מרשימה?
יש משהו שנראה בעיניי כלא הגון ולא מכובד – או סתם חובבני – בכל ההתנהלות של מפיצי "אביב 41 ". על ענייני כן נדחה/לא נדחה, כן היתה מסיבת עיתונאים/לא היתה מסיבת עיתונאים, כן הוחרמו מבקרים/לא הוחרמו מבקרים, כן גידף המפיק מבקר קולנוע/לא גידף המפיק מבקר קולנוע, בכל אלה כבר עסקנו. ואז בסוף השבוע ראיתי את מודעות הפרסום בעיתונים. הציטוט העליון, שמופיע גם בשלטי החוצות, הוא מהמצחיקים שנקראו בפרסומות: "הקהל בפסטיבל חיפה קבע: סרט חובה!". וואלה. מי צריך מבקרים כשאפשר להשתמש בתחושות בטן. על פי מי הוא קבע מי היה קהל? שחקני הסרט? הורי המפיקים? קוני כרטיסים? כמה מתוכם טענו שזה "סרט חובה". האמת, זה לא רעיון רע בכלל. סרט שעובד טוב על קהל, אין מניעה לקחת חברת סקרים, להציב ביציאה מאולם הקרנה ולעשות מדגם של האנשים שאהבו את הסרט מול אלה שלא. אם היה כתוב שם מכון הסקרים (הכניסו שם של מכון לא קיקיוני) שאל ומצא: 90 אחוז מצופי הסרט קובעים "סרט חובה" ואז יש את האסמכתא של סקר רשמי, למה לא. אבל לצטט "הקהל קבע" מתוך ויברציה פרטית נשמע חלטוריסטי להפליא.
אבל אז אני מגיע לציטוט השני, ושם קיבתי מתהפכת. "יצירה קולנועית מרשימה" (יאיר רוה, פנאי פלוס). הציטוט הזה, שהופיע ב"7 לילות", מסולף ושקרי. ב"עכבר העיר" מופיע ציטוט מדויק יותר: "עשוי במקצועיות מרשימה" (יאיר רוה, פנאי פלוס). את שלוש המילים אכן כתבתי – כאן, ולא בפנאי פלוס – אבל לשבצן במודעת פרסום היא מופת של הוצאת דברים מהקשרם.
שלחתי מייל אמש לאביתר דותן, אחד ממפיקי הסרט שכבר קיבל כבוד כאן בבלוג, ובו ביקשתי להסיר את שמי ואת הציטוטים המסולפים שלי מהקמפיין שלהם. נראה מה יענה ואיך יתנהג.
אז מה הקטע של מפיקי "אביב 41 "? בורות? חובבנות? חוסר ניסיון? או חוסר כבוד? או ניסיון נכלולי לרמות את כולם, בתקווה שאיש לא ישים לב? והאם הם – ואורי ברבש – לא מבינים שהתנהגות כזאת בסופו של דבר עושה נזק לסרט שלהם, אותו הם עשו "בדם ליבם"? הם גורמים לכל הפרויקט הזה להיראות מגוחך וחובבני.
תוספת: אני חייב להודות שאביתר דותן מתנהג בהגינות נעימה, גם אם הטקטיקות של החברה שלו מעט מצמררות ומכעיסות. הוא מגיב לטענותיי במייל הבוקר: "ראשית דבר מתנצל, אם אמצא שהדברים כמו שכתבת נמצא את הדרך להתנצל בצורה מסודרת. בכול מקרה אדאג שהציטוט לא יהיה במודעה הבאה".
עושים שם רע מאוד לסרט שלהם – אבל גם להפצת קולנוע ישראלי בכלל.
מה הם לא מבינים שמי שרואה את המודעה שלהם עם ציטוט ה"קהל" מבין שהם לא מצאו אף אחד שיגיד מילה טובה על היצירה הזו?
במילים אחרות – כמה טפשים הם חושבים שאנחנו?
הנה פרדוקס פילוסופי משהו: אם אתה חושב שהקהל טפש, למה לך לעשות עבורו יצירות אמנות "בדם לבך"?
האם באמת ברבש רוצה לרמות כמה מטומטמים ולנתב אותם לסרט שלו? בשביל זה הוא התאמץ כל כך?
גם הציטוט מ"גלובס" לא הכי כשר- הציטוט מדויק, אבל חתוך מהביקורת על הסרט, שמגדירה אותו כסרט איום וגרוע
הבעיה עם סרטים ישראלים היא א. קהל היעד שלהם מאוד קטן והומגני בטעמו יחסית. וב. אין רשת הצלה למפיק בדמות סרט אחר שבוע הבא, הוצאה בינלאומית או הצלחה בDVD.
לכן אני מניח שכל הדיון השלילי שיש על הסרט הזה באינטרנט כל כך מפחיד את המפיקים. בארץ כולם קוראים את אותם עיתונים ואותם מבקרים, ולכולם יש טעם דומה יחסית. ואם הם לא יצליחו ליצר באז חיובי כלשהו לסרט מול הביקורות הלא מחמיאות כל ההשקעה שלהם, הן הכספית והן הרוחנית, תרד לטמיון. אין להם יותר מידי גלגלי הצלה.
ובכל זאת אנחנו קצת מגזימים בבאז השלילי, אם הסרט גרוע אז בסדר, ביקורת לא מחמיאה ואפילו קוטלת תתקבלנה בברכה. אבל בחייכם, כותרת "הקהל קבע- סרט חובה" זה לא משהו חדש, זה לא פעם ראשונה שאני רואה כותרת כזו וזה די מקובל בז'אנר. כותרות הרבה יותר בעייתיות בעיני הן כותרות כמו "שובר הקופות הגדול של הקיץ" לסרט שיצא רק שבוע הבא ועוד לא עמד במבחן קופות אפילו פעם אחת למשל. וזה עניין של שגרה.
לצטט מבקר קולנוע שלא אהב את הסרט ולהוציא מילים שלו מהקשרן זה באמת לא יפה. אבל רחמים לא היה להם במה להתפס.
אני חושב שחבל שבתי הקולנוע לא פועלים יותר בקפיטליסיות ופחות בקרטליזם. אם סרט שחשבו שיהיה טוב אבל המבקרים קוטלים וחוששים שהקהל ירד- צריך פשוט להוריד את המחיר לכרטיס לסרט הספציפי.
of-topic
John Daly the excutive producer of, The Terminator,Platton and The Last Empror,among other-has died at the age of 71 from cancer
הקפיטליזם העכשווי פועל בצורה קרטליסטית. השוק החופשי הוא ברובו מקסם שווא, עיין ערך הבורסה/משכנתאות בארה"ב ולחילופין, שקשוקה.