לידיעת רוכשי הכרטיסים, חלק ב'
טוב, להקת יוסלס איי.די התנצלה והתנצלה והתנצלה והפכה תוך ארבעה ימים לקווינסרייך, הרכב הבלדות הבלונדיני הדביק. פאנקיסטים לא מתנצלים. מה יצא בסוף, שיוסלס צריכים את הוט יותר משהוט צריכים את יוסלס. אני חוזר בי מכל ניסיונותי להגן על זכותם של אנשים להנחות תוכנית טלוויזיה בעברית בלי שיצטרכו להגיד לשם כך "אנחנו אוהבים את המדינה". next, לנושא הבא. אני מרגיש נבוך ומושפל שבכלל נכנסתי לזה. אני מרגיש לגמרי יוסלס. (נו, אז אם כבר בזבזתי על זה כל כך הרבה מילים, תנו לי לעשות ספין חיובי לסיפור ולהפנות אתכם לקליפ לשיר "Useless" של דפש מוד. הבמאי הוא אנטון קורבין הגאון, והקליפ פשוט ונפלא).
============
אפרופו הוט: מי שרוצה טי שירט עם הכיתוב "זכויות יוצרים שייכות ליוצרים", שירים טלפון ללילך במטה המאבק של היוצרים, 03-5602374. המחיר הוא 25 שקלים וזה, נראה לי, הולך להיות הפריט האופנתי הרותח של הקיץ.
============
לפני שנעבור לענייני פסטיבל ירושלים, שתי מטלות צפייה למחר, יום רביעי:
1. אם אתם חברי אקדמיה, או מנויי סינמטק תל אביב, יוצא לכם מחר דאבל-פיצ'ר דוקומנטרי מעולה. בזה אחר זה: "מועדון בית הקברות" של טלי שמש ו"אחרי החתונה" של איילת בכר, לחלוטין שני הסרטים התיעודיים הטובים של השנה. אני מניח שהשיבוץ המשותף מקרי, אבל הוא מצוין: הסרטים האלה יעבדו היטב האחד ליד השני, שניהם נשיים מאוד, עם מבט סבלני וחד אבחנה. אל תחמיצו.
2. אם אתם עיתונאים וסלבריטאים, לא חלילה מבקרי קולנוע דעתניים עם אג'נדה, בוודאי קיבלתם הזמנה לאירוע ההשקה של מתחם "יס פלאנט" בקניון איילון, מגה-פלקס קולנועי עצום וחדיש. זה קורה מחר ב-21:30 (אם לא הוזמנתם, תוכלו לנסות להתפלח פנימה, יהיה מספיק צפוף), ויוקרן שם בבכורה מקומית "שודדי הקריביים: תיבה של איש מת". כרגיל, דיווח סמ"ס בזמן אמת, על הקולנוע, הסרט והאירוע, או טוקבקים ומייל אחרי חצות, יתקבלו בברכה ויועלו מיידית לאתר.
================
אז מה כדאי לראות בשבת בפסטיבל ירושלים? הנה ההמלצות (ואי-ההמלצות) שלי.
שבת, 8.7
סרטים שכבר ראיתי
9:45 – 37 שימושים בכבשה מתה, סינמטק 1. ראו המלצה בפוסט הקודם.
15:15 – ההבטחה, סינמטק 1. אל תלכו. סרט רע. וצ'ן קאיגה הבריז.
20:00 – תרשיעו אותי, תיאטרון ירושלים. ראו המלצה בפוסט הקודם.
20:30 – פיג'מות פלאנל, לב סמדר. סרט עצמאי זעום מידות שהליהוק שלו, התסריט והמשחק הופכים אותו למקסים ומרגש. זה לא סרט יוצא דופן בתכניו או בבימויו (הוא למעשה עשוי בצורה נורא סטנדרטית), הוא מתחיל כקומדיה רומנטית, ונגמר חלב חמוץ. אבל הדמויות כל כך מקסימות, והשחקנים שמגלמים אותן כל כך מושלמים, עד שקשה שלא להאמין לכל מילה שיוצאת מפיהם.
21:45 – Drawing Restraint 9, סינמטק 1. אחד הסרטים הבודדים בפסטיבל שהם בחזקת "חובה לראות". למעשה זהו וידיאו ארט עצום מידות, הנמשך שלוש שעות, שבמקור הוא חלק ממיצב אמנותי שלם של מתיו ברני, הסופרסטאר הנוכחי בעולם האמנות הפלסטית באמריקה. זה סרט של תחושות, טקסטורות וצלילים, ולא של עלילה. ביצירה הזאת בארני נוטש את מחזור סרטי "קרימאסטר", שטישטשו את הקווים בין וידיאו ארט וקולנוע, וחוזר למחזור עבודות קדום שלו, אותו התחיל עוד כסטודנט לאמנות. הסרט הזה, הפקת ענק שצולמה בהיי-דפינישן עם ציוד צילום סופר היי טקי מעורר קנאה (צפו בסרט התיעודי על בארני, "ללא ריסון" שיוקרן בפסטיבל בהמשך השבוע, לראות את גודלה של ההפקה הזאת), מומן על ידי לא מעט תאגידים יפניים, והוצג בבכורה עולמית ביפן. בארני עוסק בצבעים וקומפוזיציות, משתף פעולה עם בת זוגו, ביורק, שגם מופיעה בסרט וגם הלחינה את הפסקול. בארני, עוטה זקן בתחילה, נאסף על ידי ספינת דייגי לווייתנים, מסתפר, מתגלח, מבשל, מוצא את ביורק, עוקב אחר ההתנהלות בספינת הדייגים, וכן הלאה. הכל מוקפד, איטי, טקסי, ובכל קמצוץ של רגע ריאליסטי יש טוויסט ביזארי, פיסולי, אמנותי, שהופך את הסיטואציות למופרכות, אירוניות וסוריאליסטיות.
22:00 – בובות נייר, מרכז בגין. סרטו של תומר הימן, שנערך והודק מתוך חומר הגלם של סדרת הטלוויזיה של יס וזכה בפרס חביב הקהל בפסטיבלים בברלין ובלוס אנג'לס. הקולנוע התיעודי של תומר הימן דורש ממני התייחסות נרחבת בהרבה, שמתישהו תגיע. לי יש בעיות עם חלק מהדברים שלו, אבל אני לא מכחיש שמרגש לראות יוצר שלא רק מסקר את גיבוריו, אלא חס עליהם ולוקח עליהם אחריות. מבחינה אנושית זה מרשים, מבחינה קולנועית זה לא תמיד עובד.
סרטים שעוד לא ראיתי אבל אני מתכנן לראות:
11:30 – מכוון הפסנתרים של רעידות האדמה, סינמטק 1. בתוכניה קוראים להם האחים קיי. אני מכיר אותם בתור האחים קוויי (כמו פינלי קוויי), אני כבר לא יודע מי צודק ומי טועה. הפיצ'ר השני של האחים האנימטורים הסוריאליסטיים, בהפקת טרי גיליאם, נשמע מסקרן ומטורלל (למרות שמי שבקיא בקריאת תוכניית ירושלים יודע לזהות שמדובר בתקציר מסויג).
22:15 – גבר לא מזוהה, בית שמואל. הסרט הזה יוקרן מיד אחרי הפסטיבל ביס-דוקו, אבל הוא בכל זאת אחד הסרטים התיעודיים המדוברים כרגע באמריקה (שם הוא הופץ להקרנות מסחריות).
22:30 – בריק, תיאטרון ירושלים. סתם, מסקרן אותי. לא יודע למה.
אני חושב שאתה מייחס ל-UselessID תכונות שלא היו קיימות בהם מלכתחילה. בלי לפגוע בכבודה של הלהקה, הם נמצאים בשטח כבר כמה שנים מבלי לעשות בלגנים ולהביא לעשרות אלפי הורים ואנשי חינוך נזעמים לגנות את פועלם בפומבי (לאביב גפן זה לקח בערך אלבום וחצי). הם מוסיקאים שבחרו בפאנק כסגנון שלהם, זה לא הופך אותם בהכרח לנושאי הדגל של המהפכה הבאה. תחשוב כמה להקות אמריקאיות סוג ב' רוכבות על הפוזה של הפאנק רק כדי להעלם לחלוטין אחרי שני להיטים שאפילו לא חוצים את האוקינוס.
אני לא מכיר את חברי הלהקה באופן אישי, אבל עורכי עיתונים נוהגים לשמר רק את הקטעים מהראיון שמתאימים למטרתו. יכול להיות שאחרי כל הצהרה "מזעזעת", הוסיפו חברי הלהקה "סתם סתם" לא מחייב. הצעד של הוט הוא תמוה גם לדעתי, הרי למה לקחו את הלהקה אם לא כדי לעשות בלגן? מצד שני, עצם ההסכמה להנחות רצועה יומית לנוער שהתרומה היחידה שלה לתרבות הישראלית הייתה התחת של עפר שכטר, מעידה על סוג של הליכה בתלם, לא על הצבת גיליוטינה מול בית הנשיא.
מאז ששמעתי על בריק לראשונה הוא הסרט שהכי מסקרן אותי לראות. אני מקווה שאצליח לראותו בפסטיבל, כי לאקרנים הוא יוצא יום אחרי שאני מתגייס 🙁
אם המבקרים אינם מוזמנים להקרנות מוקדמות של ג.ג, כיצד מפרסם יאיר השבוע ביקורת על מעבר ליער בפנאי פלוס, אולי ראה את הסרט בביקורו האחרון בחו"ל, איני רוצה לחרוץ דין לפני שאדע את כל העובדות.
יאיר רוה משיב: אכן. כמו גם את "מכוניות" ו"פוסידון", עליהם כתבתי מבלי שהוצגו למבקרים בהקרנות מוקדמות. אם כי, יש לציין, ש"מעבר ליער" כן הוקרן למבקרים. וכך, בשקט בשקט, נטשה ג.ג את החרם של עצמה. שהיחידים שנותרו מחרימים הם פורום, מטלון ושפירא, כולם מיוצגים – כמה לא מפתיע – על ידי אותו משרד יחסי ציבור. לפורום פילם יוצא בשבוע הבא הסרט שאמור להיות אולי הקופתי של השנה, כך שזה לא ממש מזיז להם החרם. אבל למטלון יוצא השבוע סרט שספק אם תדעו בכלל שהוא קיים. ולשפירא יצא בשבוע שעבר סרט לבנות ובשבוע הבא סרט לילדים שאמנם לא זכו לביקורות רעות בשבוע היציאה, אל מצד שני, לא זכו לשום כיסוי תקשורתי כלשהו, כך שיש להניח שהם גוססים או יגססו לאיטם מול אולמות ריקים. ובינינו, אם כל מה שהחרם הזה עושה זה לחסוך מהמבקרים צפייה בסרטים רעים, אולי זה דווקא רעיון מצוין.
בלי קשר ליוסלס איי די עצמם, שאכן ממילא לא ייצגו מעולם את האמונות השונות שתלית בהם, צריך לציין לזכותם את עובדת היותו של רביב גולן מהנאלחים שבעיתונאים. ואני לא מתכוון לנטייה שלו לשקלל אל ביקורות המוזיקה שלו את סך כל הדעות שהובעו בפיצ'פורק, אולמיוזיק והפורום האלטרנטיבי של ויינט – אני מתכוון לטריקים העיתונאיים הזולים שהוא מבצע בכל סלב סוג ב' שמגיע לראיון סוג ד' אצלו, ולסילופים המכוונים שהוא מרבה לבצע בטכניקות מתוחכמות במיוחד. מהבחינה הזאת, אני לגמרי בצד שלהם.
האמת? בתור מישהו שרוכש כרטיסים, מביניהם היחיד שהייתי טורח לראות הוא פיג'מות פלנל, לסרטים דוקומנטריים ממש אין סיבה לשלם כסף כדי לראות אותם בקולנוע.
אפרופו מבקרי מבקרי קולנוע דעתניים עם אג’נדה, משהו משעשע שעליתי במקרה. בשיטוט מקרי באתר טיקטנט המוכר, בין השאר, גם כרטיסים לבתי הקולנוע של גלובוס גיליתי הקרנת טרום בכורה (שלא פורסם עליה דבר בשום מקום אחר שראיתי) של "סופרמן חוזר" ביום שני הקרוב בשעה 22:00. אני תוהה אם זו לא במקרה הקרנת העיתונאים של הסרט שבמקרה השתרבבה לאתר באמצעות לוחות הזמנים שהרשת שולחת לאתר. העובדה שהמקומות להקרנה זו אינם מסומנים (בניגוד לכל שאר הרכישות באתר) מחזקת את התזה הזו, מה גם שהתאריך המסוים הזה הוא כ 10 ימים לפני עליית הסרט בארץ שזה לרוב המועד בו נערכות הקרנות מוקדמות.
בכל מקרה: גם אם כן וגם אם לא זו הזדמנות פז למבקרי קולנוע דעתניים עם אג'נדה להיכנס להקרנה הזו מבלי שאף אחד יוכל לסלק אותם.
גם יונייטד ממשיכים עם החרם?
תשובה קטנה לקורא מתגובה 5
זאת מחשבה כל כך פאסה "לדוקומנטרי לא היתי משלם.."
היכולת הקולנועית של סרטים דוקומנטרים על מסך גדול השתפרה כל כך (כנראה מאז הפעם האחרונה בה שילמת על כרטיס) שאם מצליחים ליפול על הסרט הנכון אז חווית המסך הגדול היא מדהימה לא פחות מכל סרט עלילתי.
ומשהו קטן ליאיר, אני מתקשה להאמין שהצטרפת למקהלת יחסי הציבור המשומנת של היימן בע"מ. ובכלל זה מגוחך מצד הפסטיבל לקחת סרט ששנה שעברה(למיטב זכרוני) הוצג בפסטיבל כסדרה.. לא חושבים???
מישהו ראה את "אמא חוזרת הביתה" יהודה סתיו כתב היום שזה סרט טוב? בתוכניה זה נשמע מעניין והסרט הקודם של הזוג הזה היה מוצלח.. אבל לא יודעת…
"שודדי הקאריבים" ארוך. מייגע. מצחיק לעיתים קרובות.
ו… חסר פואנטה.
"שודדי הקאריביים" ארוך מדי, מלהיב מאד, מצחיק מאד, לגמרי אובר דה טופ וחסר לב ורגש. ספקטקל מרשים מאד שנותן תמורה מלאה לכסף אבל חלילה לא שום דבר מעבר.
ואיך הקולנוע?
הייתי ביס פלאנט היום, וראיתי דווקא את משחק המונדיאל במקום את שודדי הקאריביים שנראה לי לא שווה את ההשקעה ולכן אגיב רק על המבנה עצמו והאולם שהייתי בו (אולם 1). החיובי: איכות סאונד טובה, האולם בנוי בשיפוע כלפי מטה כך שלא מסתירים לך, הכסאות נוחים ויש מקום לשתיה והמסך די גדול. השלילי: בהחלטה ארכיטקטונית מטופשת במיוחד האולם מפוצל לשני גושים, צד ימין וצד שמאל, כשבאמצע מפריד המעבר להולכי רגל ברוחב של כשניים שלושה מטרים, מה שיוצר את המצב המגוחך שבעצם אף אחד לא מצליח לשבת מול המסך בדיוק ולהנות לגמרי, וכולם רואים את הסרט מזווית לא אידאלית (או מצד ימין, או מצד שמאל). אין לי שום הסבר הגיוני ללמה לא עשו מעברים משני צידי הכסאות ולא באמצע. הכניסה בחוץ, הקיוסק וכל היתר נראים די טוב והעיצוב של חדר הכניסה עם הספות לא רע גם הוא. לגבי שאר האולמות אין לי מושג, אבל אולם נוסף שהייתי בו נראה קטן למדי, ובגדול, נדמה שהשיטה שבה יש כמה אולמות טובים וכמה מחורבנים נשארה כמו תמיד.
טוב, זה כבר מתחיל להיות מוגזם. שתי הקרנות אלמוניות כאלה ביום אחד- והפעם – "שודדי הקאריביים" ביום ראשון הקרוב בקולנוע "גת" בת"א בשעה 2 אחה"צ, ואפילו ניתן לרכוש כרטיסים. בהצלחה לכל האג'נדאים.
הנה הקישור:
http://tickets.wallashops.co.il/s_actions.asp?Source=Out&Show=2115&City=1&Category=1&siteapp=seret&seretref=seret
לגבי הקולנוע ביס פלאנט – ישבתי באולם 6 בו דווקא לא היה מעבר באמצע כפי שציין ניר שהיה באולם 1. אולם גדול עם מסך ענק ורחב מאד וסאונד מצויין. בהחלט נותן לך חוויית צפייה נפלאה אלא אם אתה יושב בעשר השורות הראשונות מהן נראה שאי אפשר לראות את כל הסרט בגלל גודל המסך. או אם אם יושב צמוד לקיר מהצד השני של המעבר, שם יש טור מוזר של שורות של שלושה כיסאות בלבד.
המבנה מרשים אבל מדובר בקומפלקס רגיל משודרג ולא במתחרה לסינמה סיטי כפי שהוטעיתי לחשוב.
מי אלו עדן ויא יא ברי המזל שהוזמנו להקרנה מוקדמת של שודדי הקאריביים? לבי נחמץ כשאני קורא על דברים כאלו. אם מישהו יכול להזמין להקרנה המוקדמת של סופרמן חוזר אהיה אסיר תודה לנצח!
לחן חן – יונייטד קינג עדיין לא עושים הקרנות לעיתונאים ומבקרים, למרות שהם כן מתכוונים לעשות זאת לסרטים ישראליים. במקרה של מישהו לרוץ אתו, לדבריהם, ההחלטה על תאריך ההפצה נעשתה מאוחר מדי ולא התאפשרה הקרנה כזו.כמה זמן לוקח לארגן הקרנה?
אולי גם בגלל שהסרט מוקרן בהקרנה מוקדמת בה יהיו מבקרים רבים הערב. אולי.
בכל מקרה, הסרטים שהם מפיצים בזמן האחרון כמו איזה מן הורים (או – איזה מן סרט זה שאנחנו המדינה היחידה בה הוא מופץ) לא ממש גורמים להצטער על כך תמיד.
דן, העיקר שקיבלת מאה אצל אלטמן. לא רוברט