אוף-טופיק
את הרעיון הזה גנבתי מדיוויד פולנד שמדי פעם, כשאין לו מה לכתוב, הוא פותח פוסט עם הכותרת BYOB (שזה ראשי תיבות ל-Bring Your Own Blog) ונותן לקוראיו לכתוב בתגובות מה שבא להם (בהתאם לכללי הנימוס והאתיקה המקובלים). אז אני מאמץ את הרעיון ואנסה ליישם אותו לפחות פעם בשבוע תחת הכותרת "אוף טופיק". זה המקום בו אתם יכולים לכתוב פוסטים שלמים ולא סתם להגיב לדברים שאני כותב או לתגובות של אחרים. אם אין לכם בלוג, שמרו את הרעיונות שלכם לפוסטי "אוף טופיק" ונסו לפתח סביבם יחה כאן. אם יש לכם בלוג, אתם מוזמנים להפנות קוראים לפוסטים אחרונים שלכם. וכן הלאה. הבמה שלכם.
צום יום כיפור מתחיל ב-16:55 (בתל אביב, בירושלים לפני). אני מציע לכם על יממה של דממה – בלי סרטים, בלי אינטרנט, בלי אופניים. יום אחד שיהיה אחר. דיאטה תקשורתית. אבל אם אתם בכל זאת כאן, שתפו במעשיכם. חשבונות נפש? גם הולך. אני בעצמי תוהה האם אחזיק מעמד בלי להציץ מה קורה ומי אומר מה. שעת מבחן. ואני גם מבקש סליחה, מכולכם, על הכל.
הבלוג יחזור לפעילות מלאה ורגילה בשישי בבוקר, עם הסרט החדש של האחים כהן.
גמר חתימה טובה.
פוסט על מודעות חברתית וסביבתית
http://www.doctalk.co.il/2008/10/07/redline/
גמר חתימה טובה לכולם
גמר חתימה טובה יאיר.
ובלינק, פוסט בנימה קצת אישית שכתבתי ביום כיפור בדיוק לפני שנה.
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346583&blogcode=7495629
פוסט על לינק למאש-אפ קליפ של "האביר האפל" עם "צעצוע של סיפור 2":
http://autofocus.co.il/?p=131
וגם, פוסט על התדרדרותו הטראגית והמדכאת של ג'וני רוטן מהסקס-פיסטולס:
http://autofocus.co.il/?p=124
גמר חתימה טובה, וצום קל (למי שצם וכו')!
ותיקון טייפו קל – "כשאין לו ה לכתוב" – נשמטה ה"מ".
אם כך, אולי זאת הזדמנות טובה להפנות את כולם לבלוג החדש שלי (שמהווה התפתחות אבולוציונית של האתר הותיק שלי). הבלוג הזה אמור לעסוק בתרבות על כל גווניה, עם דגש על תיאטרון וקולנוע.
הפוסט האחרון שפירסמתי הוא גרסה מורחבת של הראיון המשעשע אותו ערכתי עבור "ידיעות תל אביב" עם המפיקים הקשישים של "סוף שבוע בתל אביב": צבי שפילמן ושלמה מוגרבי. אם תרדו כמה פוסטים למטה תמצאו שם גם ביקורת על "שבעה" ו"רעם טרופי".
תהנו.
http://www.tarboot.co.il
גם אצלי יש פוסט חדש.
חופש נעים.
שני הסנט שלי- ספקולציות שנהחדשה על הווה מרתק יותר, ששייכות בעצם לשנה שעברה. הן אישיות למדי, והחלטתי לחזור אליהן עכשיו כי השנה החדשה הנוכחית תפסה אותי לחלוטין לא מוכנה. רק עכשיו הבנתי ששתיהן יותר מדי מושפעות מסרטים.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=145007
וגם
http://cafe.themarker.com/view.php?t=146906
חז"ל אמרו-"יום כיפור מכפר על עברות שבן אדם למקום אבל אינו מכפר על עברות שבן אדם לחברו"
The sentence above reflect for me the true meaning of Day of Atonement. Not the fasting or praying.Not asking forgiveness from God, but asking forgiveness from any Human Being you have hurt the last year.And it doesn't really matter if you know the person of not.If you can ask him, face to face or just in your heart, for forgiveness
Around me I see people who doesn't care about anyone, but themselves.People who steel,cheat,murder. People who hurt other people, physically or just mentally and think that as the moment the have fasted and have asked God for forgiveness all what they have done in the past year has been forgotten and forgiven.Maybe they are, maybe they don't. I haven't got a clue.Personally I think they aren't forgiven
I try, as much as possible, not to hurt anyone in my life. I am not always successful as I am not a saint. But around the Day of Atonement I ask in my heart for forgiveness from those I may have hurt in past year.That's the only thing I do on this day. I don't fast, I don't go to a synagogue to pray. Never felt the need to do so
ולסיום-סליחה,צום קל וגמר חתימה טובה
האופטופיק שלי –
הזמנתי כרטיסים לפסטיבל חיפה, לאדם בן כלב ולגומורה. מקווה להינות. זו תהיה הפעם הראשונה שלי בפסטיבל סרטים כלשהו, ואני מקווה שלא האחרונה.
ובבלוג שלי אני כותב על 100 הסרטים האהובים עלי (קצת מביך לפרסם את הבלוג ככה, אבל שיהיה…):
http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=nirg4819
בבלוג שלי, 'סרטים לא גדלים על עצים', אני-חייל צעיר- מתאר את נסיוני לכתוב תסריט לפיצ'ר שטרם נראה כמותו בישראל. עבודה קשה, הישגים מרשימים, והכל תחת השראתו התמידית של אפרים קישון.
http://kishonai.blogspot.com
יאללה פרסום עצמי
http://www.youtube.com/watch?v=8wBO1qpHjoo
אני בערב חדש (!) מדבר על הסרט שלי!
אילון פז החל לתעד בניו-יורק אספני וייניל קדחתניים. המאייר סטפן גלרום מסביר, ויזואלית, למה “חפירה בארגזים” (שם נרדף לאובססיה) היא לא טובה בשבילכם.
http://magamaga.com/wordpress/?p=184
היה לי יום כיפור של שקט השנה, בלי סרטים, אבל בשום אופן לא בלי אופניים!
השקט של הבית נמשך גם שיוצאים לרכוב. הכבישים שקטים, וציוץ הציפורים נשמע גם במקומות שבדרך כלל הם הסואנים ביותר.
אני לא מהצמים, אבל גם למי שצם לא הייתי ממליץ לוותר על היום הנפלא הזה, שאין כמוהו בשום מקום בעולם.
ידידינו מהמערב צריכים לגייס מיליונים כדי להפיק סרטי מד"ב ופנטזיה על עולמות שהתרוקנו מיושביהם, על אוטוסטרדות שעומדות שוממות, על ערים שעמדו מלכת. הם מסוגלים רק לפנטז על יום בו גלגלי המערכת מפסיקים להסתובב, בו הכלכלה, התחבורה והקניונים מפסיקים לפעול, ואפילו מטוסים לא טסים בשמיים.
פעילים נגד צרכנות-יתר מארגנים כבר שנים "יום ללא קניות", ופעילי איכות הסביבה מנסים לשווא להרים "יום ללא מכוניות", כדי להראות לנו דרך אחרת. בישראל היום הזה קיים באמת, והוא חוזר בכל שנה.
אף רדיו לא מזכיר לי מה להיט עכשיו, אף חברה לא מסמסת לי פרסומות ואפילו מסכי הווידאו בצמתים כבויים ולא מנסים למכור לי שום דבר.
אין כמו לרכוב על אופניים בנתיבי איילון הדוממים, במה שאמור להיות נתיב לתנועה שבאה מהכיוון ההפוך, לנשום אוויר נקי ולשמוע רק אוושה קלילה וילדים משחקים.
השנה לא התרחקתי יותר מדי… רק ביליתי כמה שעות בפארק הירקון, בחוף הים ובהפנינג הידידותי של רחוב אלנבי, שמעולם לא נראה מסביר פנים יותר.
זה יום של שלוות נפש… ואם רוצים, חשבון נפש.