דרוש: סטארטר
הערב ב-21:30 בקניון שבעת הכוכבים תתקיים הקרנת ה… המה בעצם? עיתונאים? מקורבים? ידידים? …. של "מכוניות", הסרט החדש של פיקסאר. שיט, את זה דווקא רציתי לראות. בכל מקרה, נוהל "אות משמים" תופס גם כאן: מי שמוזמן להקרנה מתבקש לכתוב ביקורת קצרה למייל או לתגובות מיד בהגיעו הביתה. מי שיש בחייגנו המספר שלי, שישגר סמ"ס כבר בקרדיטים עם חוות דעת ראשונית: מוצלח? מאכזב? מצחיק? ילדותי?
מבקרים עמיתים, גם אם אין בכוונתכם לכתוב על הסרט אני מקווה שלא תלכו אל ההקרנה הזאת. הגעתכם להקרנה פירושה תמיכה שקטה בדרישת המפיצים. תתקיים הקרנה נוספת לסרט, כזו שאינה קשורה ליחסי ציבור. פרטים אצלי.
בינתיים, "מכוניות" של פיקסאר, אולי מותג הקולנוע החזק ביותר בעולם כרגע (ג'ון לאסטר וסטיב ג'ובס, העומדים בראש האולפן נבחרו על ידי "פרמייר" בתור האנשים החזקים ביותר בהוליווד לשנת 2006), הכניס בסוף השבוע הראשון לצאתו 62 מיליון דולר (סכום משוערך). שיט, רציתי לראות את הסרט הזה.
שברירי קופות
דייב קר כותב:
I’ve yet to meet a movie critic who thinks that she or he has any real influence on the box office, and if I did, I’d think that he or she was nuts. How can a 500 word movie review, appearing inside a newspaper with a circulation of a few hundred thousand at best, possibly compete with a network television advertising campaign? The ego satisfaction is very low in this line of work, the financial satisfaction even less so. And anyone who enters this field for any reason other than a passion for movies has been profoundly misled.
ג'ים אמרסון מגיב וממשיך את הטענה:
A critic's job, obviously, is not to predict box-office success, and as Kehr points out, you can hardly expect reviews to compete with advertising and pre-existing anticipation … But critics' reactions often reflect the word-of-mouth response of people who go to see the film on opening weekend… resulting in a quick die-off the next weekend if the first wave of ticket-buyers didn't much like what they saw.
שני הבלוגרים האלה, מהחביבים עליי, מנסים להוכיח שעדיין יש חשיבות לעבודת המבקר. אין לו השפעה על נתוני הקופה, אבל יש לו כוח נבואי. סרט שנקטל, הוא הוא סרט שאולי יעשה קופה בשבוע הראשון, אבל יפול בשבוע השני. לא בגלל המבקרים, בגלל הצופים. כי הם ייצאו מהסרט ויגידו לחברים שלהם שהסרט מחורבן (איזה ייצאו מהסרט, איפה אני חי. הם יסמסו לחברים שלהם תוך כדי הסרט).
זו הגישה האמריקאית: המבקרים לא מבקשים השפעה, הם מבקשים נוכחות. אבל ביקורת קולנוע היא הרבה יותר מזה, גם בלי השפעה על הקהל, או כוח נבואי לגבי אורך החיים של הסרט במקום הראשון. ביקורת קולנוע חשובה כי קולנוע הוא דבר חשוב. והביקורת היא הטקסט שמגיב לטקסט. המבקר לא אמור רק לפעול כקבוצת מיקוד (הסצינה הזאת עבדה, הסצינה ההיא לא), או כצופה הראשון. הוא אמור לספק טקסט המתייחס לקולנוע כאמנות, כתרבות, כפרשנות על העולם בו אנחנו חיים. נכון שבשביל זה לא צריך הקרנות עיתונאים, אבל כשהמפיצים לא מבינים את זה, מה התפקיד האמיתי של הביקורת, מה תפקיד העיתונות, מה תפקיד המחשבה החופשית, הם מצהירים שאין קשר בין עבודתם ובין תרבות. והאמת, לרוב ככה זה גם נראה.
דה וולג'ינייטור, אפילוג
מחר בבוקר (כך אני שומע) יפורסמו שמות הסרטים העלילתיים שיתחרו בפרס וולג'ין בפסטיבל ירושלים הקרוב. לפני כמעט שבועיים העלתי את הרשימה של סרטי וולג'ין כפי שהיו ידועים אז. מאז אני מעדכן אותה. אתם מוזמנים להעיף בה מבט (בתחתית הדף הראשי). מחר תתפרסם כאן הרשימה הרשמית ונתחיל להמר מי זוכה.
יאיר זה קצת לא חוקי אבל תמיד יש את "דרך האימיול".
סתאאאם.
מהפוסט הראשון על פסטיבל ירושלים, על סרט הפתיחה:
רוה לפ”ה: למעשה כן. כלומר, יש לי מושג מה הם שלושת הסרטים שאנשי הפסטיבל מתלבטים עליהם. אחד מהם תהיה הבחירה הפופולרית, השני יהיה הבחירה האמיצה והראויה יותר (בעיני, וזאת מבלי לראות את הסרטים).
יאיר, אולי תגלה לנו מה היה הסרט השני/השניים האחרים שהיו מועמדים?
זה נראה כמו מקום טוב להתחבר לנושא הספוילרים. בעיקרון אני מבדיל בין "ביקורת" ו-"דיון" בכל הנוגע לקולנוע. אישית, אני דווקא כן נוטה לעבור על ביקורות לפני הליכה לסרט (עם שקלול של גורמים אחרים כמו מי עומד מאחורי הסרט, דיעות ששמעתי לאו דווקא ממבקרי קולנוע וכו'). מהבחינה הזאת, למאמר של 500 מילה דווקא יש סיכוי לא רע להיות בין הגורמים על ההחלטה שלי לראות או לא, ואני אכעס מאוד אם בתוך המאמר הזה המבקר יחליט לקלקל לי את חוויית הצפיה. מצד שני, דיון על סרטים (כאשר אני משוחח אם אחרים לגבי סרט זה או אחר), זה משהו שאני לא רואה שום דרך לנהל אותו באופן רציני בלי ספוילרים. הגם שלא עשיתי סטטיסטיקה, ב-"עין הדג", למשל, בביקורות יש מדיניות תקיפה נגד ספוילרים אבל נדמה שאחוז מכריע של התגובות מסומן בספוילר.
לרמי…
אם אתה ממש סקרן, שני הסרטים הנוספים הם הסרטים של דרור שאול ושמי זרחין.
רוה לגלעד: שמע, ידידי. למה שלא תפתח בלוג משלך? זה לא רעיון רע להרחיב את מרחב הוויכוח הקולנועי אל מחוץ לבלוג אחד ויוריד אותך מהווריד שלי. אבל אם יש לך דברים אחרים שמעסיקים אותך (לא שזה נראה ככה, אתה די שורץ כאן 24/7. לפחות אני מקווה שאתה מקליק מדי פעם על המודעות של גוגל בראש הדף), אולי במקום להגיח מדי פעם בפוזת נביא הזעם או זה-שיודע-יותר-מכולם, אולי תהיה פרטנר? אתה יודע דברים שקורים? שתף את הקוראים. תהיה אשכרה סקופר. יש לך את רשימת 22 הסרטים שרשומים לאקדמיה? כתוב אותה. בתגובות, במייל. זה זהב של חומר. אל תהיה סתם חרא, כמו עכשיו, ותשב בצד מחכך ידיים ומחכה לראות מי ישיג את המנתונים שאתה כבר מזמן יודע כי אתה הרי יודע הכל, ואז להתחיל להשמיץ אם מישהו משיג נתון שהוא שונה משלך, או סתם שגוי. תחלוק בעושר. זה דורש מהפך אישיותי, אבל אני מאמין שזה לא מאוחר מדי בשבילך.
יאיר, אני לא ממש מצליח לרד לסוף דעתך. ברור לי שאתה לא רואה את הסרט, אבל מה בין הביקורת שלך או של מבקר אחר לסרט ובין פרסום מקבץ הודעות סמ"ס אקראי של אלו המוזמנים להקרנה, שרובם ככולם לא 'דעתנים מקצועיים' כמוך, שכן אילו היו, לא היו מוזמנים להקרנה המוקדמת? פרדוקס. בכל מקרה, אני לא מצליח להבין את הצורך העז שלך לנגח את ההקרנות האלה בכך שאתה מפרסם את הניתוח ה'מעמיק' של מי שהתמזל מזלו לצפות בסרט בהקרנה הראשונית ולדווח לך על כך בהודעת סמ"ס קצרה וחד-משמעית.
אני מעדיף כבר שלא לשמוע כלום על הסרט, אם זאת רמת העיון בסרט בשלב זה היא ברמת ה"הסרט בסדר אבל ממש לא מצויין" וכו'. זה או ביקורת מעמיקה או כלום. והכלום במקרה הזה עדיף. תקדיש את האנרגיות בניתוחים לדברים אחרים (כמו דיון הספוילרים המרתק או דיון על סרטים שכן ראית) במקום בלהשוות רשמים ראשונים מאנשים לא מקצועיים. מה אומר?
אחרי כתבת השער של האדבוקט וכתבת פולו גדולה בלוס אנג'לס טיימס, בריאן סינגר מכחיש בפומבי שסופרמן גיי. מאוד משעשע
אני מסכים עם מרקו. לא נראה לי לכבודך, יאיר, כל העניין הזה של ביקורות חפוזות באס-אם-אס, הפעלת "מרגלים" וכו', ובטח לא בשביל יצירות כמו הרימייק של "אות משמים". אני מבין שזה מתסכל להיות מבקר ולהישאר מחוץ להקרנה בעוד שכל מיני קומבינטורים שאין להם דבר וחצי דבר עם ביקורת קולנוע דווקא כן נכנסים, אבל לא נראה לי שזה הפתרון…
אם אני לא יכול להתאפק ורוצה לדעת איך cars אני פשוט נכנס ל-imdb ואני חושב שכך גם הרוב המכריע של קוראיך. אני נהנה לקרוא את הביקורות שלך וזה ממש לא מזיז לי אם זה שעה אחרי ההקרנת מוזמנים/מבקרים או כמה ימים אחריה.
אני קורא אות הביקורת כדי לדעת אם הסרט שווה משהו, אלא כדי לדעת מה אתה חשבת עליו, ולא הבת דודה של הסדרן.
(לעזאזל!)
המשפט המסיים את הפוסט הקודם צריך להיות:
אני קורא את הביקורת שלך לא כדי לדעת אם הסרט שווה משהו באופן כללי, אלא כדי לדעת מה אתה חשבת עליו, ולא הבת דודה של הסדרן.
(לעזאזל!)
יאיר, יש לך לפעמים שפה מסריחה. חצי מהאנשים נכנסים לכאן דווקא בגלל הדרך שבה אנשים שאתה לא סובל כותבים – זה מה שמעיר את הבלוג. אחרת הוא ZZZZZZ
תן לכוחות השוק לעשות את שלהם ואל תהיה תרח זקן שחושב שהוא יכול לשלוט באינטרנט.