון שהקים ג'וליאנו מר ושבו הוא נרצח, זכה בפרס מטעם המשרד לשיתוף פעולה כלכלי, למען סרטים העוסקים בזכויות אדם וכו'. לינק לכל הפרסים והשופטים.
לרשימת כל הפרסים שחולקו הערב וגם אתמול, היכנסו לכאן.
אפשר רגע אוף-טופיק? היה היום "בחורים טובים" ב-יס. איזה סרט! פשוט עונג מוחלט! וכמובן, כבוד לאחת מהסצינות האהובות עלי בקולנוע EVER:
http://www.youtube.com/watch?v=8hGvQtumNAY
רק ש-רוק בקסבה כן זכה במשהו (לא באחד הפרסים שציינת, אבל יש כל כך הרבה פרסים בפסטיבל הזה…):
The "Confédération Internationale des Cinémas d’Art et d’Essai" (C.I.C.A.E.), the International Confederation of Art House Cinemas, forms one jury for the Panorama and one for the Forum. Each jury awards one prize in its section.
PRIZE WINNER PANORAMA 2013
Rock the Casbah
by Yariv Horowitz
The jury honors unanimously the force of the mise-en-scène and the subject. The director shows great intelligence in talking about a very personal situation in the Israeli-Palestinian conflict on one side and on the other side he tells the universal story of the nonsense of war.
סרטו הקודם של קלין פטר נצר היה "מדלית כבוד", סרט ממזרי, מצחיק, ומרגש על אדם מבוגר שמקבל מדליית כבוד מהממשלה, ומתעקש לברר על מה ולמה הוא קיבל את הכבוד, אבל נתקל בחומה בצורה של בירוקרטיה. כנראה שסרטו החדש טוב אפילו יותר מסרטו הקודם.
ואני מאוד חשדן כלפי דניס טאנוביץ'. "שטח הפקר" היה סרט מבריק. אבל מאז…הוא עשה את "גיהנום" הדי-בלתי-נסבל, ואת "קרקס קולומביה" הסתמי.