צריך להתפרנס איכשהו, לא? וארול מוריס מוכיח לנו שוב ושוב שלהיות גדול הדוקומנטריסטים בעולם, כולל אוסקר בכיס, זה אולי כבוד גדול, אבל לא פרנסה. אז הוא מרוויח את לחמו מבימוי פרסומות וסרטי תדמית. אפל, מילר לייט, איי.בי.אם. והלקוח החדש שלו: רשת המזנון המקסיקני המהיר, טאקו בל.

הפרסומת נועדה לקדם את ארוחת הבוקר החדשה של הרשת, והרעיון הפרסומי, יש לומר, משונה מאוד: מוריס וצוותו מצאו 24 אנשים ששמם הוא רונלד מקדונלד, כשמה של הדמות שמפרסמת את מקדונלד, כדי שיטעמו את ארוחת הבוקר של הרשת המתחרה. קצת בוטה. ככה נראית הפרסומת הסופית (אבל חכו, יש בונוס נהדר בהמשך):

אוקיי? אבל בכנות, אם זה היה נגמר בזה, אני מסופק אם הייתי מעלה את זה לבלוג, לא משנה עד כמה אני אוהב את יצירתו של מוריס. זו לא רק פרסומת לא מאוד טובה, היא בהחלט משונה (ואולי אף קצת נואשת. לדעתי, להשתמש במותג אחד כדי לקדם מותג אחר זו דרך די נחותה לפרסם).

אבל מוריס הצליח לקחת את הקש הזה ולהוציא ממנו זהב. הוא ערך סרט תיעודי בן שלוש דקות, שעוקב אחר המפגש הזה בו התכנסו 24 רונלד מקדונלדים לצילום פרסומת. אלן ברלינר עשה את זה כבר קודם (ב״הצליל המתוק ביותר״, בו הוא מכנס אנשים שנושאים את שמו למפגש תיעודי), אבל מוריס עושה עבודה לא רעה בעצמו:

ציוץ