בשבוע שעבר עבר ג׳ימי פאלון לכסא המנחה של ה״טונייט שואו״ וג׳יי לנו פרש. מה שפינה מקום בכסא מגיש תוכנית האירוח של חצות וחצי, ״לייט נייט״. המשבצת שנוסדה עם דיוויד לטרמן ואז עברה לקונן אובריאן ועד עברה לג׳ימי פאלון עברה אתמול לידיו של סת מאייר. מאייר עשה את אותו מסלול שעשה פאלון לפניו: הוא היה ב״סאטרדיי נייט לייב״ שם הוא הגיש את מהדורת החדשות ״עדכון סוף השבוע״.

הסיבה שהמינוי הזה חשובה לנו – אלה העוקבים אחר עולם התרבות והטלוויזיה האמריקאית – היא שאם מאיירס והצוות שלו לא יפשלו באופן יוצא דופן ויגרמו לכך שהוא יפוטר במהלך השנה הראשונה שלו, הרי שזה ג׳וב שהוא יחזיק בו עשרים שנה לפחות. וכשיבוא יומו של אחד ממגישי תוכניות האירוח של 23:30 לפרוש – דיוויד לטרמן, או ג׳ימי קימל או פאלון – סת מאיירס יהיה מין הסתם אחד המועמדים המובילים להיות זה שידלג שעה מהתוכנית של חצות לתוכנית של 23:30, בדיוק כמו שלטרמן, אובריאן ופאלון עשו. ומכאן, הדרך להנחיית האוסקרים או האמי, קצרה.

מהווידיאואים המעטים שכבר עלו לערוץ היו-טיוב החדש של התוכנית זאת נראית כמו תוכנית בקנה מידה קטן – שולחן קטן, ישן, בלי תפאורה משמעותית – והאמת, לא היה שם משהו ראוי לציון. אבל באופן אישי יש לי חיבה גדולה לסת מאיירס, ויהיה מעניין לראות איך התוכנית שלו מתגלגלת. על פי הביקורות הראשונות, נראה שזו לא תוכנית כמו שקונן אובריאן עשה, עם הומור משונה ודמויות שצריך להעביר איתן שבועות עד שמבינים מה מצחיק בהן, אלא תוכנית אירוח כמו-פעם, ג׳נטלמנית ואדיבה.

כך פתח מאיירס את הקדנציה שלו, עם הומאז׳ לקודמו על הכסא:

ואז הגיעה האורחת הראשונה שלו, איימי פוהלר, בת המחזור שלו מ״סאטרדיי נייט לייב״ 2001:

אגב, גם פרד ארמיסן, הפול שייפר/מקס וויינברג של מאיירס (מנהיג הלהקה), הוא בוגר ״סאטרדיי נייט לייב״. כל התוכניות האלה הן תוצרת בית ההפקה של לורן מייקלס, שבזאת כבש סופית (כמעט) את כל משבצות הפוסט-פריים-טיים של אן.בי.סי, בימי חול וסוף השבוע.

ואז הגיע ג׳ו ביידן, סגן נשיא ארצות הברית. אבל לא נרשמה שום בדיחה יוצאת דופן.

ציוץ