הלילה האוסקרים: מאט או ליאו?
תזכורת: הלילה מ-3:00 לפנות בוקר נהיה כאן בלייב בלוג השנתי שלנו – זו הפעם התשיעית – ונצפה באוסקרים יחד. לא רק דיווח בזמן אמת, לטובת מי שאין לו טלוויזיה, אלא בעיקר ערוץ קומנטרי, עם פרשנויות ואנקדוטות וכל מיני פרטים מעניינים על הזוכים והמועמדים. לא רק שלי, גם של קבועי הבלוג שיתכנסו באיזור התגובות וייתנו, כמו תמיד, את התובנות הכי טובות והכי מצחיקות. מי שלא נשאר ער, יכול לכוון שעון ל-7:00 בבוקר ואז פשוט להיכנס לכאן ולקרוא את כל הטקס בתקציר מהיר, אבל מאוד מקיף. כולל כל הבדיחות הכי טובות של הערב.
אחד משיאי הערב יהיה הפרס לשחקן הטוב ביותר. מתיו מקונוהיי זכה כמעט בכל הפרסים בדרך לאוסקר: גלובוס הזהב, פרס בחירת המבקרים, פרס גילדת השחקנים, בפרסי האינדיפנדנט ספריט אמש הוא זכה פעמיים – כשחקן ראשי וכחלק מאנסמבל. הפרס היחיד שהוא החמיץ הוא הבאפטא, וזה בגלל שסרטו לא יצא באנגליה בזמן לדדליין המועמדויות. על פי כל חוקי האוסקר, אין מועמד יותר יציב וחזק ממנו לזכייה הערב בפרס השחקן.
ולכן, הלילה, כשהוא יזכה בפרס אני אוכל להגיד בשמחה ובצהלה ״אמרתי לכם!״. לא השבוע, אלא לפני לפני תשעה חודשים. זה היה בחודש מאי שעבר שפתאום הבחנתי שמתיו מקונוהיי לקח פניית פרסה משמעותית ושנראית מאוד מודעת, והאמת – אמיצה למדי. נראה שהוא החליט להתביית כמו טיל טומהוק על האוסקר, ואגב כך לקחת על עצמו את הפרויקטים הכי מאתגרים ואמיצים, מבחינתו. כאלה שלא יביאו לו את תשואות ההמונים או מיליונים בבנק, אבל שדווקא יאתגרו אותו כשחקן אופי.
בחודש מאי, אפרופו ״הסיפור של מאד״, כתבתי כך:
נראה שברדלי קופר (מ"המקום שמעבר ליער") ומתיו מקונוהיי (מ"הסיפור של מאד") קיבלו החלטה מודעת – כל אחד עם סוכניו – לנטוש את עולם הקומדיות הפלסטיות הנוצצות ולצאת למהלך שסופו אוסקר. קופר עדיין מחויב לתת את ליטרת הבשר שלו ל"הנגאובר" השלישי, סדרת הסרטים שהביאה לו פרסום ועושר, אבל כבר ב"המקום בתוך היער" הוא מבקש – דווקא במינוריות – שנשים לב אליו כשחקן אופי… מקונוהיי הולך בנתיב הזה כבר זמן מה, לא עוד קומדיות רומנטיות אלא סרטים בהם הוא מגלם דמויות בלתי נוצצות, פגומות, מלוכלכות. חלק מהמהלך הזה הוא שובו של מקונוהיי למכורתו הטקסנית, והתמקדות בסרטים דרומיים, שהוא כנראה מרגיש קרוב אליהם יותר. "הסיפור של מאד" (המתרחש בארקנסו) מגיע אחרי רצף של סרטים עצמאים בהם שיחק מקונוהיי את ההפך מהדמות הנוצצת – "ברני", "קילר ג'ו", "מג'יק מייק" ו"פייפרבוי". ובקרוב, "Dallas Buyers Club".
והנה אנחנו היום, ערב האוסקרים, וגם מקונוהיי וגם קופר מועמדים לאוסקר.
וכעבור חודש, למראה הטריילר ל״הזאב מוול סטריט״ הוספתי כך:
ואם הטריילר הזה מלמד אותנו משהו זה שמתיו מקונהיי סוף סוף הולך לקבל את האוסקר שלו. על הטריילר לבד. סגור, חתום, נעול ונשלח.
ונדמה לי שזו היתה התובנה השלטת בהוליווד בחודשים האחרונים: שמקונוהיי הולך לקבל השנה אוסקר, לא רק בזכות ״מועדון הלקוחות של דאלאס״, אלא על הטרנספורמציה המאוד מרשימה שהוא עבר בשנתיים האלה, שבמידה רבה מגיעה לשיא ממש בימים אלה עם ״בלש אמיתי״ ב-HBO.
אם מקונוהיי לא יזכה הלילה, זה יהיה מאותם מהפכים מפתיעים. היחיד שיכול להרוס למקונוהיי את היום הוא עמיתו מהתמונה בראש הפוסט: ליאונרדו דיקפריו. מה שמקונוהיי עשה בשנתיים האחרונות, היחצנים של ״הזאב מוול סטריט״ עושים בחודש האחרון. זה היה קמפיין מפואר ומסיבי מאוד, כולל שלטי חוצות ברחבי לוס אנג׳לס, שמבליט את הביקורות המצוינות שדיקפריו קיבל על תפקידו בסרט של סקורסזי.
אבל אם דיקפריו יזכה לבסוף, יהיה בזה משהו עצוב, שיוכיח שמסע פרסום מסיבי (ויקר) וממוקד מאוד יכול להטות את דעת חברי האקדמיה.
אבל נראה לי שזה לא יקרה, ומתיו מקונוהיי אכן יזכה הלילה. ולדעתי? בצדק.
באמת מגיע למקונוהיי, אבל מגיע יותר לכריסטיאן בייל על "חלום אמריקאי". הוא הזכיר לי שם את הניסים והנפלאות של שון פן ב"דרכו של קרליטו", וזה עוד משחקן שעד היום נעלם לגמרי כשהוא גילם דמויות פחות מסופר-קיצוניות. בשבילי זה הישג אפילו יותר גדול מהיכולת של מקונוהיי לשכנע בתפקיד של גבר אינטליגנטי