דה וולג'ינייטור 2
אני חייב להגיד שמבחינה יחצנית, פסטיבל ירושלים מתנהל עד כה לא רע. כדי למנוע מעיתונאי תרבות לנסות להקדים את עמיתיהם בפרסומי בכורה, חילק הפסטיבל את שלל הקומוניקטים האטרקטיביים שלו באופן שווה בין העיתונים היומיים ואתרי האינטרנט שלהם. את הידיעה על סרט הפתיחה קיבל ראשון גואל פינטו ב"הארץ". את הידיעה על מתמודדי וולג'ין בתחום הדוקומנטרי קיבלה מרב יודלביץ' מוויינט. NRG כנראה הרגישו שהזניחו אותם לכן הזדרז איתי שטרן להעלות ביום חמישי ידיעה גדושת טעויות הטוענת שלידי NRG הגיעה רשימת הסרטים שיתמודדו השנה בירושלים (האם יש קשר בין "הידיעה שהגיעה לידי NRG" ובין הראיון תלוש הקונטקסט ונטול החידוש שהתפרסם באותו יום בין שטרן ובין דרור שאול, שסרטו "אדמה משוגעת" יתחרה בירושלים? ואם יש קשר, האם אין ל-NRG דרך קצת יותר טובה להגן על מקורותיהם, גם אם הם מספקים מידע חלקי?).
אז לקוראי NRG: "סיפור חצי רוסי" של איתן ענר לא יתמודד בירושלים. יוצרי הסרט החליטו שהם לא מעוניינים עדיין בחשיפתו לקהל ולתקשורת. לעומת זאת, "מלך של קבצנים" של אורי פסטר כנראה כן יתמודד. "אביבה אהובתי" של שמי זרחין עדיין מתנדנד (הוולג'ינאים רוצים, ההפקה מתלבטת), אבל אני מהמר שהוא יתמודד לבסוף. והאמנם עודד פלדמן ביים את סרט הפתיחה? לא, זהו עודד דוידוף.
החשיפה היחידה שיש בידיעה הזאת היא שסרטו התקופתי/אוטוביוגרפי של חנן פלד החליף כבר שם שלישי מאז התחילו צילומיו: כעת הוא "מכתבים מאמריקה", אחרי שכבר היה "מר ולדמן היקר" ו"תה ואורז". אבל גם את זה שטרן מפספס.
והאייטם עם דרור שאול לא פחות מופרך (אם כי זהו אכן אחד הסרטים המסקרנים ביותר שהופקו השנה בארץ). קודם כל, כל המידע הזה – על הסדנאות בסאנדאנס, על המפגש עם האני אבו אסעד, סאלי פילד ואד האריס – כבר פורסם לפני שנתיים ב"העיר", המפגש עצמו התקיים לפני שלוש שנים. ושנית, כששאול פגש את אבו-אסעד בסאנדאנס הבמאי הנצרתי-הולנדי לא היה עדיין מועמד לאוסקר, הוא רק פיתח אז את התסריט לסרטו. המועמדות לאוסקר, כאמור, הגיעה רק שלוש שנים אחר כך. אבל לקוראי NRG זה כנראה לא משנה.
אחרי הפרסום הזה, למי תצא ההודעה הראשונה על סרטי וולג'ין שאמורה להתפרסם ביום שני? ומי יקבל ראשון את הידיעה על האורחים החשובים שיגיעו? (אני כבר פרסמתי כאן על אטום אגויאן וצ'ן קאיגה, וכבר בפסטיבל ברלין אמר לי הדוקומנטריסט אלן ברלינר שהוא מקווה להגיע גם השנה, אבל אני מניח שמבחינה יחצנית השמות האלה לא מספיק משמעותיים. יש כנראה כמה שמות גדולים יותר בקנה. אלטמן? סטריפ? גונג לי? נו, מי ידליף לי ממרתפי גיא בן הינום?)
ואני שומע עוד משהו מכיוון ירושלים. מסתמנת תוכנית, שעוד לא ממש הבנתי אם תיושם כבר השנה, להתחיל את הבכורות הישראליות בשעה מאוחרת יותר, כדי למנוע ממבקרי העיתונים היומיים להגיע לדד-ליין של עמודי החדשות, וכך למנוע מהם לפרסם ביקורות חפוזות מדי על הסרטים. כמו כן, תתקיים לפחות הקרנה נוספת לכל סרט ישראלי עבור קהל רוכשי הכרטיסים. כיום תחרות וולג'ין היא אירוע סגור למוזמני ההפקה בלבד, ולקהל הרחב כמעט ואין אפשרות לקנות כרטיסים לסרטים הישראליים.
בבה מציע
הסרט הזה לא יוצא לי מהראש. "ההצעה", שביים ג'ון הילקוט על פי תסריט של ניק קייב, הוקרן בפסטיבל האוסטרלי ולא עושה שום כוונה להגיע לישראל להקרנות מסחריות. והסרט הזה פשוט מצוין.
הנה שני קטעים מהפסקול, אותו הלחין קייב יחד עם וורן אליס.
proposition_theme.mp3
הקטע הראשון הוא נעימת הנושא של הסרט.
proposition_song.mp3
הקטע השני: "שיר הרוכב", שיר הסיום של הסרט בביצוע קייב.
(*) אני רואה במונה הכניסות שלי שכשאני שם שני שירים באותו פוסט רובכם שומעים את הקטע הראשון, אבל בודדים ממשיכים לקטע השני. אתם מפסידים. לרוב אני שם שני קטעים רק כי הם עובדים מצוין יחד (לפחות לטעמי). רובכם, למשל, לא הקשבתם ל"מינכן" של האדיטורז, מיום שני, שהוא שיר הרבה יותר טוב מזה שהופיע לפניו. או ל"צרות" של אליוט סמית מיום רביעי. את הסדר אני קובע על פי שיקולים מוזיקליים, מה לדעתי עובד יותר טוב אחרי מה בהאזנה רצופה. אלה שמתעצבנים שהשיר נפסק כשעוברים עמוד, הפתרון פשוט: בזמן נגינת השיר ליחצו על לינקים עם קונטרול או בלחצן ימני "פתח בחלון חדש" ונגינת השיר לא תופסק.
עצת השבוע
"כשאתה צעיר וטרוד בדאגות יומיומיות, מפתה לעשות סרטים רק בשביל כסף. אבל תאמינו לי, במחשבה לטווח ארוך עדיף להשתולל, לבעוט במוסכמות הקולנועיות, למשוך תשומת לב ולא להקשיב למפיקים. בסופו של דבר, אלה עם הביצים הגדולות מרוויחים הכי הרבה".
(גספר נואה, במאי "בלתי הפיך", בראיון לאבנר שביט ב"העיר". 38 מילים ששקולות לשנת לימוד אקדמית אחת בבית ספר לקולנוע. זו מהעצות האלה שקל יותר להגיד מאשר ליישם, אבל האיש צודק לחלוטין).
העצה של גספר נואה אמנם נחמדה מאד אבל היא לא ממש עוזרת לשלם את השכר דירה. יש גבול לכמה שאתה יכול להתעקש על מה שאתה באמת רוצה לעשות לפני שאתה צריך לחזור לגור עם ההורים.
ועוד על אורחי פסטיבל ירושלים:
בעכבר העיר, במדור ה-DVD, ישי קיצ'לס משבח את "אוליבר טוויסט" של פולנסקי (לדעתי – אפילו המייקינג אוף יותר טוב מהסרט עצמו), וזורק כלאחר יד משהו על כך שרומן פולנסקי עשוי להגיע כאורח הפסטיבל.
יאיר יקר
ההשתלחות עושה לך לא טוב….לא כאדם לפחות.
בוא נאמר שאת המקורות שלי אשמור לעצמי ואתה, תחשוב שוב לפני שאתה עושה מאחרים צחוק ומעצמך לא מתוחכם מדי.
אני אשמח לחכות לתוצאות הרשמיות של מנהלי הפסטיבל ולעדכן, אם יהיה נחוץ. מה שלא נכתב על ידך הוא כי האתר שלנו היה הראשון לפרסם את שמותיהם של אלו שישתתפו בתחרות העלילית. אף אחד אחד לא ביקש ממך לפרגן, אבל לפחות אל תקטול כשלא צריך. זה כל כך מיותר ומכוער.
עוד נקודה, הידיעה על דררר שאול ועל עצם העובדה שהוא עובד על סרט עם האני אבו אסד עדיין לא התפרסמה בשום מקום בשל העובדה שמדובר בפרויקט חדש שעוד לא יצא אל הפועל. לגבי זמן הסדנאות, לא נראה לי שמדובר בעניין נורא רלוונטי אבל אתה אוהב פרטים קטנים אז שיבושם לך….שיהיה שבוע נפלא.
עניין אחרון: תודה על תיקון הטעות באשר לשמו של עודד….הבמאי של "מישהו לרוץ איתו". נשמה טובה שכמוך.
איתי
רוה לאיתי: תאמין לי, לא עושה צחוק. כואב לי שזו רמת הדיווח שקוראי NRG מקבלים על על קולנוע. שלחתי לך בנושא. כפי שדיברנו בעבר: אתה עושה רושם של אדם מקסים וחיבת הקולנוע שלך מעוררת ציפיות. אבל יש לך באגים. טפל בהם, במקום להאשים את מי שמעיר לך עליהם ב"קטילה". ולעצם העניין: NRG לא הראשונים שפירסמו את רשימת וולג'ין מהסיבה הפשוטה שהרשימה שפרסמת חלקית ושגויה. אגב, רשימה חלקית ולא סופית פרסמתי אני לפני כשבוע (דפדף אחורה באתר) והיא מלאה יותר מזו שאתה פרסמת, ועדיין היא לא מלאה לחלוטין. שיתוף הפעולה בן אבו-אסעד ודרור שאול כבר פורסם כאמור לפני שנתיים. ב"העיר". ולא רק שם, אגב. השאלה שהיתה נכונה יותר לשאול היתה מה הסטטוס של הפרויקט הזה, שהם הצהירו עליו לפני שלוש שנים, אחרי הזכייה בגלובוס הזהב של אבו-אסעד ואחרי שפורסם שהוא עובד על סרט חדש שיצולם בלוס אנג'לס. למה נראה לי שפרויקט קומי עם דרור שאול לא נמצא בראש סדרי העדיפויות שלו.
לדן
באמת המייקינג אוף מצויין מעניין מי ערך וביים אותו, לא?
ואן אריק – תלוי באיזו גרסה של ה-DVD.
סרט אחד, ומייקינג אופים רבים לו… 🙂
איתי איתי, הכתבות שלך מלאות כל כך הרבה שגיאות כתיב ושגיאות עובדתיות, אתה לא מבין עברית ואתה לא מבין בקולנוע, אתה מבייש את המקצוע
איתי
הידיעה על הפרוייקט המשותף של שאול ואבו אסד התפרסה בעבר ביותר ממקום אחד.
הציטוט של נואה מזכיר לי ראיון עם סטיבן ספילברג הצעיר שסיפר על המאבק שניהל עם המפיקים כדי להגשים את חזונו, לבעוט במוסכמות, למשוך תשומת לב וכל אלה. הפרויקט המדובר: שודדי התיבה האבודה.