13 נובמבר 2008 | 15:08 ~ 8 Comments | תגובות פייסבוק

המועצה

1. היי, זה בסך הכל בלוג.

2. לכו בסוף השבוע לראות את "שלושה קופים". ותרו על "הנשים". נימוקים בהמשך.

3. הקומוניקט ייצא ממש בקרוב. עד אז אסור לי להגיד על זה מילה.

4. הרהור פוסט בחירות תל אביביות א': האם "עיר לכולנו" תמשיך להיות נוכחת באינטרנט גם בתור סיעה במועצת העיר? מכיוון שעניין השקיפות של חולדאי היה חלק מאג'נדת הבחירות של "עיר לכולנו" זה יכול להיות מקסים אם נציגי הסיעה ימשיכו לנהל בלוג מוניציפלי באתרם, ובה יעדכנו מה קורה בישיבות המועצה (אלוהים יודע שאפילו המקומונים התל אביביים כבר הפסיקו לסקר מה שקורה שם). ממגדלים ועד אריחי מדרכות. הכל מעניין וראוי לתיעוד, הפצה, פרסום, ואולי גם גיוס תמיכה למחאות.

5. הרהור פוסט בחירות תל אביביות ב': אולי שדב חנין, מחוזק מהתבוסה הכי מנצחת שאפשר לדמיין, ילך ויקים תנועה/מפלגה לבחירות לכנסת שתהווה שמאל אמיתי? הרי באייטיז מרצ היתה מזוהה עם התל אביביות/שינקינאיות. וחנין כבר מזוהה בעיתונות הארצית כסוג של טרנד (לא מחמאה מאוד גדולה מבחינת המהות האידיאולוגית, אבל הצהרה בעלת כוח אלקטורלי ערב בחירות ארציות). והתשתית קיימת. תל אביב כפיילוט. קולי, אם לא יהיו שם שטויות, מובטח.

6. הרהור פוסט בחירות תל אביביות ג': האם רון חולדאי ייצא מהבחירות האלה ענו יותר? לחולדאי יש תכונה אחת שאני מעריך מאוד: הוא מודה בטעויותיו ויודע לתקן אותם לא רע (זה לא כל כך עובד אחרי שמקימים או הורסים בניינים, אבל בשאר המקרים זה מצליח). דוגמה אחת מצוינת לכך הוא היחס שלו לקהילה ההומו-לסבית בתל אביב. חולדאי נכנס לעירייה לפני עשר שנים כאויב הכי גדול של ההומואים, בעקבות התבטאויות אומללות כמנהל גימנסיה הרצליה, ומה שנדמה בתחילה כהתנצלות לצורך שקט תעשייתי בתקופת בחירות הפך כעבור עשור למעשיו של ראש העיר הכי פעיל אי פעם לטובת הקהילה. דוגמה נוספת, קטנה יותר, היא הברווז, שהפך למגדל האייפל של תל אביב. קראתי איפשהו את אהרון גבע מספר כמה היה קשה לשכנע את חולדאי ואת אנשיו לרעיון הזה. נשמע שעצם המחשבה, של ברווז מתנפח על גג העירייה, העליב אותם. ובוודאי שלא שיעשע. והם הסכימו לבסוף לעשות טובה (אם אני זוכר נכון את השתלשלות הדברים), ובכל מקרה די משכו את ידיהם מהברווז בעת ניפוחו. אבל הוא (הם) קלטו את הקסם. או כי זה בדר אותם, או כי הם קיבלו תגובות חמות מכל עבר. והברווז נשאר ונשאר (ומבטיחים לי שוב ושוב שהוא תכף חוזר ובכל בוקר אני חוצה את רחוב אבן גבירול בדרך לגן ומביט ימינה לחפש אותו ומתאכזב כשהוא איננו). אז אולי – אולי אולי – חולדאי הבין מה מציק ל-38 אחוזים מתושביו ואולי אולי אולי הוא יחליט שהוא מתייחס גם אליהם ולא רק לאלה שכן הצביעו בשבילו, ואולי אולי אולי הוא יבין שיש כאן רעיונות שגם הוא יכול ליישם. פנטזיה?

7. טוב. די. מספיק. בפברואר יש בחירות לכנסת. עד אז בלי פוליטיקה. (אולי רק קצת, מדי פעם).

8. פיטר דברוז', בבלוג של אן תומפסון, מאמין שלתתיה רוזנטל יש סיכוי להשחיל את "9.99 " שלה למועמדות לאוסקר בקטגוריית סרט האנימציה. ויש לו גם את הפוסטר שלה.

9. והפסקול של "האביר האפל" נפסל מהתמודדות באוסקרים. למה כי? כי בין 30 ל-40 אחוזים מהמוזיקה המקורית בסרט לא נכתבה על ידי האנס זימר וג'יימס ניוטון הווארד, אלא על ידי אחד משלושה מלחינים שותפים שתמכו בהם. עניין חוקתי משונה שכזה, אבל לא בלתי צפוי באקדמיה (זה קרה גם ב"באטמן מתחיל").

10. מי שכתב את המשנה לראיון של אורי קליין עם הבמאי של "שלושה קופים" לא התרכז בטקסט: זה סרטו הראשון של ג'יילן שמופץ בארץ, לא סרטו הראשון. זה למעשה סרטו החמישי. אבל, למען השם, איך מבטאים את שמו של הבמאי? קליין מציע אופציה שלישית בה ה-ג' אילמת: נורי בילה ג'יילן. יש לנו טורקים בקהל שיוכלו לעזור?

8 Responses to “המועצה”

  1. דייב 13 נובמבר 2008 at 15:24 Permalink

    נושא 9.
    זה כבר מעניין כי לשני הבטמנים יש פסקולים נהדרים. מיהו השותף השלישי? מעניין עד כמה הוא דומיננטי ביצירת האווריה והנושא של הפסקול…

  2. טלוטן 13 נובמבר 2008 at 16:02 Permalink

    לחובבי האנימציה – מיקי מאוס חוגג יומולדת 80 ופנטזיה מוקרן בפילם לכבוד המאורע (בניק-לינק).

  3. סטיבי (לא בבית) 13 נובמבר 2008 at 16:14 Permalink

    יש g אילמת בטורקית (יש לה "כובע"), אבל לא ראיתי (ודווקא חיפשתי קצת) שום עדות לכך שזו האות שבשמו. בכל מקום ראיתי שם g רגילה.
    ובכל מקרה יש אנשים שמבינים קצת יותר בטורקית ממני (לא חוכמה גדולה) והם תומכים בהגיית האות.
    http://www.proz.com/kudoz/turkish_to_english/names_personal_company/2308220-nuri_bilge_ceylan.html
    (התרגום לשם שלו נפלא)

    לגבי 10, כתבתי להם את זה, כנראה עוד לא תיקנו. אם יתקנו.

  4. ניימן 13 נובמבר 2008 at 19:40 Permalink

    השותפות הטורקיות שלי, כל השלושה, תומכות בגירסה:
    נורי בילגה ג'יילאן. עם 'ג' לא אילמת. הן טורקיות אמיתיות שבאו לברלין, כחלק מתוכנית חילופי סטודנטים, לחצי שנה. אני נוטה להאמין להן..

  5. james newton howard 13 נובמבר 2008 at 20:15 Permalink

    דייב – לבחור השלישי קוראים Lorne Balfe. וזה לא חדש, כמעט בכל פסקול של זימר עובדים מאחורי הקלעים עוד לפחות שניים-שלושה מלחיני צללים, שתפקידם לספק מוזיקה נוספת לקטעים שזימר לא הספיק או לא התחשק לו להלחין. זה נוהל כזה, והאנשים הם אותם אנשים בדרך כלל. חלקם אף מצליחים באיזשהו שלב לפרוץ לקדמת הבמה ולהלחין עצמאית (כמו הארי גרגסון-וויליאמס, שהתחיל כשכתב מוזיקה נוספת ל"הפריצה לאלקטרז" ו"ארמגדון" והיום הוא אחד ממלחיני הסרטים המבוקשים והעסוקים). בפסקולים של "שודדי הקריביים" למשל עבדו לא פחות משבעה מלחיני צללים שכאלו, כולל אותו Lorne Balfe.

  6. יובל 14 נובמבר 2008 at 2:33 Permalink

    חייב לציין שוב ש"שלושה קופים" הוא אכזבה והוא מצולם רע (מישהו יכול להסביר את הירוק השרירותי הזה?) ומאד לא מפתיע שהחליטו דווקא הפעם להפיץ אותו – הסרט נראה כמו הכנה לרימייק אמריקאי (ספילברג? ויל סמית'?)

  7. סטיבי 19 נובמבר 2008 at 10:37 Permalink

    ב"סינמטיקל" פרסמו רשימה של שבע פסילות אוסקר שערורייתיות לרגל פסילת פסקול "האביר האפל" ושמו את פסילת "ביקור התזמורת" במספר שש (אם כי הם לא ממש ממספרים).
    http://www.cinematical.com/2008/11/15/cinematical-seven-outrageous-oscar-disqualifications/


Leave a Reply