22 יוני 2006 | 14:04 ~ 4 תגובות | תגובות פייסבוק

חרם?

עידכון, חמישי בערב: הוסף לינק לביקורת ב”וואלה”.

הנה המבחן הראשון של חרם המפיצים נגד המבקרים. היום עולה בארץ “מכוניות”, שהמפיצים, פרסומאיהם ויחצניהם נקטו בגישה אקטיבית של אי-הזמנה.
ומה יצא מזה?
אני פרסמתי את ביקורתי אתמול ב”פנאי פלוס”. למרות שהסרט גרם לי הנאה מסוימת, וכמה פרצי צחוק בריאים (דמיינו גרסת אנימציה לסרט של פרנק קפרה) עדיין היה בו משהו בסיסי ומהותי שלא עבד. הציון שלי: שלושה כוכבים וחצי.
דבורית שרגל כתבה ביקורת ב”רייטינג” שלבסוף לא פורסמה בגלל שיקולי מקום בגיליון יום ההולדת של המגזין, אך נותרה בו השורה התחתונה: “לחובבי נאסקר, סיקסטיז, סבנטיז ומי שנוטים להשתמש בביטוי ‘בזמננו'”, ונתנה לו שלושה כוכבים.
ישי קיצ’לס, ב”עכבר העיר”, פנה שוב לעזרת חברו צ’אז, ונתן לסרט שלושה כוכבים.
וב“טיים אאוט” פורסמה ביקורת מתורגמת מאת המבקר האמריקאי של העיתון (אוי ואבוי, עדי גולן שכחה להחרים את המבקרים האמריקאים).
יש להניח ש”וואלה” ו”וויינט” יעלו את ביקורותיהם בהמשך היום (אם כי בטח יותר מאוחר מאשר עם “פוסידון” כי ברשת רב-חן, משום מה, אין הקרנות בוקר חוץ מאשר בשבתות. למה?).

יעל שוב ב”טיים אאוט” מסיימת את הביקורת שלה על “משחק אותה קובריק” במשפט: “הסרט לא נחשף למבקרים והביקורת הזאת נכתבה על סמל צפייה בעותק די.וי.די (מתורגם לרוסית) שנמצא בספריית האוזן השלישית”. משפט קטן שמכיל בתוכו את מלול הבעיות של הקולנוע בארץ: המפיצים נגד המבקרים. והמפיצים גם נגד הצופים, שמקבלים מהאוזן השלישית שירות טוב יותר, בעבור מחיר נמוך בהרבה. אבל לא, המפיצים לא מבינים את זה. מבחינתם מי שהורס להם את העסקים זה המבקרים.

וכמה ראו את “פוסידון” בסוף השבוע הראשון לצאתו בארץ? על פי הנתונים שהעבירו ג.ג לאולפני וורנר בחו”ל הכניס הסרט 100 אלף דולר בארץ בשלושת הימים הראשונים להקרנתו. שזה פחות מ-15,000 צופים, שזה פחות אפילו מהמספר הלא מרשים של סוף שבוע הפתיחה של X מן 3.
כזכור, הקרנת העיתונאים ל”פוסידון” התקיימה יום לפני צאת הסרט למסכים. עכשיו המפיצים צריכים לגרד בראש ולנסות להבין: אז מה בעצם ניסינו להשיג? שאם לא יתפרסמו ביקורות הקהל יחשוב שזה סרט טוב וירוץ לקולנוע בסוף השבוע הראשון, נכון? אז לאן הלך הקהל? נראה אותם מסבירים את 15,000 הצופים לאולפן בבוא יום החשבון. “הביקורות קטלו את הסרט?”, ישאלו אנשי וורנר את אנשי ג.ג. “אממ..”, יגמגמו אנשי ג.ג, “לא היו ביקורות על הסרט בסוף השבוע הראשון. אנחנו מחרימים את המבקרים, הם מזיקים לעסקים שלנו”. “אה”, יענו אנשי וורנר, “ואולי אתם אלה שמזיקים לעסקים שלכם?”. מישהו בשיחה הדמיונית הזאת מן הסתם יאשים את המונדיאל, שגזל מסרט כזה את הקהל הגברי שאמור היה לשצוף אותו. אבל סוף סוף, אף אחד לא יוכל להאשים את המבקרים.

4 תגובות ל - “חרם?”

  1. יובל 22 יוני 2006 ב - 14:24 קישור ישיר

    מעניין. אנא, שידווח לך ותדווח לנו…. 🙂

  2. אזדרכת 22 יוני 2006 ב - 16:06 קישור ישיר

    מה העניין עם החבר הדמיוני הזה בעכבר? חשבתי שזו מחאה חד פעמית, אבל אם זה חוזר על עצמו אולי מדובר בפחדנות פשוטה?

  3. הש"ג 23 יוני 2006 ב - 1:00 קישור ישיר

    אממ…שאלת תם קטנה:
    כפי שציינת הרבה מהעיתונים (גם אם לא כל המבקרים הישראלים עצמם) כן הצליחו להתייחס לפוסידון ומערכות העיתונים אף יצאו מגדרן כדי לקטול את הסרט לאור המאבק הנוכחי. אמנם ברור שהסרט הזה נכשל בגלל איכותו ולא בגלל כל דבר אחר, אבל תיאורטית המפיצים עדיין יכולים להאשים את המבקרים. אולי באמת היה עדיף להתעלם מפוסידון, או ממכוניות, כדי לבדוק את זה?
    ו”האוזן השלישית”…ו”שירות טוב” באותו משפט, זה לא אוקסימורון?
    דרך אגב, אני די בטוח שכל המפיצים מבינים את זה שהאוזן הורסים להם את העסקים – אבל אין להם מה לעשות (מבחינת החוקים כיום בארץ)

  4. מרקו 30 יוני 2006 ב - 21:20 קישור ישיר

    אני לא מבין איך אתה, יאיר, לא הגבת עדיין על חשיפתה של קולגתך, דבורית אאא… וולווט… שרגל.


השאירו תגובה ל - יובל