אהוד בלייברג, המפיק של "אדם בן כלב", כתב לי מפסטיבל טלורייד שננעל אתמול, שהוא אינו המקור של ג'פרי וולס והפנה אותי להתרשמות ראשונה ברשת מהסרט. בראיון לבלוג של "Spout" מדווח פול מור שהוא נגנב מהסרט, והרעיף שבחים על משחקו של ג'ף גולדבלום, כולל איזו אנלוגיה כלשהי לדניאל די לואיס ב"זה יגמר בדם" (כלומר, תפקיד שהיה יכול להיות גרוטסקי בידיו של כל שחקן אחר אבל שמבוצע בשלמות על ידי השחקן המסוים הזה). הוא אף מכנה את התפקיד של גולדבלום שיא הקריירה שלו. מור אף שואל את פול שריידר הבמאי, מה משך אותו לספר של יורם קניוק, ושריידר עונה שלמרות שהוא אינו יהודי הוא מצא שהנושאים שהסרט מטפל בהם הם אוניברסליים:

“Just the strength of the metaphor: The man who once was a dog who meets a dog who once was a boy. I’m not jewish, I’m not as invested as some others in issues of survival guilt and Jewish identity, but that aside, these are really universal themes.”

ואן תומפסון כותבת על כך של"אדם בן כלב" אין עדיין מפיץ אמריקאי, למרות שהתפקיד של גולדבלום הוא בקליבר של מועמדות לאוסקר.

אלה שתי ביקורות די מדהימות לסרט, רגע לפני שהוא מגיע לטורונטו בחיפוש אחר דיל הפצה אמריקאי.

======

שני ראיונות וידיאו:

טום ברנרד ומייקל ברקר, ראשי "סוני פיקצ'רז קלסיקס", מדברים עם כתב "וראייטי" על הסרטים שלהם בטלורייד, ובראשם "ואלס עם בשיר", אותו הם משווים לסרטים קודמים שהפיצו – "פרספוליס" ו"שלישיית בלוויל". והם אפילו משתמשים ב"ביקור התזמורת" כדי לתאר סרט נוכחי שלהם.

וארי פולמן משוחח מטלורייד על "ואלס עם בשיר", רגע לפני טורונטו ופסטיבל ניו יורק.

ציוץ