בידור חי
סון-אוף-א-ביץ'! גם "נו אקזיט", סרט מספר שמונה בתחרות וולג'ין בפסטיבל ירושלים, שהוקרן בבכורה עולמית לפני כשעתיים, הוא סרט טוב. מבוים היטב, שנון, ארסי, עם אג'נדה, ובעיקר מהנה: מצחיק כשהוא מנסה להצחיק, ומותח כשהוא מנסה למתוח. עזבו אתכם מוולג'ינים ומאופירים, זה מהסרטים האלה שאם ייצא עם שיווק חכם (בכורתו הסחרית תהיה ב-3 באוגוסט) הוא אמור לפנות להצליח לפנות לקהל צעיר, לחובבי "השיר שלנו" מחד, ולמתעבי הריאליטי והטלנובלות מאידך (כאן גם טמונה המגרעת האידאולוגית שלו, עליה – כמו שאומר אורי קליין – ארחיב לקראת בכורתו הרשמית של הסרט).
"נו אקזיט" מספר על במאי דוקומנטרי צעיר שמקבל ג'וב לביים סדרת ריאליטי נצלנית. באמצע הדרך הוא מנסה לעשות חשבון נפש, ומגלה שבעולם בו כל המציאות מבוימת קודם לטלוויזיה לפני שהיא מתרחשת בעולם האמיתי, גם לחשבונות נפש יש מחיר ברייטינג. או משהו כזה. דרור סבו, בעצמו דוקומנטריסט שהפך לבמאי ריאליטי ("פרויקט Y"), מביים כאן את סרטו העלילתי הראשון. עפר שכטר, בתפקיד הבמאי, מוכיח לי שוב שהוא פשוט מוכשר. גל זייד, במעין תפקיד שמזכיר קצת את כריסטו מ"המופע של טרומן", מצוין כדמות של רשע שמצליחה להיות גם קומיק-ריליף. ותגלית הסרט: נועה ברקאי. פנטסטית בתפקיד זו שמנסה למצוא את האיזון בין הרגש והשכל, ומחליפה כל פעם צדדים. מי זאת? מה היא עשתה קודם? איך זה יכול להיות שזו הפעם הראשונה שאני רואה אותה בסרט? ולמה, למה, למה לא הבחינו יוצרי הסרט כמה התפקיד שלה ממגנט ונתנו לדמות שלה סוף דומיננטי יותר, ולא אגבי כל כך?
===========
למקומון הירושלמי "כל העיר", אותו לא קראתי כבר כמעט שנתיים, יש מדור רכילות בשם "קול העיר". משעשע היה לקרוא אותו היום (ולא רק כי הם קוראים שם לארקדי גאידמק "ראש העיר בפועל", מה שדי הצחיק אותי). יש שם, למשל, שני אייטמים על ג'ף גולדבלום. בראשון נכתב שגולדבלום קפא מקור בהקרנה של "מישהו לרוץ איתו" ונשמע אומר "אם היה לי מעיל, היה לי משהו לרוץ איתו".
באייטם השני דווח שגולדבלום ביקר ביום שלישי ביד ושם, בפעם השניה תוך יומיים. בפעם השניה הוא גרר לשם את מקולי קולקין, שהגיע לביקור פרטי, ופגש שם במקרה את רפי איתן שהגיע עם כל סיעת הגמלאים לביקור. רק בירושלים תמצאו את את גולדבלום, קולקין והאיש שלכד את אייכמן ביד ושם ובמדור רכילות מקומוני.
ועוד אייטם פסטיבלי ברכילות של "כל העיר": שר התיירות, בוז'י הרצוג, אירח את המשלחת הקנדית והעניק תשומת לב משמעותית לשחקנית מרי ז'וזה קרוז ("שיחות נפש", "מינכן"). אנשי "כל העיר" קראו לה מרי גוז'ה. לא נורא, לבמאים פטרישה רוזמה הם קראו רוזם, ולאטום אגויאן הם קראו טום אגון. טוב, ולסוכריה על מקל הם קוראים מציצה. לכו תבינו את הניב הירושלמי.
=================
אני יושב בחדר העיתונות של הפסטיבל. פחות מחמישים מטר מולי, במורד חצי קומה, יושבים שופטי וולג'ין בספריית הסינמטק, שני סדרנים עומדים מחוץ לדלת הזכוכית למניעת כניסת זרים, ומתלבטים מי יהיו הזוכים. נדמה לי שאני מתרגש לקראת התוצאות לא פחות מהיוצרים. והדילמה קורעת: לשבת כאן ולעדכן את הבלוג, או להסתנן לתעלות האיוורור של הסינמטק לנסות לשמוע איך מתנהל הדיון.
============
אז זהו, תשעה סרטים עלילתיים ישראליים הוקרנו בפסטיבל. סרט הפתיחה ושמונה סרטי התחרות. הסטטיסטיקה, לפחות מבחינת טעמי האישי, מופלאה: חמישה סרטים טובים מאוד, שני סרטים סבירים, ושני סרטים איומים.
הטובים מאוד: "אביבה אהובתי", "מישהו לרוץ איתו", "אדמה משוגעת", "נו אקזיט", "הדברים שמאחורי השמש". הסבירים: "שלוש אמהות", "מכתבים לאמריקה". האיומים: "ידיים קשורות" ו"מחילות" (אם כי כשמציבים אותם זה לצד זה, "ידיים קשורות" הוא יצירת מופת לעומת "מחילות"). עכשיו נשמע איך יגיבו השופטים למבחר הזה.
(עדכון, יום ראשון בבוקר: הוסף שם הסרט החסר לרשימת הטובים מאוד).
אני לא יכול להבין מדוע אתה אומר שמישהו לרוץ איתו
הוא סרט טוב מאוד?!?!.הייתי מעוניין שתנמק תסביר ותפרט בבקשה…. (נ.ב. דברת שגרל כתבה השבוע ברייטינג בערך מה שאני כתבתי פה, על הסרט אחרי שראיתי אותו בפסטיבל ירושלים. אולי היא תצליח לשכנע אותך שהסרט פשוט איום:))
חסר לך סרט אחד טוב מאוד.
כנראה "דברים מאחורי השמש".
ב"7 לילות" יש ראיון עם דרור סבו המאי של "נו אקזיט". מבלי שראיתי את הסרט יש לי הרגשה שהוא הסרט הכי חריף ושנון בתחרות, אני באמת מקווה שהוא יזכה לקבל את הכבוד הראוי לו כי בפרסי אופיר הם בטח יתעלמו ממנו כמו שהיה לפני כמה שנים עם "5 דקות בהליכה".
יאיר, מה חשבת על הדיון אחרי "ער לרווחה"? לא היה יותר מעניין לשמוע את ברלינר מדבר על הסרט ועל הסרטים הקודמים שלו? דובדבני לא הוסיף שום עניין והיה נראה שמודג'ה נראה קצת אבוד ואולי הוא לא ישן מספיק בלילה. פשוט היה צריך לברלינר לשתות עוד כוס קפה על הבמה ולתת לו לדבר במשך שעה, לא?
ולגבי הפוסט של פולנסקי אני מגיב קצת באיחור אבל רק רציתי להגיד שזה בהחלט היה בן זונה של פוסטו ושעכשיו אני מבין למה בהקרנה של "אוליבר טוויסט" הוא היה כל כך עייף ועצבני. לא קל להיות מוקף בישראלים מהבוקר עד הלילה…
NO אקזיט סרט רע מאוד. הוא מנסה להיות חתרני והופך לדבר עצמו. הצילום טוב, המשחק בסדר, אף אחד לא מביך. אבל הסרט משעמם, סתמי, שטוח אם כי האמירה שלו כאילו ביקורתית – היא לא מתוחכמת ולא מחדשת זה מה שכבר כולנו יודעים וחושבים על תוכניוץ הריאלטי. סרט מבאסססססס, לא מרגש, לא מצחיק ולא מותח, צפוי לכל האורך.
יאיר,
נועה ברקאי משחקת בבועה את אורנה או את אלה. אז אתה כן שמעת עליה.
אני דווקא אהבתי את "ידיים קשורות". לא מדובר בסרט מבריק והוא כנראה לא יהיה אחד הטובים של השנה אבל לקרוא לו "איום" זו הגזמה פרועה.
מלון 9 כוכבים ובילעין חביבתי חלקו את הוולג'ין לתיעודי
יאיר חבל באמת שלא בחרת בציטוט לשופטים כי שמעתי שהיה שם לוהט, בהתחשב בעובדה שהשופטת הצרפתיה הנכבדת היא גם המפיצה של הסרט, בילעין, אליו היא כיוונה את הפרס אבל השופטים הישראלים סרבו (בסוף כידוע הושגה פשרה…) ויש מספר במאים שנשארו מתוסכלים כי לא היה טעם להטיל רפש בבחירתה של גברת קטרין לה קלה כשופטת אוביקטיבית, אבל הנה לך תחקיר קטן יאיר, שווה לבדוק כמה מהסרטים קטרין לה קלה ביקשה להפיץ (בביקורה הקודם בישראל שהיה לא מזמן בקופרודוקציות) וכמה מהם שלא ידעו שהיא תהיה שופטת בוולגין ואמרו לה לא, מרגישים שאכלו אותה. אין ספק שיוצרי בילעין הרוויחו, ומעניין לבדוק אם היא תהיה גם המפיצה של מלון 9 כוכבים. ורק הבהרה מלון 9 כוכבים הוא סרט מצוין ואת בילעין לא ראיתי.
רוה ליעל: תודה על הטיפ. ייבדק. אם יש לך מידע נוסף, מהסוג שאי אפשר לפרסם ללא תגובה, אנא שלחי למייל בראש העמוד. ולעניין האיכות: את "מלון 9 כוכבים" לא ראיתי, אבל מבין הסרטים שכן ראיתי "בלעין חביבתי" היה הטוב ביותר.
אני מקווה שאני לא טועה ומטעה (לא ראיתי את NO אקזיט), אבל נועה ברקאי היתה שחקנית באנסמבל עיתים של רינה ירושלמי, ושיחקה ב"מיתוס" וב"שלוש אחיות".
מאוד משונה מה שקורה עם "מישהו לרוץ איתו", אני שומעת תגובות פושרות לצד השתפכויות אינסוף, כנראה שאאלץ לשפוט בעצמי…
גם אני שומע על "מישהו לרוץ איתו" או שבחים או תלונות – כאילו אותם אנשים מדברים על סרט אחר. הייתי שמח לראות את הסרט, אבל עכשיו אני בחיפה…