קים ג׳י-וון, אמש בסינמטק תל אביב

זה קים ג׳י-וון, אחד האורחים החשובים שהגיעו ארצה בעת האחרונה (טוב, אחרי מישל גונדרי). האיש הזה – מבכירי במאי קוריאה, בן 50 – גאון ומטורף. סרטיו מציגים את סצינות המוות הכי יצירתיות והכי מדממות. לידו, פארק צ׳אן-ווק הוא ילד פרחים. קים הגיע אמש לסינמטק כאורח הפסטיבל לסרטי סטודנטים להקרנת סרטו הלפני אחרון ״ראיתי את השטן״ (שהוקרן ב-35 מ״מ!), ואחרי הסרט – אחד האלימים שנראו מעולם – הוא ענה לשאלות הקהל, בתיווכו של פבלו אוטין, אחד המומחים לקולנוע קוריאני בארץ. הגעתו והקרנת הסרט היו גם אירוע הפתיחה לפסטיבל הקוריאני שיתקיים בסינמטקים של תל אביב וירושלים בחודשיים הקרובים. הערב, למשל, יוקרן סרטו של קים, ״הטוב, הרע והמשונה״. וביולי יגיע ארצה פארק צ׳אן-ווק לפסטיבל ירושלים. עד כאן פנכות המידע.

הסרט האחרון שביים קים היה ״עומד אחרון״, סרט פעולה הוליוודי עם ארנולד שוורצנגר, שנכשל בקופות. ״שלושה במאים קוריאניים ביימו סרטים במערב שהופצו כמעט במקביל״, אמר קים, ״בונג ג׳ון-הו ביים את ׳רכבת הקרח׳, שהיה קופרודוקציה קוריאנית ואמריקאית, אבל זה בעצם היה סרט קוריאני; פארק צ׳אן-ווק ביים את ׳סטוקר׳, שהיה בעצם סרט אינדי; ורק אני באמת ביימתי סרט באולפן הוליוודי מאז׳ורי. אבל מבין שלושתנו רק הסרט של בונג הצליח. ניסיתי להבין למה הסרט שלי לא הצליח והבנתי בדיעבד שהקהל לא אהב לראות את שוורצנגר בלי הכוחות של הטרמינייטור. לכן, אני מתכנן לעשות עכשיו עוד סרט הוליוודי, אבל הפעם לעבוד עם שחקנים צעירים ופחות מוכרים. מה שטוב בהוליווד זה שאני יכול לביים סרטים יותר מגוונים, ואני רוצה להרחיב את המנעד שלי, ולא לעשות רק סרטי פעולה ואימה. אלא שהוליווד שונה מאוד מקוריאה. בקוריאה המעמד של הבמאי הוא כמו של אלוהים. בהוליווד השליטה היא של האולפן ושל המפיק, ולכן כשיש לי רעיון טוב אני צריך לשכנע הרבה אנשים כדי שאוכל לבצע אותו״.

לשאלה שנשאלה על כך שרבים מהסרטים שמגיעים מקוריאה הם סרטי נקמה – בעיקר הסרטים שלו ושל פארק צ׳אן-ווק – ענה קים שסרטי נקמה הם ז׳אנר מוכר מאוד בקוריאה מאז ומתמיד, אלא שרק בעשור האחרון המערב נהיה מודע להם. וחוץ מזה, הוסיף אוטין, בדרום קוריאה מופקים כ-120 סרטים בשנה, ורק כמות זעומה מהם הם סרטי נקמה, אלא שזה מה שמעניין את המערב ולכן אלה הסרטים שאנחנו שומעים על קיומם. לקים היה הסבר נוסף למשיכה שלו לז׳אנר האלים הזה: ״המצב הכלכלי בקוריאה מאוד צמח בעשור האחרון, וזה הוסיף לאנשים די הרבה לחץ ומתח, התחרות הכלכלית יצרה הרבה תחושות של רצון לנקום, ומכיוון שאנשים לא עושים את זה, הסרטים האלה הם פורקן עבורם״.

״ראיתי את השטן״ עוסק במצוד של סוכן ביון בעקבות רוצח סדרתי שרצח את בת זוגו. אלה שהוקם לא סתם רוצה להרוג את הרוצח, הוא רוצה לגרום לו סבל וייסורים, לכן הוא צד אותו ומשחרר, צד ומשחרר, ואגב כך הוא חושף את הצד השטני שבו, כי הנקמה שלו מביאה להרבה יותר מקרי מוות, שהם כעת כבר באשמתו. כמו בסרטיו המוקדמים, ״סיפור של שתי אחיות״ ו״חיים מרירים-מתוקים״ (אולי אחד משני הסרטים הקוריאניים האהובים עליי מהעשור הקולנוע האחרון), קים הוא בעיקר אשף של שוטים, זוויות צילום והמצאות שטניות של מוות ואלימות.

בראיונות איתם הודו נבות פפושדו ואהרון קשלס ש״מי מפחד מהזאב הרע״ שלהם מושפע באופן מובהק מ״ראיתי את השטן״ (שבעצמו נראה מושפע מלא מעט סרטים, ביניהם ״שבעה חטאים״ של דיוויד פינצ׳ר, לפחות במערכתו הראשונה). לכן, בביקורו של קים בארץ זה רק הגיוני לארגן מפגש פסגה בין היוצרים. וזה אכן קורה: ביום רביעי ב-16:00 בסינמטק תתקיים סדנת אמן בהנחיית פבלו אוטין ודורון פישלר שיפגישו בין קים ובין פפושדו, לשיחה על בימוי סרטי ז׳אנר מחוץ להוליווד. באירוע הזה הבטיחו את השתתפותם גם הבמאים איתן גפני (״בשר תותחים״), דידי לובצקי (״מורעלים״), אורן כרמי (״גולדברג ואייזנברג״), דן סחר ורן סלווין, שישאלו גם הם שאלות לגבי טכניקות בימוי לסרטי ז׳אנר. מכיוון שסרטי הז׳אנר נמצאים בפריחה משוגעת בישראל בשלוש השנים האחרונות, המפגש של היוצרים האלה עם דמות כה משפיעה ונערצת בעולם כמו קים ג׳י-וון היא בבחינת אירוע מכונן, ואם אתם חובבי סרטי אימה וז׳אנר – כצופים או כיוצרים – זה נראה כמו אירוע שאסור להחמיץ (אלא אם אתם בדרך לרולינג סטונס, או עסוקים במצוות שמחת החג).

ציוץ