כותרות הסופ״ש: מ-SAG ועד MLK
פרסי גילדת השחקנים (SAG) יחולקו הלילה. השאלה הגדולה היא: איזה סרט יזכה בפרס האנסמבל? זו המקבילה שלהם לפרס הסרט הטוב ביותר. ההימור השקול: ״חלום אמריקאי״ של דיוויד או. ראסל. שחקנים אוהבים את הסרט הזה, וכשזה מגיע למושג ״אנסמבל״, זה אכן סרט שכוחו בקבוצת השחקנים שבו ולא בסולנים. אם זה אכן מה שיקרה הלילה, הרי שזה יחזק את מעמדו של ״חלום אמריקאי״ כמוביל לזכייה באוסקר (שחקנים הם הקבוצה הגדולה ביותר מבין מצביעי האוסקר), והוא יחזיק מעמד במעמד הזה למשך שבוע בדיוק עד לפרסי גילדת הבמאים במוצאי שבת הבאה, שם יזכה אלפונסו קוארון או סטיב מקווין. מה שכן, ברגע הזה נדמה שהתחרות בין ״חלום אמריקאי״, ״12 שנים של עבדות״ ו״כוח משיכה״ צמודה. היא תפסיק להיות צמודה בשבועות הקרובים.
בשאר הקטגוריות נוכל ללמוד האם מתיו מקונוהיי יזכה בפרס השחקן? האם קייט בלנשט תזכה בפרס השחקנית? האם ג׳ארד לטו יזכה בפרס שחקן המשנה? והאם לופיטה ניונגו או ג׳ניפר לורנס יזכו בפרס שחקנית המשנה? והכי חשוב, וגם זה צריך לקרות מדי שנה, באיזו מהקטגוריות האלה נקבל הפתעה שלא צפינו?
==============
לפני שבוע פרסמתי תחת התיאור ״שמועה״ דיווח שהעביר לי מקור המקושר לעולם הקולנוע הישראלי ושטען באוזניי שהשנה אין אף סרט ישראלי בפסטיבל ברלין, באף מסגרת. כתבתי ״שמועה״ כי לא הייתי בטוח עד כמה המידע שלו אמין ומעודכן וסופי. ובכן, מתברר שהוא ידע על מה הוא מדבר. התוכניה המלאה של פסטיבל ברלין פורסמה ואכן, אין שם סרט ישראלי באורך מלא. לא בתחרות, לא בפנורמה ולא בפורום. יש רק סרט תיעודי קצר ושלושה קולנוענים בשוק הקופרודוקציות עם סרטיהם העתידיים. וזה לא נחשב, אבל סער קליין, ישראלי לשעבר שמוכר בשנים האחרונות בתור עורך הולוודי בכיר (הוא בין העורכים שהיו מועמדים לאוסקר על עריכת ״הקו האדום״ של טרנס מאליק), יציג בפנורמה בברלין את סרטו הראשון כבמאי, ״Things That People Do״.
=============
פסטיבל סאנדאנס נפתח בסוף השבוע בפארק סיטי, יוטה. וגם כאן, הנוכחות הישראלית דלה. אבל רגע, יש לנו כבר כותרת: אנתוני קאופמן ב״אינדי-ווייר״ מכריז ש״הנסיך הירוק״ של נדב שירמן (״מרגל השמפניה״) עשוי להיות ״מחפשים את שוגרמן״ או ״איש על חבל״ של השנה הבאה (לא מעט בזכות העובדה ששלושת הסרטים האלה הופקו על ידי אותם אנשים).
=============
אחד המפסידים מהכרזות המועמדים לאוסקר ביום חמישי היה פסטיבל סאנדאנס עצמו. לפני שנה זכה שם ״תחנת פרוטווייל״ שבמשך שנה ראו בו מועמד אפשרי לפרס הסרט, או השחקן, או שחקנית המשנה או התסריט. ולבסוף, כלום. בשנים קודמות הזוכה בפסטיבל סאנדאנס הגיע להישגים יפים באוסקרים (״ע״ע ״חיות הדרום הפראי״, ״קר עד העצם״), אבל ״תחנת פרוטווייל״ לא הצליח.
בסוף השבוע הזה מציינים באמריקה את יום ההנצחה השנתי לזכרו של מרטין לותר קינג, מה שמפנה את תשומת הלב לכך למה שחשבנו שתהיה שנה שחורה באוסקרים, יצאה לבסוף לבנה למדי. חוץ מ״תחנת פרוטווייל״ גם ״המשרת״ יצא בלי כלום מהאוסקרים, והשאיר את ״12 שנים של עבדות״ להיות המציג הבודד של קולנוע על שחורים מאת יוצרים שחורים. התסריטאי עשוי לזכות באוסקר, ואולי שחקנית המשנה, אבל לבמאי – כך מסתמן – אין כרגע סיכוי. האוסקרים נותרו לבנים לחלוטין.