טבלת המבקרים החדשה של ישראל, 9.1.2014
שלושה סרטים חדשים נכנסו השבוע לטבלה. אחד זינק הישר לצמרת, ממש-ממש גבוה, אחד קרס הישר אל המקום האחרון, השלישי ניתר הישר אל אמצע הטבלה.
הסרטים הם: ״היא״, סרטו החדש של ספייק ג׳ונז; ״עומאר״, סרטו של האני אבו-אסעד; ״פעילות על טבעית: המסומנים״ סרטו של הבן של האבא מ״בית קטן בערבה״.
והנה הטבלה, שגם נשרו ממנה כמה סרטים מעניינים מאוד:
״היא״, למי שמתעניין בסטטיסטיקות, רחוק מרחק 0.02 נקודות מ״כוח משיכה״.
חוק שימור הסרטים-העוסקים-בקשרי-משת״פ-מפעיל: ברגע ש״עומאר״ עולה, ״בית לחם״ יוצא. 160,000 צופים צפו בו.
גם ״קפטן פיליפס״ ירד מהמסכים, עם 100,000 צופים.
״יחי ההבדל הקטן״ עזב את הטבלה עם למעלה מ-20,000 צופים.
והכי מפתיע: ״מנדלה״ ירד ממסכי הקולנוע. נלסון מנדלה היה 27 שנים בכלא, ו-21 ימים בבתי הקולנוע. וזהו, יצא לחופשי.
עוד לא ראית את "היא"?! רוץ! יצירת מופת עם כל כך הרבה רבדים, בימוי נפלא, צילום יפהפה (הויטה ואן הויטמה), תסריט חכם שאפשר להפוך בו עוד ועוד, ובעיקר – סרט מרגש מאוד מאוד. 5 כוכבים אני נותן לו.
לגבי "עומאר" – היו לי לא מעט בעיות עם הסרט הזה. ולא רק מבחינה פוליטית. ועדיין – יש לא מעט דברים מרשימים בסרט הזה. 3.5 כוכבים לטעמי.
ולא נכנס לטבלה, אבל עלה השבוע – "להאיר את השמיים" (The Rocket במקור) – הפקה אוסטרלית שמתרחשת כולה בלאוס ומדברת לאית. סרט עם התחלה עוצמתית וסוף יפהפה. האמצע, אפעס, פחות טוב. 3.5 כוכבים גם כאן.
בשבוע הבא – "12 שנות עבדות". גם הוא סרט מרשים, אך בעייתי מבחינתי.
"היא" השאיר אותי פעור פה ושמוט לסת. שבוע ויותר חלף מאז שראיתי את הסרט ועדיין אינו יוצא לי מהראש. יצירת מופת.
"היא" חרא סרט. ועוד שעתיים וחצי. איזה קשקוש.
"היא הוא לא שעתיים וחצי" אלא שעתיים וחמישה עם כתוביות. ויאיר, להגיד על סרט כזה שיש לו חור רגשי (לא זוכר מה היה הביטוי המדוייק) הוא פשוט תמוה ולא תואם מציאות שבה הצופים יוצאים מהסרט עם עיניים נוצצות. זה לא סרט על טכנולוגיה ואתה בכל זאת התעקשת לראות אותו ככזה. אולי נדבר על זה אחרי שתפרסם פה את הביקורת