אדם גרינברג בסם שפיגל, יום ראשון. צילום: יוסי צבקר

היום (שלישי) ב-16:30 יתקיים במוזיאון ישראל כנס בהפקת בית הספר לקולנוע סם שפיגל לציון עשר שנים לפטירתו של דוד פרלוב, ובמלאת חמישים שנה לסרטו התיעודי הקצר, אבל הכל-כך יפה, ״בירושלים״. סרט שהוזמן על ידי ההסתדרות הציונית והופק על ידי שירות הסרטים הישראלי ושהייתם מצפים שיהיה מעין גלויית תיירות פרסומית לירושלים, אבל במקום זאת הופך להרהור פיוטי על דמותה של העיר, כפי שהיא משתקפת דרך מצלמות ועדשות וזכרונות. זה סרט שהוא שיר.

רנן שור ואנשי סם שפיגל אצרו, יצרו והפיקו פרויקט מחווה בשם ״עקבות בירושלים״ שיוצג בבכורה ביום חמישי ב-50 ערים ברחבי העולם (ושבוע אחר כך גם במומה בניו יורק). בישראל הוא יוצג ביום חמישי בסינמטקים בירושלים, תל אביב, חולון והרצליה (מי שיגיע לסינמטק הרצליה יוכל לשמוע דברי הקדמה שלי לפני ההקרנה). ״עקבות בירושלים״ מציג במרכזו גרסה משופצת ויפהפיה של ״בירושלים״, וסביב הסרט שזורים תשעה סרטי תעודה קצרים שיצרו בוגרי סם שפיגל ותלמידיו שיצרו מחוות לסרט בן החמישים. בין המשתתפים: נדב לפיד, דוד אופק, מורן איפרגן, ירדן כרמין ובנימין פרידנברג.

אחד הדברים היפים ב״בירושלים״ הוא הצילום של אדם גרינברג. גרינברג היה בן 27 כשפרלוב לקח אותו לצלם את הסרט (הם עבדו כבר קודם בסרט ״בדמיך חיי״ על משפט אייכמן), ועם צוות של כארבעה אנשים – במאי, צלם, עוזר צלם ותחקירנית (ובכמה סצינות גם איש סאונד) – הם יצאו עם מצלמת 35 מ״מ לצוד את זוויות העיר, שהיתה אז – ב-1963 – עדיין מחולקת, כשחומה מפרידה את העיר העתיקה שהיתה אז בשטח ירדן.

בשנים שחלפו מאז, אדם גרינברג הלך והתפרסם כאחד מבכירי צלמי הקולנוע בארץ – התחרות שלו עם דוד גורפינקל בשנות השבעים היא החומרים שמהם עושים קולנוע – ואז בעולם. הוא צילם את ״מציצים״ של אורי זהר בסינמסקופ. את ״מבצע יונתן״ למנחם גולן, את ״אסקימו לימון״ לבועז דוידזון ואת ״האדומה הגדולה״, שצולם בארץ, לסם פולר. מסרט לסרט הצוות והציוד רק הלכו וגדלו, השאפתנות רק הלכה וצמחה. וב-1980 הוא עבר ללוס אנג׳לס, בחיפוש אחר אתגרים חדשים. אחרי כמה פרויקטים לחברת קנון של גולן-גלובוס הוא קפץ כיתה ב-1984 כשבמאי צעיר ואלמוני בשם ג׳יימס קמרון בחר בו לצלם סרט מדע בדיוני עצמאי וקטן ב-6 מיליון דולר בשם ״שליחות קטלנית״. הסרט הפך ללהיט ענק ואדם גרינברג התחיל לקבל פרויקטים יותר ויותר גדולים: ״שלושה רווקים ותינוקת״, ״רוח רפאים״, ״הנזירות בלוז״, ״צעצועים״ (סרט מרהיב), ״אירייזר״, ״שעת שיא״, אבל גולת הכותרת של הקריירה שלו תישאר, ככל הנראה, עבודתו על ״שליחות קטלנית 2״, שוב עם ג׳יימס קמרון, עליה היה מועמד לאוסקר. אחרי ״נחשים על מטוס״ הוא יצא לפנסיה.

צלם ובלוגר. צילם: צבקר

שלשום אירחתי את גרינברג, אחד מגיבורי הקולנוע שלי, בקורס שלי בסם שפיגל. הצגנו קטעים מ״בירושלים״, ״מציצים״ ו״שליחות קטלנית 2״, וגרינברג סיפר חוויות מצילומי הסרטים. עבורי זה היה יום שלם מרתק בו לא רק ניהלנו שיחה מול תלמידים, אלא גם נסענו הלוך ושוב לירושלים. בנסיעה בדרך הוא דיבר בטלפון עם שיסל – הם דיברו כמובן על הגעגועים לאריק איינשטיין, ועל ההלם של גרינברג כששמע שאיינשטיין נפטר – ואז הוא דיבר גם עם אורי זהר (גרינברג צילם עם זהר ואיינשטיין ושיסל לא רק את ״מציצים״ אלא גם את ״לול״). אגדה.

גרינברג ידבר ביתר הרחבה על ״בירושלים״ היום בכנס במוזיאון ישראל. דוברים נוספים: ארי פולמן, פרופ׳ ניסים קלדרון, פרופ׳ יעקב מלכין (שכתב עם פרלוב את הקריינות לסרט, והיה הקריין), האדריכל דוד קרויאנקר ועוד. הכנס יימשך ארבע שעות.

בכל אופן: כמה דקות לפני שהתחלנו את השיעור התיישבנו באולם הקולנוע של סם שפיגל מול מצלמות הסטודנטים לשיחה מצולמת קצרה, בה למדתי שהסוד להצליח שהוליווד כצלם, הוא להתחיל מהתעשייה הקטנה והמאולתרת בישראל, שמחשלת אותך לפתור בעיות עם לא מעט אלתורים, ובלי פינוקים. הנה הווידיאו:

ציוץ