טבלת המבקרים החדשה של ישראל, 15.8.2013
לפני כמה שבועות, כשהחלטתי – בעידודם של עמיתיי – לייסד כאן טבלת מבקרים צעירה ואינטרנטית ברובה, כאלטרנטיבה לטבלת המבקרים המבוססת והמבוגרת שהיתה ב"עכבר העיר" וכעת מתפרסמת ב"גלריה" של יום שישי, על יום כזה פינטזתי. על היום שבו סרט כמו הסרט שנכנס השבוע לראש הטבלה יעשה את זה. לא סרט איטלקי או רומני, ולא סרט סינמטקים מהורהר, אלא סרט אלים ועצבני, סרט ז'אנר, סרט שהתמיכה בו היא, במידה רבה, הכרזה דורית. והנה זה קורה.
יש לנו חמישה סרטים חדשים השבוע בטבלה, שלושה סרטים שעולים היום ועוד שתי השלמות מהשבוע שעבר שנכנסו השבוע. יש לנו בה שני סרטי נקמה המשלבים אלימות והומור, האחד בראשה השני בתחתיתה. ההשלמות הם "הלקחנים", סרט האנימציה החינני מבית סטודיו ג'יבלי ו"העולם על פי דנקן" האמריקאי. חדשים השבוע הם "מי מפחד מהזאב הרע" (הנה הביקורת) של אהרון קשלס ונבות פפושדו, מעוטר ב-11 מועמדויות לפרסי אופיר ונכון להרגע הסרט הישראלי הכי מפורסם בעולם לשנת 2013; "אנחנו המילרים" הטראשי; ו"קיק אס 2", שאני ממש חיבבתי אבל רוב עמיתיי היו יותר קשוחים איתו (אגב, אני בקלות יכול לדמיין את אהרון קשלס ונבות פפושדו כותבים ומביימים את "קיק אס 3"). איך כל אלה משתבצים בטבלה? מי כבש את המקום הראשון? ואילו סרטים עזבו את הטבלה השבוע? כל אלה ייחשף בפנים:
אז "מי מפחד מהזאב הרע" ניתר למקום הראשון. והוא גם הסרט היחיד בטבלה ששני מבקרים נתנו לו חמישה כוכבים. יהיה מסקרן לראות האם אהדתם של המבקרים כאן תניע את הקהל להגיע לסרט. הקולנוע הישראלי בדרך כלל מושך קהל מבוגר, שהסרט הזה עשוי להיות קצת קיצוני עבורו, והוא מתאים יותר לקהל צעיר יחסי (אבל כזה עם בטן לאלימות) – תיכוניסטים, חיילים, סטודנטים, מגניבים.
ומי ירדו מהמסכים השבוע? "מהיר ועצבני 6", שהוא בינתיים הסרט הכי קופתי בישראל השנה עם למעלה מ-450,000 כרטיסים שנמכרו. "הפרש הבודד", מן העבר השני, הוא אחד הפלופים הגדולים ביותר השנה, בארץ ובעולם. ו"איש הפלדה" שהביא כמאה אלף צופים וירד.
המבקרים והמבקרות המשתתפים בטבלה (לפי סדר הא'-ב'):
נטע אלכסנדר, אתר "הארץ"
ארז דבורה, "וויינט"
שמוליק דובדבני, "וויינט"
אור סיגולי, "עכבר העיר אונליין"
דורון פישלר, "וואלה" ו"עין הדג"
ישי קיצ'לס, "ישראל היום"
יאיר רוה, עבדכם הנאמן, "פנאי פלוס" ו"סינמסקופ"
אבנר שביט, "וואלה"
יעל שוב, "טיים אאוט"
אורון שמיר, "סריטה"
הפעם אני במיעוט. אני נתתי רק 3 כוכבים לסרט של הפפושלסים.
ובסך הכל די סימפטתי את "העולם עפ"י דנקן", למרות שבכוכבים זה בקושי מתבטא – 3.5 כוכבים.
על שני אלו כבר העליתי פוסטים בבלוג שלי.
היום עלה אצלי פוסט על סרט צ'יליאני שעלה על המסכים שלנו השבוע. לטעמי מומלץ להיזהר מ"גלוריה" – רק שני כוכבים.
ומחר אני מעלה פוסט על סרט צ'כי בהפקת משה וליאון אדרי בשיתוף עם אהוד בלייברג ועוד כמה גופים אירופים (די הופתעתי לראות שיונייטד קינג הם לא רק המפיצים של הסרט הזר הזה. הם ממש שמו עליו כסף). "מתוך הצללים" שעלה אצלנו לפני שבועיים, הוא מצד אחד מרשים,ומצד שני לא ממש מחזיק מים מבחינה דרמטית. 3 כוכבים.
ועוד טיפ קטן – בשבוע הבא מגיע "בעיניים של מייזי". סרט שמאוד ריגש אותי. אני חושב שאני הולך לתת לו 5 כוכבים.
כן, אחרי צפייה ב"מייזי"- מאוד מרגש, אבל גם יכול לתסכל מרוב שמעציב לעתים. 4 כוכבים אצלי.
וואו. יופי לראות את הכניסה הזאת מהפינה לשיפוטכם ישר לראש המצעד. ובאופן אישי זה עושה אותי מאושר במיוחד, כי יוצא שאני כתב הקולנוע ההוא שהשליטים הבלתי מעורערים של טבלת המבקרים עשו לו כיתת אמן אישית. הנה, תראו:
http://kamerling5.wordpress.com/2013/08/15/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%A1%D7%A8%D7%98/
המיקום של קיק אס 2 מטעה (לא ראיתי עדיין אמנם, אבלה ראשון היה מופת של בידור מענג וכיף אמיתי) קצת.
רוה ושוב שאני הכי אוהב (את טעמם) עם ציונים גבוהים, ושלושה חבר'ה שעוד לא דירגו, אם יהיו אולי פחות בוקים, הסרט עוד יעלה לטופ 5 בקרוב. נקווה לטוב.
אבל ת'אמת פישלר ודובדבני (ואם הוא וקיצ'לס הטובים עוד ייראו- הסרט יעלה אולי עוד לטופ עשר) גם אחלה.
נו כנראה שזה פחות טוב מהראשון בוודאות אם חלק מהטובים גם קטלו בדירוג.
איך קבעת שהמיקום של קיק-אס 2 מטעה אם עוד לא ראית אותו? בגלל שאהבת את הראשון? זה נשמע לך כמו טיעון רציני?
חומר למחשבה: בטבלא שלך נעדר המבחן הטוב ביותר – לדעתי – הוא ההמלצות שעוברות מפה לאוזן, שהתוצאה שלהן היא … צופים. לכן, אולי אפשר לחשוב על שיקלול בטבלא של מספר הצופים לפי נוסחא די פשוטה, כמו 10,000 בשבוע הראשון, 5 כוכבים , 8,000 בשבוע ראשון 4 כוכבים וכן הלאה … 12,000 בשבוע השני, 5 כוכבים, 9,600 בשבוע השני, 4 כוכבים וכן הלאה … לפי ההתפלגות המוכרת לך
העולם על פי דאנקן הוא סרט מזויף ומעייף. מיקומו הנמוך בטבלה מספק לי אושר עילאי. דמות הנער שם (והבימוי בכלל, סרט ביכורים. אני תמיד אומר שפנינות יוצאות מכאלה שכבר נתנו בעבר דברים) מביכה בחוסר חיים שלה.
וזו גם פשטנות בעיניי לצייר במכחולת גסה את הגיבור (בסרטים הללו) שוב כלוזר עגום שבקושי מוציא מילה מפיו.
הלו הלו, קצת חיים והנאה. אתם לא ברגמן עכשיו. ולא מתעסקים בסוגות שדורשות אלמנטים כאלה, יותר מאחרות.
ואני גם לא מאמין שבמאי "דאנקן" (החיוור ומיותר), ג'ים ראש הבינוני, היה אחד מכותבי "היורשים" הטוב בהרבה. אבל רק כמעבד הספר לתסריט ותו לא.