טבלת המבקרים החדשה של ישראל, 30.1.2014
שלושה סרטים חדשים נכנסו השבוע לטבלה: ״סוכריות״ של יוסף פיצ׳חדזה, שהיה מועמד לפרס אופיר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר, ומציג קאסט מהחלומות (מכרם חורי, שמואל וילוז׳ני, מוני מושונוב, מנשה נוי, שרה אדלר); ״מועדון הלקוחות של דאלאס״ של ז׳אן-מארק ואלה (״קרייזי״), שעשוי להעניק לשני שחקניו (מתיו מקונוהיי וג׳ארד לטו) אוסקרים בעוד חודש; ו״יפה לנצח״ של פאולו סורנטינו (״האלוהי״, ״זה בוודאי המקום״), שזכה בגלובוס הזהב כסרט הזר, ומוביל לזכות באותה קטגוריה גם באוסקרים.
״מועדון הלקוחות של דאלאס״ רשם לעצמו הישג: הוא אחד הסרטים היחידים בטבלה שהצליח לגרור אליו את כל עשרת המבקרים שלנו. זה אומר משהו על הסקרנות סביבו.
ואילו ״יפה לנצח״ הוא מהסרטים האלה שיגררו דיונים בלתי נמנעים לגבי ״סרט של מבקרים״ מול ״סרט לקהל הרחב״. אכן, צריך להיות קצת סינפיל כדי לאהוב את הסרט הזה, ולעקוב אחריו מהלכיו הבלתי-עלילתיים.
ועוד חידוש בטבלה: מעכשיו, תוכלו לבקר בביקורות של כל המשתתפים בטבלה בקליק מתוך שמו של המבקר בטבלה עצמה. קל ונוח. הנה הטבלה:
סוכריות
Rocks
אחלה סרט
סוכריות סרט מגעיל. "מעדון לקוחות" מרשים. בקשר ל"יפה לנצח", אכן כך זה לא סרט לקהל רחב (אבל תסכים שצופה ממוצע גם לא ילך לראות סרט איטלקי בן כמעט שעתיים וחצי), אבל מבחניתי, זה סרט הטוב ביותר של 2013.
נ.ב. תודה על החידוש, מאוד מויעל.
"סוכריות" סרט בעייתי מאוד. אחרי צפייה שנייה בו, כל יופיו הויזולאי נמוג בעיניי, ונותרתי עם סרט מבולבל שנסחב ונסחב. 2 כוכבים וחצי נתתי לו.
"יפה לנצח" הוא כמו צפייה במומע זיקוקי דינור שנמשך שעתיים ועשרים. יפה, אבל ארוך מאוד ובעיקר משעמם. רק שני כוכבים אני נותן לו.
ובתור אחד שמאוד אהב את סרטו הקודם של ז'אן מארק ואלה, גם אני מודה ש"מועדון הלקוחות של דאלאס" הוא ואלה בחצי כוח, ועדיין זהו סרט מהנה מאוד, גם אם אוורירי מדי. 4 כוכבים אני נותן לו.
(פוסט על "סוכריות" כבר העליתי בבלוג שלי, בניק לינק. פוסטים על השניים האחרים יעלו ביומיים הקרובים)