18 אוגוסט 2013 | 17:42 ~ תגובה אחת | תגובות פייסבוק

האיש שירה במיקי מאוס

צירוף מקרים מופלא. בשבוע בו פורסם שאולפני דיסני הצהירו על הפסד של 190 מיליון דולר על “הפרש הבודד” של ג’רי ברוקהיימר/גור ורבינסקי, ביקרנו בניו יורק והגענו לתערוכה של לין פאוקס (Llyn Foulkes) בניו-מיוזיאום בסוהו. פאוקס, שחמיו היה אנימטור בדיסני, פיתח שינאה לכל מה שדיסני ומיקי מאוס, ותרבות הקומיקס בכלל, מייצגים, והוא משלב אותם לא מעט בעבודותיו מאז שנות השמונים. לפני 30 שנה, ב-1983, הוא יצר את העבודה הנבואית הנ”ל בה נראה מיקי מאוס, לבוש בגדי אישה (בגדי אשה חלוצה מימי המערב הפרוע) עומד מעל גופתו של הפרש הבודד (דמות הירואית מוכרת מסדרות הטלוויזיה של שנות החמישים והששים).

פאוקס אומר משהו על האופן שבו תאגיד דיסני כובש את אמריקה, את דימוייה, ואת ההיסטוריה שלה, ואגב כך ניבא את היום שבו תאגיד דיסני יהרוג את “הפרש הבודד”.

(זה מתחבר לדימוי הזה בו נתקלתי בהמשך של אותו יום, בעת ביקור בחנות הצעצועים FAO Schwartz בשדרה החמישית, שם נתקלתי במדפים של מוצרי “הפרש הבודד” ו”לגו” שכבר אופסנו בירכתי החנות, ללמדנו שכישלון של סרט מגלגל הלאה כשלונות גם של מוצרים אחרים).

חזרה ללין פאוקס. יש משהו באיש ובעבודותיו שהזכיר לי את דודו גבע. החל מהטכניקה הקולאז’ית, דרך הטעם שלו – שימוש ציני בדימויי קומיקס – ועד לחוש ההומור הדומה שלהם. דודו גבע השתמש פעם בדונלד דאק ב”ספר הברווז” שלו, דבר שסיבך אותו בתביעה משפטית עם נציגי דיסני בישראל שחייבו אותו למחוק את דונלד מהספר. פאוקס משתמש במיקי מאוס באופן גלוי בכמה מעבודותיו, וככל שחיפשתי, לא מצאתי דבר על כך שמישהו מדיסני תבע אותו או ניסה למנוע את הצגת עבודותיו. או כי הם בכלל לא מודעים לקיומו, או כי חוקי חופש האמנות והביטוי, ושימוש בסימנים רשומים למטרות סאטירה, מפותחים יותר באמריקה.

הנה עבודה של פאוקס (עבודה גדולה בטכניקה מעורבת) שהזכירה לי את דודו גבע, אולי בגלל איש הברווז מימין, שמתבונן בציור של פיקאסו:

 

והנה עבודה נוספת שלו עם מיקי מאוס במרכזה שאני חושב שהיא די מבריקה:

 

 

 

ועוד אחת:

 

ועוד אחת אחרונה:

 

 

השקפת העולם של פאוקס שימושית לנו במסע הזה, כי התחנה הבאה אחרי ניו יורק היא אורלנדו ודיסני וורלד. גישה קצת ביקורתית לדיסני, מיקי ואמריקה תהיה בוודאי חיונית שם. ובינתיים, בצד הניו יורקי של המסע גיליתי אמן עכשווי שלא היכרתי קודם, ושהצליח לשעשע אותי כהוגן. הנה עוד מעבודותיו. מי שנמצא בניו יורק או מגיע לשם בעשרת הימים הבאים, התערוכה של פאוקס מוצגת ב-New Museum עד ל-1 בספטמבר.

 

נושאים: בשוטף

תגובה אחת ל - “האיש שירה במיקי מאוס”

  1. אסנת 19 אוגוסט 2013 ב - 8:46 קישור ישיר

    דודו גבע לא השתמש בדונלד דאק. הברווז שלו היה רק שלו. רק דיסני המחופפים טענו שזה דונלד ותבעו אותו.


השאירו תגובה