״הכיבוש חייב למות״. האני אבו אסעד פוגש את הקהל של ״עומאר״ בתל אביב (וידיאו)
שלשום (יום שלישי) התקיימה בסינמטק תל אביב הקרנת הבכורה התל אביבית של ״עומאר״, סרטו של האני אבו אסעד (הסרט יוצא היום להקרנות מסחריות בסינמטק תל אביב). אבו אסעד, שביים את סרטיו הראשונים בתמיכה ישראלית (״פורט טרנזיט״ מומן על ידי קרנות ישראליות, ו״גן עדן עכשיו״ הופק בעזרת שותפים ואנשי צוות ישראליים – אבל מומן מכסף אירופי) מנסה ככל האפשר להתנתק יותר ויותר מהתלות בישראל ליצירת סרטיו. את ״עומאר״ הוא הפיק במימון כמעט מלא של אנשי עסקים פלסטיניים, ורוב אנשי הצוות על הסט היו פלסטיניים (ורק מעט ישראליים). ראוי לציון במיוחד צלם הסרט, איהאב אסאל, שהיה עד כה אסיסטנט של צלמים כמו וילמוש זיגמונד ואנטואן הברלה (שצילם את ״גן עדן עכשיו״ ואת ״מדוזות״), ועכשיו לוקח פיקוד על המצלמה ועושה עבודה משובחת.
אז בתוך כל ניסיונותיו של אבו אסעד להתנתק מהזיהוי הישראלי, הגעתו להציג את הסרט בסינמטק תל אביב היא בראש ובראשונה הישג של הסינמטק. ואני מעריך את אבו אסעד שהסכים להגיע (ובצדק, אלון גרבוז וסינמטק תל אביב היו מאז ומתמיד התומכים הכי גדולים של הקולנוע של אבו אסעד, גם כשהממסד הישראלי תקף אותו). את הפוליטיקה השאיר אבו אסעד לשפת הדיבור: ממש כמו עמיתו, אליה סולימאן, אבו אסעד מסרב לדבר עברית באירועים רשמיים. זו שפת הכיבוש. הוא מוכן לדבר רק אנגלית או ערבית. וממש כמו עמיתו, אליה סולימאן, אבו אסעד הוא יליד נצרת, שתקוע בין גדרות והגדות: הוא אזרח ישראל, אבל הוא מזדהה עם המאבק הפלסטיני ומסרב לכנות את עצמו ״ישראלי״ או לדבר את שפת המדינה. לכן, כמו אליה סולימאן, הוא מעדיף לחיות מחוץ לגבולות המדינה ולחזור לעיר הולדתו, נצרת, רק לצילומי סרטיו (אבו אסעד התחיל את דרכו הקולנועית על הסט של אליה סולימאן ב״כרוניקה של היעלמות״, וזה די מדהים בעיניי ששניים מהבמאים הכי טובים במזרח התיכון מגיעים שניהם מנצרת. ולמיטב ידיעתי, שניהם גם לא מדברים זה עם זה מאז).
הנה השיחה בת חצי השעה בתום ההקרנה. זהירות, יש ספוילרים לסוף הסרט, אם כי אם ראיתם את ״בית לחם״ אתם יודעים מה הולך לקרות – למרות שהסרטים שונים (באמצע השיחה מדבר דרור שאול, אותו מציג אבו אסעד כ״חבר״. ביאור לעניין: שאול ואבו אסעד השתתפו יחד במעבדת התסריטים של סאנדאנס באותו מחזור, שאול עם ״אדמה משוגעת״ ואבו אסעד עם ״גן עדן עכשיו״):
עברית זו שפת הכיבוש? אולי הוא התבלבל עם ערבית כי הערבים הם אלה שכבשו את המזה"ת. הרי לפני מוחמד הם היו בדווים ושבטי פרא בחצי האי ערב, בזמן שהעברים כבר היו מבוססים בתוך ארץ ישראל-כנען (מה שהרומים כינו, פלשתינה), אז מה לערבית ולערבים ולארץ ישראל ומה לאנגלית בכלל ולארץ ישראל? אנגלית אינה שפת הכיבוש? הרי האנגלים והצרפתים הם שעשו את כל הבלגן במזה"ת. בקיצור, צביעות. ומה אתה מתרפס כל כך בפני האיש הזה, שבדרכו הוא שולל את הקיום שלך ואומר לך לחזור להיות ווסיל של הסולטן במקרה הטוב? אז הוא במאי, אפשר לחשוב. קצת כבוד עצמי לא יזיק.
אני נוטה להסכים עם התגובה מעלי,
אני לא חושבת שיש מקום למחאה בדמות לדבר בשפה הערבית באירוע שמתקיים בסינמטק תל אביב.
אם הוא ככ תקוע אני מאמינה שהוא היה יכול לוותר על האזרחות הישראלית שלו (מניחה שהוא לא עשה זאת….).
זו אומנם אומנות וחופש ביטוי וכו', אבל לי, בתור ישראלית שאוהבת סרטים ומכבדת דעות של אנשים אחרים – חורה מאוד שנותנים ליוצר, כלשהו, בין אם טוב או לא – את ה"חופש" של לבזות את המעמד ולא לדבר ב"שפת הכיבוש". מדינה הפוכה.
למה הוא לא מדבר עם אליה סולימאן?
הרשה לי לתקן אותך, האני אבו אסעד ואליא סולימן מדברים אחד עם השני ולפי מיטב ידעתי נפגשים בנצרת ומידי פעם בפסטיבלים ברחבי העולם
לי אין בעיה עם החרמת העברית שלו. אם כבר, זה מעיד על האדם ועל הבעיה שלו עם זהותו, ואל לי להתוות לו דרך כיצד לטפל בעצמו. הגיע הזמן שנבין שנרטיב מעצבים לא ע"י השתקתו של נרטיב אחר, כי אם ע"י הצבתו של נרטיב אלטרנטיבי טוב ואמיתי ממנו.