04 יולי 2013 | 08:29 ~ 4 תגובות | תגובות פייסבוק

“למלא את החלל” מכניס מיליון דולר; כמה אנגלית יש ב”הבן של אלוהים”?; ומה הסרט עם הבאז הכי גדול בפרסי אופיר?

מודה אני לפניך…

עדכון מהקופות באמריקה: “למלא את החלל” של רמה בורשטיין יחצה היום את קו מיליון הדולר בהכנסות. הוא יהפוך לסרט הישראלי התשיעי שעושה את זה באמריקה. רשימת הסרטים הישראליים הכי קופתיים באמריקה נמצאת כאן. אגב, “אייסמן” גם מתקרב לשני מיליון דולר בהכנסות, אבל למרות העובדה שמדובר בבמאי ישראלי ובמפיק ישראלי, זה לא סרט ישראלי. אבל ברמת הטריוויה והאנקדוטה אפשר לצרף אותו לרשימות.

===================

איתן וייץ בבלוג שלו שואל שאלה טובה: כמה אנגלית יש ב”הבן של אלוהים”, סרטם החדש של ארז תדמור וגיא נתיב (שהתמונה למעלה, עם זוהר שטראוס, לקוחה ממנו). ובתגובה – בגלל שזה נושא רגיש – גם מפיק הסרט, שמי שיינפלד, וגם אחד משני הבמאים, גיא נתיב, עונים לו, שהם הקפידו על כך, כדי שלא יהיו ספקות, שכמות הדיאלוגים שאינם באנגלית (קרי, ביוונית ובעברית) יהיו למעלה מששים אחוז. אף אחד לא רוצה סיפור “ביקור התזמורת” שני. אני בטוח גם, מבלי ששאלתי בכלל, שאהוד בלייברג (המפיק של “ביקור התזמורת”) הקפיד אישית על כך שב”לצוד פילים” לא יהיו לפטריק סטיוארט ולאנשים שמדברים איתו יותר מחמישים אחוז שורות דיאלוג באנגלית. מי שנכווה ברותחין, וכו’ וכו’.

“הבן של אלוהים” (ועד שלא יודפסו לסרט הזה פוסטרים אני אמשיך לטעון שזה שם גרוע) הוא סרט מסע יפה מאוד לעין, שצולם ברובו ביוון, ועם הופעה אדירה של מכרם חורי. למרות שאלון אבוטבול הוא עדיין הפייבוריט שלי לזכייה באופיר בפרס השחקן על “מקום בגן עדן”, מכרם חורי ב”הבן של אלוהים” עשוי לנצח אותו (“הבן של אלוהים” ו”מקום בגן עדן” זה לא אותו שם?).

================

ראיתי בינתיים רק חצי מהסרטים המועמדים לפרס אופיר, אז קשה לי להעריך מי ומה. אבל מכל עבר אני שומע שוב ושוב שתי מילים: “בית לחם”. כל מי שרואה את הסרט הזה, בבימויו של יובל אדלר, יוצא נפעם. זה הסרט שיש סביבו הכי הרבה דיבור, הכי הרבה באזז. אם דיבור שווה פרסים, אז זה הסרט שכנראה מוביל לזכייה בפרסי אופיר. לא ראיתי אותו עדיין, אז אין לי דעה אם הדיבור הזה מוצדק או לא, אבל הוא שם והוא חזק. אני כן יודע שב-22 שנות טקס פרסי האופיר סרטי בכורה זכו יותר פעמים מסרטים של במאים מנוסים.

 

נושאים: בשוטף

4 תגובות ל - ““למלא את החלל” מכניס מיליון דולר; כמה אנגלית יש ב”הבן של אלוהים”?; ומה הסרט עם הבאז הכי גדול בפרסי אופיר?”

  1. איתן 4 יולי 2013 ב - 9:43 קישור ישיר

    כאחד שראה בינתיים 21 מתוך ה-28, אני חושב שהחמישייה הסופית כבר מתחילה להסתמן, ובאופן מפתיע היא לא כוללת לא את “לצוד פילים” ולא את “פלאות”.
    “הנוער”, “הבן של אלהים” ו”בית לחם” יהיו שלושה. “מקום בגן עדן”, למרות הסתייגויות שאני שומע מחברי אקדמיה גם ייכנס. וגם “שש פעמים”, שגם הוא גורר תגובות חזקות מאוד מחברי האקדמיה (ובצדק מאוד, לטעמי)

    (ונציג הפרינג’ להערכתי, נכון לעכשיו, יהיה “פנתר לבן”. סרט משובח)

    האם גם השנה יימצא העיתון שיצא בקמפיין תומך אבי נשר כמו שקרה ב-2004 עם “סוף העולם שמאלה”? האם גם הפעם יעמוד קוסשוילי על הבמה ויתהה איך זה שסרטים שמביאים מעל 100 אלף צופים (אני מאמין שגם “לצוד פילים” יהיה הצלחה) לא מגיעים לטקסי פרסים?
    אני חושב, אגב, שיש בזה משהו מאוד בריא. הקולנוע הישראלי מציג סרטי איכות – ארט האוס (“מקום בגן עדן”, “שש פעמים”), וסרטי קיץ. אשרינו שסרטי הקיץ שלנו נראים כמו “פלאות”, ולא כמו “המטרה הבית הלבן”.

    לגבי “בית לחם” – זה אכן סרט סופר מרשים, עם שתי סצינות אדירות (אחת באמצע, שהיא כמו סרט אקשן קצר ונפלא בתוך הסרט הארוך, ואחת הסצינה האחרונה, שמוציאה את הקהל מהאולם מזועזע), אבל צריך גם לומר שעם כל הכבוד, להערכתי “בית לחם” יקבל הרבה מועמדויות והרבה כבוד, אבל לא פרסים. עדיין יש בו משהו קצת בוסרי לטעמי.

    ואגב, למרות שלטעמי האישי, הסרט הכי טוב שראיתי בהקרנות האקדמיה עד עכשיו היה “מקום בגן עדן”, “הבן של אלהים” עוד יכול לזכות בסוף בעיקר בגלל שהוא מאוד קומוניקטיבי (וגם בגלל שהוא פשוט סרט טוב מאוד).

    אה, וצריך לזכור שגם “מי מפחד מהזאב הרע” גורר תגובות חיוביות (טרם ראיתי, אבל להבנתי, אם מישהו מהחמישייה יפול, אז הפפושלסים ימלאו את מקומו)

    ואמור להיות גם סרט חדש של פיצ’חדזה בסוף הדרך… שנה מצוינת יש לנו בקולנוע הישראלי השנה.

    * ועוד הערה קטנה: שמו הבינלאומי של “הבן של אלהים” הוא Magic Men. לטעמי, יותר מוצלח מהשם העברי.

    =====================

    רוה לאיתן: אכן, הסרט שאני שומע עליו הכי הרבה תשבוחות, אחרי “בית לחם”, הוא “שש פעמים”. שני אלה מסתמנים כסרטים שכשאני שואל חברי אקדמיה מה הם אהבו, אותם הם מזכירים.

  2. אורון 4 יולי 2013 ב - 10:00 קישור ישיר

    “באזז” לא חסר להרבה מאוד סרטים, השאלה היא מה עושים איתו. וכמובן, עם מי דיברת. אם התחושות ש”בית לחם” עורר באנשים נשמרו גם עכשיו (הוא היה בין הראשונים שהוקרנו) חודש ו-20 סרטים אחריו – זה יפה. וזה אולי אומר שמול פתק ההצבעה השם שלו יבלוט לחברי האקדמיה.
    אבל בקשר לבאזז, הוא ממש לא אוטונומיה. על “שש פעמים” ו”הנוער” יש לחשושים רבים (קרא לזה באזז תת-קרקעי), בקרוב יתחילו סרטים כמו “פלאות” ו”לצוד פילים” להפגיז בתותחים הכבדים שיחרטו אותם בתודעה ובוא לא נשכח את הסרט שאני באופן אישי שמעתי עליו הכי הרבה דברים טובים השנה – “מי מפחד מהזאב הרע”. וכשאני אומר טובים, אני מתכוון מתפקעים מרוב טוּב.

  3. אלכס 4 יולי 2013 ב - 19:35 קישור ישיר

    “כל מי שרואה את הסרט הזה, בבימויו של יובל אדלר, יוצא נפעם.”אתה יכול לומר כל מי שפגשתי.. אבל לטנק כל מי.. זו ביסיפות בהגמה.
    בכל מקרה ולעניין. לא כל בשטם מקרה. לבית לחם יש תגובות לכאן ולכאןוגם אלה הנצדדים לא נפעמים אלא לכל היוצר אומרים סרט טוב ובלי התחהבות יתר.

  4. אלכס 4 יולי 2013 ב - 19:39 קישור ישיר

    תיקון גתיב
    “כל מי שרואה את הסרט הזה, בבימויו של יובל אדלר, יוצא נפעם.” אתה יכול לומר כל מי שפגשתי.. אבל לומר כל מי.. זו היסחפות בהגזמה.
    בכל מקרה ולעניין. לא כל בשום מקרה. לבית לחם יש תגובות לכאן ולכאןוגם אלה המצדדים לא נפעמים אלא לכל היותר אומרים סרט טוב ובלי התלהבות יתר.


השאירו תגובה