11 נובמבר 2013 | 00:19 ~ 3 תגובות | תגובות פייסבוק

בלעדי: הצצה ל״מקום בגן עדן״ של יוסי מדמוני

עוד יש מפרש לבן באופק. ״מקום בגן עדן״

לפני חמישה ימים העלינו את הטריילר ל״מקום בגן עדן״, סרטו של יוסי מדמוני שאני שופך עליו סופרלטיבים כבר כמה חודשים. ב-23.1.2014 הוא סוף סוף יגיע לבתי הקולנוע ותוכלו לראות ממה כל כך התלהבתי. אם שמתם לב בטריילר, מופיעים ציטוטים שלי מפוסטים קודמים על הסרט. אז כצ׳ופר, הנה טיזר קטן ובלעדי מהסרט, שלמעשה מציג את הלב של הסרט כולו, ואת הקונפליקט המרכזי שבתוכו: אבא ובן. אלון אבוטבול, באחד מתפקידיו הגדולים, הוא האבא. אחרי הטיזר אשתף אתכם בסוד נפלא ששמעתי על צילומי הסצינה המופיעה בצילום הנ״ל.

Search engine friendly content

״מקום בגן עדן״ נפתח בשוט הנ״ל: אלון אבוטבול מביט אל הים מבעד לחלון, כשסירת מנוע יוצרת שובל, שהופך לקו לבן שחוצה את הפריים, וחורץ את פניו של הגיבור. פשוט שוט מושלם. כמה ימים אחרי שראיתי את הסרט נתקלתי בצלם הסרט, בועז יהונתן יעקב, ושאלתי אותו איך הם הצליחו להנדס את השוט הזה, עם אבוטבול בחדר, המצלמה בחוץ והסירה בים, והוא הודה: זה הקב״ה שלח לסרט. הסירה לא היתה מתוכננת, אלא פשוט נכנסה באופן גיאומטרי מושלם לתוך השוט ברגע שהם התחילו לצלם. שוט הפתיחה הכי יפה שראיתי בסרט ישראלי נשלח מהשמים, אילתור של אלוהים.

נושאים: בשוטף

3 תגובות ל - “בלעדי: הצצה ל״מקום בגן עדן״ של יוסי מדמוני”

  1. מיקמק 11 נובמבר 2013 ב - 1:13 קישור ישיר

    באמת שוט מושלם ובתקציבי ארצנו רק הקב"ב יכול לממן כזה

  2. בועז 17 דצמבר 2013 ב - 2:23 קישור ישיר

    ב"ה
    רציתי רק לדייק, לפני שהתחלנו לצלם שמנו לב שהולכת להיות השתקפות ומטרתו לתפוס אותה

  3. נורית הניג 2 פברואר 2014 ב - 12:04 קישור ישיר

    בעקבות המלצתך היוצאת מגדרה צפינו אמש בסרט בסינמטק הרצליה,בהקרנת טרום- בכורה, מבלי ששמענו את הבמאי מדמוני, כפי שהובטח במודעות, כי לא הופיע, לפחות עד הרגע שהחלטנו לעזוב, וחבל מאוד.
    דעתנו שונה מאוד מדעתך. יוסי מדמוני הוא יוצר נפלא ומעניין בעל דמיון ויודע לבנות פריים קולנועי אבל כתסריטאי הוא ניסה כאן להרכיב תסריט חכם מעניין ומקורי ולעניות דעתי תפס מרובה ולכן לא תפס. יש אומנם קונפליקט בין אב לבנו, אבל אין מיקוד בלשון המעטה. יש גודש עלילות משנה, מסרים, ציטוטים, פרשנויות "התכתבויות" עם חז"ל, המדרש, המקרא,מיתולוגיה כנעניתועוד ועוד, על זה נאמר מרוב עצים לא רואים את היער. הגיבור הראשי, הגבר האוליטימטיבי שיענש כמובן על פי ההיבריס (חטא היוהרה) שלו הוא המאצ'ו הישראלי, הקילר, הקצין חסר הגבולות, חסר קוד אתי מחד ורחמן גדול כלפי חייל פצוע המשמש תחליף לבן שאליו הוא משתוקק. סיפור המתחיל בשואה (לא לפי הסדר הזה) עובר דרך תש"ח, יום כיפור, האתוס הישראלי המלא סתירות , מאבקים במטכ"ל, עיתונות חושפנית, אלימות, אמונה, חזרה בתשובה, זוגיות חסרה, תשוקה לבן-משאת נפשו של כל קצין ישראלי וגבר יהודי בכלל, ועוד ועוד תקצר היריעה מלמנות את כל המוטיבים, הנראטיבים ופיתולי העלילה המרחיקים את העניין המרכזי ומטשטשים את העיקר. יש כאן יותר מידי מהכל, כאילו חשש הכותב שלא נתרגש מספיק והוסיף עוד טרגדיה ועוד סצינה ועדיין היה מוסיף לא רק ניתן לו… אם לא הבנו את הרעיון המרכזי-נקבל אותו כפל כפליים ומכל זווית. אפשר היה לוותר על הרבה סצינות ולמקד את הקו העלילתי וכמובן אין צורך להמחיש סצינות תנכיות כדי שנבין כאילו מדובר בטלויזיה הלימודית. כל כך הרבה כישרון אומנותי רעיונות קולנועיים והשקעה בהפקה עתירת תקציב והתוצאה-לא מרגשת ולא מספקת ובעיקר מכעיסה על צוות מפואר שהלך בדרך לאיבוד


השאירו תגובה ל - מיקמק