אוסקר 2012: הסיכום והזוכים
מי זכה בחידון האוסקר של "סינמסקופ"? # מי התחיל עם ג'ניפר לורנס? # השבדים הם הזוכים הגדולים של האוסקר # האם האוסקר לסרט זר עבר מהפכה? # פנכות אחרונות לפני שתיק "אוסקר 2012" ננעל ועובר לאפסון
40.3 מיליון צופים ראו את טקס האוסקר באמריקה שלשום, עלייה מהשנה שעברה. הטקס, בסופו של דבר, היה כמו אוסקר של פעם – המון שירים מיושנים למדי שהאטו את הקצב במקום לדרבן אותו. וקצת יותר מדי "שיקגו", סוג של טפיחה עצמית על השכם מצד מפיקי הטקס השנה, שהם גם מפיקי הסרט ההוא שזכה לפני עשר שנים. נכון, כמה מהבדיחות היו מביכות, אבל כמה מהתגובות לבדיחות היו לא פחות מביכות. הליגה נגד השמצה מוחה נגד הבדיחה של טד – דובי מונפש – על היהודים בהוליווד? לא מספיק שהיהודים לא שולטים יותר בהוליווד, גם אין להם יותר חוש הומור? כמה עוד אפשר להידרדר? ואני קורא שיש גם מחאות נגד השיר "ראינו לכן את הציצים" (חלק מהמחאות, אני שם לב, החמיצו את העניין שהתגובות הנבוכות של השחקניות ששובצו בשיר היו מבוימות והוקלטו – כמו כל השיר – מראש ולא היו בשידור חי). נו, טוב. אי אפשר שכל 40 מיליון הצופים יגדירו "הומור" אותו דבר. משום מה לא קראתי בשום מקום שהתעוררה מחאה נגד העובדה שהיה שחקן לבוש בבגדי נאצי באחד הגאגים. לשם הגענו: ציצים ויהודים, זה טאבו לבדיחות, נאצים זה דווקא בסדר. את "פאמילי גאי", אני מבין, המוחים הנ"ל לא רואים. שלא לדבר על "טד". -אנחה-
==================
אבל יש מי שגם היו מרוצים מהאוסקרים: השבדים. שלושה שבדים זכו באוסקרים: מליק בנדג'לול, הבמאי של "מחפשים את שוגר מן", זכה באוסקר על הסרט התיעודי, ושני אנשי הסאונד בקטגוריה שהסתיימה בתיקו (עריכת סאונד), אחד מ"סקייפול" ואחד מ"כוננות עם שחר", שניהם שבדים.
==================
שני דברים שקרו רגע לפני האוסקרים:
א.
ערוץ הטלוויזיה/אינטרנט Jewish News 1 עשה כתבה על המועמדות של "שומרי הסף" לאוסקר ובין השאר הגיעו אליי הביתה לשאול אותי את דעתי הסרט.
ב.
ערוץ היהדות של וויינט קפץ על המציאה שהאוסקרים ופורים נפלו על אותו יום וערכו משאל מי הוא הדוס הכי מוצלח בקולנוע הישראלי. גם אני השתתפתי.
====================
תראו מה קרה כשג'ק ניקולסון התחיל עם ג'ניפר לורנס, רגע אחרי הזכייה שלה באוסקר, באמצע ראיון שלה עם ג'ורג' סטפנופולוס:
היא נהדרת.
=====================
הרהור לגבי האוסקר הזר: זו השנה השנייה שבה פרס הסרט הזר הולך לסרט שזכה בפרס הראשי בפסטיבל בכיר ונחשב על ידי המבקרים ליצירת מופת. בשנה שעברה זה היה "פרידה", שזכה בפסטיבל ברלין, והשנה זה "אהבה" שזכה בפסטיבל קאן. זו מגמה חדשה כי עד לפני שנתיים התחושה היתה שסרט שמגיע עם פרס מפסטיבל בכיר יהיה "איכותי" מדי עבור מצביעי האוסקרים, ודווקא סרטים שלא התקבלו לפסטיבלים הגדולים (קאן, ונציה, ברלין) הם שזכו ("פרידות", "הסוד שבעיניים", "בעולם טוב יותר"). למעשה, ההנחה השלטת התה שזכיה בפסטיבל בכיר היא מעין נשיקת מוות לסיכוייו של סרט לזכות באוסקר הזר. האם המגמה הזאת התהפכה? יהיה מעניין לראות האם זה ימשיך גם בשנים הקרובות. כי אם כן, הרי שהדרך של סרט ישראלי לזכות באוסקר תהיה קודם כל לזכות בדקל הזהב.
====================
ועכשיו לסיכום הסופי. בגלל שסירבתי להיכנע לגל-הרגע-האחרון שניבא לאנג לי זכייה בפרס הבימוי ול"ארגו" זכיה בפרס התסריט, אכלתי אותה. שמרתי אמונים ל"לינקולן" ובסוף הערב הפרצוף שלי היה כמו זה של סטיבן ספילברג ברגע שבו קראו בשמו של אנג לי. זו היתה שנה חלשה להימורים שלי. דייקתי ב-14 מתוך 20 הקטגוריות שעליהם הימרתי. 70 אחוזי הצלחה. אני גאה במיוחד בכך שהימרתי נכון על שתי קטגוריות הסאונד – נדמה לי שאת הקטגוריות האלה למדתי לפצח. בחידון האוסקרים שלי, שם נתבקשתם לנחש רק 15 קטגוריות, יצא לי 9 מתוך ה-15. בינוני, מודה.
אגב, אן תומפסון, גורו האוסקרים שלי, דייקה ב-21 מתוך 24 הקטגוריות. אבל סקוט פיינברג הצטיין יותר מכולם: הוא פספס רק בשתי קטגוריות וקלע ל-22 מתוך ה-24. מסקנה: סקוט פיינברג מדייק יותר מהבאפט"א וגלובוס הזהב יחד.
ואתם? ובכן, אף אחד מכם לא הצליח לקלוע לכל 15 הקטגוריות. ורק אחד קלע בול ל-14. קבלו את רז-ש, מוותיקי ונאמני הבלוג, והזוכה בחידון האוסקר של "סינמסקופ" השנה. הטעות היחידה שלו: הוא הימר על עמנואל ריבה כזוכה בפרס בקטגוריית ג'ניפר לורנס. ברכות, רז. מייל עם הפרס שלך, יגיע בקרוב. היו לא מעט שקלעו ל-13, ולא היה אחד שלא הצליח לנחש פחות מ-5. ארבעה משתתפים נוספים יקבלו ממני מייל בימים הקרובים שיעדכן שהם זכו בפרס חביב, סתם ככה כי הם השתתפו בחידון, בלי שום קשר לתוצאות. הבחירה רנדומלית לחלוטין. הפרסים מתנת גלובוס גרופ, כמו למשל הטי-שירט שמצולמת בראש הפוסט ושאחד מכם יוכל ללבוש אותה ממש בקרוב.
====================
זהו. עד כאן ענייני אוסקר 2012. אוסקר 2013 קרוב ממה שנדמה.
מה באמת קורה עם ג'ק ניקולסון? קצת נעלם, לא? הוא פרש?
היי קול! זכיתי. וואלה. תודה. זה בזכות זה ברגע האחרון בחרתי (עם הזרם…) את פרס התסריט המעובד לארגו. למרות שכל כך לא רציתי שזה יקרה. אם יש פרס אחד שלינקולן היה חייב לקבל זה פרס לתסריט המעובד המדהים של טוני קושנר. תסריט שהוא עיבד מכמה פרקים אחרונים בספר המונמנטלי "קבינט של יריבים" על כל כהונת לינקולן. גם דניאל די לואיס הוא כמובן אלוהים וכל זכיה שלו באוסקר היא מוצדקת. אבל השנה לא היה אכפת לי שחואקין פיניקס יזכה.
יאיר, בדר"כ אני מסכימה איתך, אבל הפעם לא. השיר על הציצים לא היה מצחיק, והמחאה מוצדקת לגמרי. וזה שהתגובות של השחקניות מוקלטות מראש (שזה אומר, בעצם, שבאו אליהן עם הדבר הזה כעובדה מוגמרת והודיעו להן שהן צריכות לשתף פעולה) – לא עושה את זה יותר טוב.
זה מערכון סקסיסטי ומגעיל, שלא מכבד נשים, לא מכבד שחקניות, והוציא לי את החשק לראות את הטקס.
אפרופו דקל הזהב, אודה לך יאיר אם תאיר את עיני ותאמר לי מה הפרס היוקרתי ביותר שקיבל סרט ישראלי?
==================
רוה להגר: לא כולם מגדירים "יוקרתי" אותו דבר. אבל זו בערך תמונת המצב: שלושה סרטים ישראליים זכו בגלובוס הזהב ("סלאח שבתי", "השוטר אזולאי" ו"ואלס עם בשיר"). "לבנון" זכה בפרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה, והוא הסרט הישראלי שזכה לעיטור הפסטיבלי הכי גבוה עד כה. אחריו, סרט אחד זכה בפרס הבימוי בפסטיבל ברלין ("בופור"). אחריו: שני סרטים זכו בפרס המשחק בקאן ("שלושה ימים וילד" ו"איזור חופשי"), סרט אחד זכה בפרס התסריט בקאן ("הערת שוליים"), שני סרטים זכו בפרס מצלמת הזהב ("אור" ו"מדוזות"), וסרט אחד זכה בפרס המשחק בפסטיבל ונציה ("למלא את החלל").
תודה.
לדעתי פרידה ואהבה זכו בגלל הפרס ולא למרות. הסיבה היא שהצביעים לא רואים באמת את כל הסרטים אז הם סומכים על השופטים בפסיטבילים אחרים.