ביום שישי: מועדון סינמסקופ השלישי
סמנו ביומנכם: ביום שישי, 14:00, בסינמטק הרצליה (רחוב סוקולוב 29, בפסאז') נתכנס בפעם השלישית למועדון סינמסקופ, בו אני מקרין סרטים שאני בוחר ואפילו אומר כמה מילות הקדמה והסבר לפני. ביום שישי: "A.I " של סטיבן ספילברג מ-2001. אחד הסרטים הכי מדהימים של ספילברג, אבל בה בעת, גם אחד הסרטים הכי פחות מובנים או אהודים שלו על הקהל הרחב. אני אנסה בדברי ההקדמה שלי לתקן את הרושם הזה.
יש שתי בעיות למי שצופה בסרט: האחת, השאלה "מה הקטע עם החיזרים בסוף?". אין חיזרים בסוף. נסביר הכל. נפתור את מה שנראה כמו תעלומה בסוף הסרט. השנייה: הטענה "ספילברג הרס סרט של קובריק". גם זה לא נכון. סטנלי קובריק הגה את הרעיון המקורי והספיק לכתוב טריטמנט של כ-80 עמודים לפני מותו ב-1999. אבל עוד לפני מותו, תוך כדי העבודה על "עיניים עצומות לרווחה", הוא ביקש מספילברג – שהיה חברו – לקחת את הסרט על עצמו. אולי סגנונית ספילברג מביים באופן חלקלק ומלוטש יותר מקובריק, אבל הסרט של ספילברג – כולל הסוף – נאמן לחלוטין לרעיונות המקוריים של קובריק. מי שעיבד את הטריטמנט של קובריק (המבוסס על סיפור קצר של בריאן אולדיס) היה ספילברג עצמו, שזה קרדיט התסריט הראשון שלו מאז "מפגשים מהסוג השלישי". ויש הרבה קירבה תימאטית ומבנית בין "A.I " ו"מפגשים מהסוג השלישי".
לכן, הפעם, אני מפציר דווקא באלה שכבר ראו את הסרט לבוא ולצפות בו שוב, ולא רק אלה שרוצים להשלים חור בהשכלה ולראות סרט כה גרנדיוזי על מסך ובעותק 35 מ"מ. הוא מרתק, מופלא, עשיר בפרטים ודי מרהיב. וכפי שאתם רואים בתמונה הנ"ל הוא מציג חזון של ניו יורק חרבה שיצא לקולנוע חודש לפני התקפות 9/11 על מגדלי התאומים.
לעיתונאים שביניכם: כן, אני יודע שיש את הקרנת העיתונאים של "בולט" באותה שעה ביס פלאנט. עשו את החשבון שלכם. הרי ממילא הגעתכם להקרנה ההיא אומרת שיאסרו עליכם לכתוב על הסרט לפני צאתו. אז מה הטעם? בואו אלינו, לארץ החופש. עיתונאי שיגיע לסינמטק הרצליה עם ההזמנה ל"בולט" יכנס חינם. הולך?
הפרטים הם ככה: למי שמגיע בלי קשר לבלוג הכניסה עולה 40 שקל (מחיר סרט+הרצאה). מי שמגיע דרך הבלוג ומדפיס את הקופון המצורף (לוגו סינמטק הרצליה) נכנס ב-20 שקל בלבד.
אבל… אם יש לכם בלוג ותספרו בו לקוראיכם ביומיים הקרובים על "מועדון סינמסקופ" שיתקיים ביום שישי, ותפנו אותם לקופון, תוכלו אתם להיכנס חינם. איך? שילחו לי מייל עם לינק לפוסט שלכם, ציינו את שמכם, ואעביר אותו לקופה שם תחכה לכם הזמנה. ככה אתם תוכלו להציע לקוראים שלכם סרט משובח במחיר מציאה, תוכלו להפוך את זה למפגש בלוגי פרטי משלכם, ואתם תיכנסו חינם.
בפעם הקודמת מאיה מ"בצק אלים" ודינה מ"סימפליסיטי" הביאו עוגיות נורא טעימות. אני הבאתי שתייה. ככה עמדנו אחרי ההקרנה כולנו, נשנשנו, שתינו, ושוחחנו על הסרט. היה מקסים. וכל בלוגרית פתאום גילתה שגם קוראים שלה הגיעו. אז אם בא לכם להביא משהו ושנארגן לנו מסיבת קוקטייל ועוגיות ספונטנית אחרי הסרט, לכו על זה. אם יש לכם בלוג על יין, תביאו יין. אם יש לכם בלוג על אוכל, תביאו אוכל. ואם יש לכם בלוג כללי, תביאו מה שבא לכם.
הסרט נמשך שעתיים ועשרים. שריינו לכם את אחר הצהריים. ובואו. נראה לי שיהיה די מדהים.
ליחצו על הלוגו להגדלה, הדפיסו והביאו:
לא ראיתי עדיין את הסרט
אני מבין שההרצאה בפתיחה מלאה בספולרים (זה שיש/אין חיזרים בסוף כבר הבנתי). יש טעם לבוא לצפיה ראשונה?
רוה: מה הבנת? וברור שיש טעם. אם אתה רגיש לספוילרים באופן קיצוני אתה יכול לחכות מחוץ לדלת עד שאגמור את דברי ההקדמה. בהקדמה לא יהיו ספוילרים, רק נקודות למחשבה לאחרי הצפייה, רגעים שכדאי לשים לב אליהם. יש כאלה שיטענו שאלה ספוילרים. שיטענו.
טוב, אני כנראה לא עיתונאית, אז לא אחווה את דעתי בעניין ההעדפות.
אבל את בלוגרית…
אהיה בסינמטק ת"א באותו הזמן… מה חבל.
תהנו. 🙂
אוף טופיק –
יאיר, כתבת בעבר (עד כמה שאני זוכר) באהדה רבה על "יומן" של פרלוב. כפי שפורסם בעתונות בימים האחרונים, ערוץ 8 עומד לשדר בסוף השבוע הבא (5.12) את כל הפרקים ברצף (באתר של הערוץ, משום מה, לא מצאתי התייחסות לנושא).
האם יש לך מה לומר בנושא, חוץ מאשר להמליץ על צפיה? ואני שואל, כי בתור חובב קולנוע לא מקצועי (כלומר, לא סטודנט לקולנוע וכו') עם זמן מוגבל לצפיה (בין עבודה, ילדים וכן הלאה), זה נראה לי פרויקט לא קטן לקחת על עצמי. האמנם?
לא אהבתי את הסרט
רוה: אם תבוא ביום שישי, תאהב אותו. באחריות.
לא אציק לך, ואני בכלל ירושלמי, אבל שבת נכנסת בארבע ורבע. אז תעשה את החישוב (גם להרצלייתים).
בהקשר למה שכתבת בפוסט הראשון בנושא.
למרות חיבתי הגדולה לספילברג תעבתי את הסרט.
בעיקר בגלל הילד הדוחה הזה שבעיקר לוחש.
אבל גם בגלל הרדידות של הדיון.
לטעמי, פרק אחד של סטאר טרק וויאג'ר (שמתרכז בדוקטור) מתעסק בדילמות המוסריות של אינטיליגנציה מלאכותית באופן עמוק, מעניין וקצר יותר מ-A.I.
בעיני, ספילברג איבד את זה בכל מה שקשור לפנטזיה ומדע בדיוני. Terminal ן-Catch Me if you Can הם הסרטים האחרונים הטובים שלו בעיני ובנוגע לאינדיאנה ג'ונס אני נוטה להסכים עם הילדים מסאות' פארק…
הייתי שמח לתת לך לנסות לשכנע אותי אחרת, מה חבל שאני מתגורר בניכר…
יש סיכוי שתפרסם את ההרצאה בבלוג לאחר הארוע?
מצטער, אבל גם 14:00 לא היה אז רלוונטי, אולי רק למי שגר חמש דקות משם.
ואתה כנראה לא כל כך אדיר בהבנת השבת ולוח הזמנים שלה. מה שאומר דני, ואמרתי גם אני לפני חודשיים או שלושה, שהקדמה לשתיים, על אף שהיא מחווה נאה, עדיין לא מאפשרת לשומרי שבת להגיע. לא בשעון חורף.
אלה האילוצים ואי אפשר להקדים? סבבה, תגיד שאלו האילוצים ואי אפשר להקדים. אנחנו מבינים. אבל אל תקדים באופן שלא פותר את הבעיה ואז תתלונן שלא הגענו. כי אנחנו באמת רוצים ובאמת לא יכולים.
רוה: יש לי רעיון. אולי פשוט נקיים גרסה של "מועדון סינמסקופ" פעם בחודש ביום שישי הראשון של כל חודש בסינמטק ירושלים. נתחיל ב-12:00. מי מתקשר לאילן דה-פריז?
מעולה!!!
אתה מתקשר או אני?
גם אם יש איזה הסבר על הסוף המטופש עם החייזרים, עדיין אני חושב שהבוטום ליין הוא שכל החצי שעה האחרונה נוצרה כי לספילברג לא היה אומץ לעשות סרט בלי האפי אנד.
* * * ספוילר * * *
הרי לא יכול להיות שהוא ירצה את אמא ולא ימצא אותה. לא בהוליווד.
אם לספילברג היה אומץ – הוא היה גומר את הסרט חצי שעה קודם. אבל הוא לא רצה קהל אמריקאי שיצא מאוכזב, ולכן רקח את הסיום הכי מטופש שראיתי בסרט מזה שנים.
רוה: אבל אומרים לך שאת הסוף הזה כתב קובריק. לגבי סוף טוב/רע, בוא בים שישי. הסוף הזה הוא מהמוצדקים והחכמים שנעשו.
סרט אדיר, רק משתבח מצפיה לצפיה.
אני לא אבוא ביום שישי. ולא בגלל שאני לא אוהב את הסרט. להפך – בגלל שאני אוהב אותו יותר מדי. הוא סחט אותי רגשית כל כך, גרם לי לדמעות כמו שלא בכיתי באף סרט חוץ מאי טי, וקרע לי את הלב לחלוטין. בקיצור – אני לא חושב שאני פעם אהיה מסוגל לראות את הסרט הזה שוב. חוויה יותר מדי קשה ומטלטלת רגשית עבורי.
ואני דווקא חשבתי שהסוף עם החייזרים היה מצויין – נוגע ללב, מרגש בצורה בלתי רגילה, וכן – מוצדק לחלוטין והגיוני לחלוטין במסגרת מה שספילברג עשה בשאר הסרט. לא הייתי מוותר על הסוף המופלא הזה בעד שום הון שבעולם. וגם לא על הסרט עצמו, למרות שאני לעולם לעולם לא אהיה מסוגל לראות אותו שוב. No Way in hell.
רוה: אין שם חיזרים.
if it looks like an alien
talks like an alien
and walks like an alien
it must be a metapphore?
רוה: אין שם חיזרים.
צפיתי בסרט פעמיים (ויש לי עותק בדיויד). מאד נהנתי אך יש לי המון שאלות לא פתורות.
אשמח לשמוע את דבריך על הסרט, אבל יהיה לי קשה להספיק לחזור הביתה לפני כניסת השבת. לכן חשוב לי לדעת:
14:00 זה 14:00 או 14:35?
ה"דיבורים" הם רק לפני ההקרנה?
אם התשובה חיובית לשתי השאלות אז אשתדל להגיע, גם אם לא להישאר להקרנה עצמה.
רוה: הדיבורים יהיו בין 14:05 ל-14:25 בערך. אבל הדיון שאחרי הצפייה יתקיים כאן בבלוג (זה הרעיון, לא?), בפוסט שיעלה ב-14:30 (בלי נדר). מילות ההקדמה יהיו כלליות מאוד. כך שאולי כדאי שתציג כבר עכשיו את השאלות הפתוחות שלך, שאולי גם לי אין עליהן תשובות, ונפתח אותן לדיון או בלייב או כאן בבלוג.
OK
אני אכין את עצמי עם השאלות (עברו יותר מיומיים מאז הצפיה האחרונה…)
אני באמת מתפלא על כל אלו שחושבים שאלו חייזרים. הרי ברור שאלו בני אדם שהשתנו אבולוציונית אחרי כ"כ המון שנים. אגב כך הם הגוף שלהם התנוון חלקית (תכונות גופניות שכבר הפכו למיותרות בעולם שבו הגוף לא נדרש להתאמץ, כי יש טכנולוגיה שמתאצת עבורוו, נעלמו) ואיבדו קשר לאנושות "של פעם" (של ימיו וקצת אח"כ) בכמה מובנים: אם גופנית ואם התנהגותית/תרבותית.
הפרדוקס הוא הם ילמדו הרבה מאד על האנושות של פעם, אותה הם רוצים להכיר ולחקור כדי לדעת "מהיכן באנו", דווקא מהחיקוי אדם שאותו הם מוצאים.
אני בכיוון?
רוה: לא.
אמממ איך מגיעים לסינמטק הרצליה?
I remember liking the film at the time.I even checked my comments on on the film in IMDB and it reminded me why I liked the film.I admit that I was puzzled about the ending, so it would be very interesting to hear your insight.However I am not in Israel and won't be able to get there on Friday, so I will join Assaf in requesting that you published your lecture here in the blog
א. ראיתי את הסרט רק בטלויזיה.
ב. לא ראיתי את הסוף שלו!
ג. מקווה לבוא.
ד. למרות שזה יוצא על השלאף שטונדה המאוד נדרש של יום שישי!
ה. 🙂
"ופכי שאתם רואים בתמונה הנ”ל הוא מציג חזון של ניו יורק חרבה שיצא לקולנוע חודש לפני התקפות 9/11 על מגדלי התאומים."
1 – "ופכי"?
2 – אכן. אני זוכר שראיתי את ai בקולנוע, והsuspention of belief נשבר לרסיסים בקטע שבו הרכפת טסה מעל שהיה פעם ניו-יורק כאשר רואים שני מגדלים מבצבצים מעל למים. בגירסת הדיוידי העיפו אותם מהסצינה הזו.
3 – הם רובוטים
יאיר – דוקא "טוקבקית" אחת שומרת שבת כן הגיעה להקרנה הראשונה של "לקום אתמול בבוקר" כשזה היה לפני חודשיים והגעתי בשניה האחרונה הביתה. אבל היה שווה כל רגע. נו טוב, נחכה לשעון קיץ בסבלנות 🙂
סליחה אם אני מקדים את המאוחר, אבל אני כותב את זה כי לא אוכל להגיע ביום ו', למרות שאני מת על הסרט הזה.
****ספויילר*****
לתפיסתי – אלה לא חייזרים, ומעולם לא היו, אבל כן מדובר כאן באבולוציה.
לא של בני אדם, אלא של רובוטים.
היצורים האלה בסוף הם מה שהתפתח מהרובוטים, ודייויד הוא בעצם האב הקדמון שלהם.
והסרט הזה מכיל כמה מהסצנות המדהימות בקולנוע של השנים האחרונות: יריד הבשר (עם ברנדן גליסון בתפקיד מצמרר), סצינת הנטישה ביער קורעת הלב ועוד ועוד.
ד"א – אתה כותב שספילברג מביים יותר מלוטש מקובריק. אני לא מסכים.הסרטים של קובריק הם מופת חסר תקדים של ליטוש. הם כל כך מושלמים שהם לעתים בלתי נגישים רגשית לטעמי.
ספוילר, כמובן:
.
.
.
.
די מקובל לחשוב שמדובר באבולוציה של הרובוטים, לא? ובני האדם נכחדו, לכן היה כה חשוב למצוא את הרובוט הזה שהיה לו מגע עם בני אדם אמיתיים.
ואני אוהבת את הסוף – או ליתר דיוק, את הרעיון שלו. אבל משהו בביצוע נורא הפריע לי כשראיתי את הסרט (וחלקים ממנו שוב בהמשך). יכול להיות שזה פשוט היה העיצוב של היצור העתידי. או המוזיקה. או כל הטוב-לב הזה.
הסרט מדהים.
היילי ג'ואל אוסמונד שחקן מדהים ולא ילד – שחקן מדהים.
לדעתי הסוף היה הדבר היחיד שטוב בסרט הזה. לא, אני אדייק: הסרט היה נחמד. לא נורא, לא אדיר, סביר. הסוף היה מעניין יותר. (ואגב האדיקות שבה אתה אומר שזה לא היו חייזרים מזכירים לי מורות לספרות שמנתחות ספר בבית ספר ומתעקשות שהפירוש שלהן הוא הנכון נקודה. מה שיש בסרט זה מה שיש בסרט. ומה שאין בו אין בו. התיאוריה שלך נחמדה. אבל אין שום סיבה להעדיף אותה במיוחד על פני תיאוריות אחרות. זה עניין של הסתכלות על משהו שלא הוסבר בסרט עצמו. לצופה הממוצע הסרט לא נתן שום סיבה לא לחשוב שמדובר בחייזרים. למה שפילברג עצמו התכוון? למי אכפת. מה שהוא לא הכניס לסרט הוא לא הכניס לסרט.)
הסיבה האמיתית שהסוף עורר אצל אנשים רגשות (שנאה, עצב, אהבה וכ"ו). זה פשוט בגלל שהוא עשוי במלודרמטיות באקסטרים. אין בו שום דבר מסובך או לא מובן. הוא פשוט מלודרמטי. זה הכל. יחד עם זאת הוא יפה. אבל הבעיה הרצינית ביותר של הסרט הזה הוא השחקן הראשי שהוא פשוט לא טוב. אפרופו רובוט. פשוט אי אפשר להזדהות איתו. ליתר דיוק הוא די מעצבן. ולהעביר איתו שעתיים בכייניות במיוחד זה גם מעצבן. וכל הבימוי הנהדר של שפילברג, והתסריט המעניין לא יעזרו.
מישהו מגיע מתל אביב ויכול לתת טרמפ?
ספוילר
היצורים בסוף הם כמובן רובוטים מהעתיד, וזה עדיין לא מציל את חצי-השעה האחרונה המזעזעת של הסרט, ובעצם גם לא את הסרט כולו מקיטשיונריות זולה – של קובריק או ספילברג, לא משנה (וכאילו שיש ספק בכלל…) – ומפילוסופיה בגרוש. וזה גם לא מסביר למה, לעזאזל, הרובוטים בעתיד נראים בדיוק כמו חייזרים בסרט הוליוודי.
זה כנראה הסרט של ספילברג שאני הכי אוהב, והוא מדכא במיוחד. אני לא מבין איך אנשים מתלוננים פה על סנטימנטליות הרי -ספוילרים- מדובר באהבה שהופעלה על ידי מתכנתים. מצד שני, אני בקונפליקט אם האדם שהחליט לסיים את "מינכן" במשגל סוער מוצלב עם טבח האתלטים, להציג מוות מבחיל אחרי מוות מבחיל יותר של בני אדם במלחמה ולסיים בקצין גוסס שלוחש Earn it ולהציג מקלחות שמזרימות מים ולא גז רעיל במחנה ריכוז כסמל לישואה מסוגל בכלל לחוסר סנטימנטליות.
לטעמי ההופעה הטובה בסרט היא של הדובי (לא בציניות) וגם גו'ד לאו טוב.
יאיר, יש מצב שתעלה את טקסט ההרצאה שאתה מתכנן ליום שישי בשבוע הבא לטובת אלו מאיתנו שלא יכולים להגיע?
אוי, זה רעיון מעולה בכל מקרה.
לא סביר שאוכל להגיע להרצאות האלה לפחות עד… 2012. פרסום הטקסטים ישמח אותי מאד מאד.
לא מאד מזיזים לי אנשים שחושבים שבסוף AI יש חיזרים (ברור שאין, מספיק להסתכל על הלוגו של הסרט). לעומת זאת, כאלו שיוצאים נגד ספילברג על כך שהראה מקלחות בתוך אושוויץ, מצליחים להביא לי את הסעיף.
מה חשבתם, שאותם יהודים ששינדלר הציל היו מתישהו בתוך תאי הגזים? האמת הפשוטה היא שכאשר הגיע משלוח חדש של יהודים לאושוויץ, הם הופשטו מבגדיהם ונשלחו כולם למקלחות עם מים קפואים. כדי לתקוף את ספילברג על הקטע הזה, צריך להתעלם מהפרטים ההיסטוריים.
הגרוע מכולם היה שניצר. בלוליינות לוגית תמוהה, הוא טען שספילברג חטא פעמיים. פעם ראשונה בכך שהעז להכניס מצלמה לתאי הגזים, ופעם שנייה בכך שהראה זרם מים יוצא במקום גז. כנראה שהקונספט של מקלחת היה פשטני מדי עבורו.
אני זוכר שהלכתי לראות את A.I בזמנו עם עוד שבעה חברים וכל השבעה שנאו אותו לגמרי. רק אני אהבתי.
לגבי החייזרים: אם לא התכוונת לשים חייזרים בסרט שלך אבל 90 אחוז מהקהל הבינו שיש שם חייזרים, עשית משהו לא נכון.
רוה: או, בזה אני מסכים.
משהו=עיצוב.
אין לי הרבה מוטביציה להגן על הכתיבה של שניצר, אבל בכל הנוגע למקלחות ב"רשימת שינדלר" ספילברג יצא יוצר מוגבל, שלא מבין מה הוא עושה רק בשביל ליצור רגע של תקווה. ולא, זה לא קשור לאם באמת הכניסו אותן למקלחות או לא, אם באמת היו נאצים טובים ואם באמת שלחו קבוצה של חיילים כדי להציל חייל שכל האחים שלו מתו.
הטעות של ספילברג היא לא בסצינת המקלחות עצמה, אלא בדרך שהוא יוצר את המתח שבה, כשמוקדם יותר בסרט הנשים מתייחסות לתאי הגזים כסיפור זוועה שהן לא בטוחות אם להאמין בו. כך אנחנו אמורים להרגיש בסצינת המקלחות את האימה גם אם אנחנו לא מכירים את השואה וההקלה תהיה אפקטיבית יותר. נחמד מאוד, אבל כשאני רואה את הפיי אוף הזול הזה (זול במובן של חוסר תחכום וחסר אמירה) באמצע יצירה שמנסה לחנך את המוסר שלי באמצעות השואה זה מביא לי את הסעיף (טוב, לא ממש, אבל שיהיה).
דרך אגב, סצינת המשגל המיוזע ב"מינכן" היא כמו סצינת המקלחות ב"רשימת שינדלר" מוכפלת באלף. שם הוא הגיע לרמות מגוחכות של חוסר מודעות עצמית.
מה שכל-כך דפוק בסוף של AI הוא התלישות שלו מהאווירה של שאר הסרט. אחרי שהוא בונה עולם אכזרי וקודר, ספילברג תוקע לנו סיום סכריני שמאשרר את התפיסה האינפנטילית שלו של העולם: בסוף יהיה טוב. אבל מה לעשות, שהטוב הזה לא מתיישב עם שום דבר שהיה קודם ונראה מודבק ומזוייף. אז למי איכפת כן חיזרים או לא חיזרים, מה שחרא זה שמדובר ב"דאוס אקס מכינה", זה פשוט לא שייך לשם!!!!