02 יולי 2006 | 12:34 ~ 11 תגובות | תגובות פייסבוק

עדכונים מהחזית

1. 12,000 צופים ראו בסוף השבוע את “הבועה” ב-15 עותקים. לשם השוואה, את “ללכת על המים” ראו לפני שנתיים כמעט 10,000 בסוף השבוע הראשון, והסרט הביא בסופו של דבר כ-150 אלף צופים.
כמה ראו, לשם השוואה, את “לחזור” של אלמודובר? מקולנוע לב לא מוכנים למסור נתונים. אמשיך לנסות להשיגם ממקורות חלופיים (והם, מצידם, מוזמנים להדליף לתיבת הדואר שלי).

2. צ’ן קאיגה לא יגיע לבסוף לפסטיבל ירושלים. נו, ופולנסקי יגיע?

11 תגובות ל - “עדכונים מהחזית”

  1. אודי 2 יולי 2006 ב - 12:44 קישור ישיר

    רותם דנון פרסם בוואלה! ביקורת לא מחמיאה לסרט, אבל זה בכלל לא העניין;
    שימו לב למשפט הגאוני הזה מתוך הביקורת:”…”הבועה” הוא פשוט לא סרט טוב. לכאורה, אני – הומו, תל אביבי, שמאלני, שגר בשינקין כבר עשור, ראה בולבול של ערבי וטעם לביבות בטטה – מקבל בו מכלול טוטאלי של מושאי הזדהות…”

    מסכם את כל הסרט, וגם נותן את הביוגרפיה המקוצרת של דנון, והכל במחי במשפט גדול אחד…

  2. עופר ליברגל 2 יולי 2006 ב - 21:55 קישור ישיר

    ראיתי היום את “הבועה” (אולם די ריק, אבל זה היה בחמש בצוהרים) ומאוד אהבתי. אם ב”ללכת על המים” הרגשתי שפוקס חולף ליד הנושאים ולא ממש נכנס עליהם לעומק, כאן הוא הולך עד הסוף בכל המובנים ויוצר את הסרט הטוב ביותר שלו, סרט שגרם לי לבכות וגם להגיד משהו על המציאות הקשה של האזור הזה, למרות שימוש במצבים מוכרים מאוד (הלידה במחסום). אני מסכים עם כל מה שכתבת על הסרט, כולל במערכה השלישית (ספוילר מכאן) שמכילה אומנם כמה סצנות מצויונת (בעיקר אהבתי את האבל במשפחה הפלשתינאית) אבל יש יותר מדי תפניות בעלילה וקטעים שנראים לא טבעים, כמו המוות של אחותו של אשרף או הבחירה שלאשרף להתאבד דווקא בבית קפה של חבריו.

  3. בועז 3 יולי 2006 ב - 6:01 קישור ישיר

    טוב, לפחות, שהוא לא כתב “אני הומו תל אביבי שמאלני, שראה לביבות בטטה וטעם בולבול של ערבי…”

  4. ברווז גומי 3 יולי 2006 ב - 8:51 קישור ישיר

    עופר
    להבא סמן ספוילרים.

  5. עופר ליברגל 3 יולי 2006 ב - 10:20 קישור ישיר

    לברווז: אבל כתבתי ספוילר! ואם אתה מדבר על הלידה במחסום, זה קורא בסצנה הראשונה בסרט.

  6. זידאן 3 יולי 2006 ב - 17:29 קישור ישיר

    ראוי לציין שראו את הסרט 12000 איש בסופשבוע בו היו 4 משחקי מונדיאל!!

    רוה לזידאן: אני לוקח את הנתון שלך ואת הנתון של אחד המגיבים הקודמים שדיווח שהאולם היה גדוש בקהל גאה, מצליב ומגיע למסקנה ש… הומואים לא רואים כדורגל? או שאם לא היה מונדיאל כמות הצופים היתה כפולה? לא ברור לי. מה שאותי מפתיע הוא שלא התפרסמו נתונים של “לחזור” ושל “מכוניות”, וכשלא מתרפסמים נתוני בכורה לסרטים מדוברים הסיבה בדרך כלל היא שמדובר באכזבה מסחרית (במילים אחרות, את “מכוניות” ראו פחות מחמישים אלף איש בסוף השבוע הראשון). זה לפחות הרושם שעולה ממדיניות ההחבאה וההסתרה של המפיצים.

  7. פיטר פארקר 3 יולי 2006 ב - 18:06 קישור ישיר

    ועל פי YNET גם קים קאטרל ביטלה את הביקור בירושלים.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3270507,00.html

  8. קורא ביקורות 7 יולי 2006 ב - 23:16 קישור ישיר

    כמה מכם קראו את הביקורת החריפה, המבריקה הקטלנית אבל הכל כך צודקת, כתובה היטב ומנומקת של אורי קליין על הבועה? ולא, אני כמובן לא אורי קליין ולא בן משפחתו, ואין לי שום דבר אישי נגד אוחובסקי ופוקס אבל הביקורת כל כך צודקת ומרשימה (כמובן הרבה הרבה הרבה יותר מהסרט) וצריכה לשמש ממש דוגמא למבקרי הקולנוע המקומיים כיצד כותבים ביקורת (ולא הופכים ליחצ”נים)- אני מניח שהסיכויים שתגובתי תפורסם אינם עצומים ובכל זאת זה הזמן לפלוראליזם

  9. לוקו 8 יולי 2006 ב - 1:02 קישור ישיר

    לקוא ביקורות

    לא יפה ולא מנומס לצעוק “גוליבר” באמצע של הלילפוט.
    אבל אם כבר..
    לא צריך שום מבקר להיתלות בו כדי לדעת שהאוחופוקסי מעולם ובשום מקרה לא היו יוצרים מקוריים או מעניינים, לא ברמה המהותית ולא ברמת השפה הקולנועית. “שירת הסירנות”, “יוסי ונאגר”, “ללכת על המים”, כולם, ובלי יוצא מן הכלל, סרטים סתמיים, חסרי עניין, עשויים רע וחסרי כל רגש . המדובר הוא במוצר סינטטי(אוחופוקסי-סימן רשום) שהתכסה בשכבת מגן הומאואית מתוך וודאות שרוב הביקורת ואשתו לא יעדו לנפנף אותם ששמא תיסדק תדימיתם הליברלית כביכול. קצת משונה שבסיטואציה הזו צריך להתייחס לאורי קליין, מהזקנים שבחבורה, כאל הילד שלא מפחד לצעוק “המלך הוא עירום”..

    מחר בסביבות עשר בבוקר, יאיר ימחק את התגובה הזו, אז סתם מקווה שהיא תגיע אליך לפני שזה יקרה – לא שזה עניין כזה חשוב.

  10. קורא ביקורות 8 יולי 2006 ב - 1:54 קישור ישיר

    ללוקו
    זה לא עניין של נימוס, בודאי שזה מובן מאליו ובכל זאת זה לא מובן מאליו ללא מעט מבקרים חצי קנויים שמשתתפים בחגיגת הצרכנות הזאת, שכבר מזמן איבדה כל קשר למוצר (אם לדבר בשפת מייצריו), הסרט שמה בכלל בינו ובין קולנוע. ובקשר לביקורת של או רי קליין, זה לא ה”מה”- ברור שהבועה זה לא מאסטרפיס, זה האופן החד והעמוק שהוא מנסח את אפסיות התופעה הזאת

  11. לוקו 8 יולי 2006 ב - 2:05 קישור ישיר

    לקורא הביקורת

    יש דברים שלא צריך להסביר אבל, ומשום מה, אני מוצא עצמי מסביר. להשכלה. הבלוג הזה מיושר לגמריי עם דעתו של יאיר ולדחוף לפנים של יאיר את קליין, כאן זה כמעט כפירה בעיקר, בייחוד שהציטוט היחיד על המודעה שלהם, מגיע ממה שיאיר כתב. זה לעניין הנימוס. ובהקשר עם הביקורת של קליין. הביקורת שלי על הביקורת שלו (ואני מציין שלא ראיתי את הסרט), היא שהוא כתב יותר מידיי וברגע שאתה כותב יותר מידיי אתה בעצם מנפח את היצירה שאתה שולל. מבחינתי היה עדיף אם היה כותב- “לא ראוי לביקורת” ובזה גומר.


השאירו תגובה