08 אוקטובר 2014 | 00:08 ~ 4 תגובות | תגובות פייסבוק

אז מי יזכה בפסטיבל חיפה? (סינמסקופ ברדיו הקצה #7)

הנה התוכנית של ״סינמסקופ״ ברדיו הקצה מהיום, כולל אינדקס נוח לדפדוף, למי שמעדיף לזפזפ ולא להקשיב ברצף:

0:00: פתיח שכולל הודעה חשובה, שכרגע היא מבוטלת, לצערי. נעדכן אם יהיו שינויים לכאן או לכאן.

6:45: ״מיתה טובה״

17:11: רוברט פטינסטון וקריסטן סטיוארט כבר לא ב״דמדומים״ ושניהם מככבים בסרטים שונים לחלוטין אבל עם אותו תקציר בדיוק: ״מפות לכוכבים״ של דיוויד קרוננברג ו״העננים של סילס מאריה״ של אוליבייה אסיאס. מי מהם טוב יותר?

26:11: אז מי יזכה בתחרות הישראלית העלילתית בפסטיבל חיפה? הכירו את הסרטים ואת השופטים והימור על זוכים אפשריים.

33:00: איך הגיע שיר של מובי מפסקול ״היט״ לפסקול ״נקודת שוויון״?

36:00: המלצות פסטיבל חיפה: המחוות, זוכי פסטיבל קאן וסרטי מתח: ״משהו עוקב אחרי״ ו״קר ביולי״.

45:30: ״נקמה כחולה״, אחד הסרטים הכי טובים מפסטיבל חיפה מלפני שנה, השבוע בערוץ יס 3 והוא מומלץ.

47:30: יום הולדת ל״מגנוליה״. הסרט החדש של פול תומס אנדרסון הזכיר לי את הסרט הזה מלפני 15 שנה. ואיך השפיעו השירים של איימי מאן על כתיבת התסריט.

האזינו כאן:

 

אפשרויות האזנה נוספות:

באתר של רדיו הקצה (בו תוכלו להאזין לעוד תוכניות: של קוואמי, קוטנר, נדב רביד, ירון טן-ברינק ולילך וולך וכו׳)

באתר של icast, בו תוכלו גם להוריד קובץ mp3 של הפודקאסט כדי לשמוע בדרכים ולעשות מנוי באייטיונז לתוכניות הבאות.

ובשידור חי, כל יום שלישי ב-14:00, ברדיו הקצה.

נושאים: בשוטף

4 תגובות ל - “אז מי יזכה בפסטיבל חיפה? (סינמסקופ ברדיו הקצה #7)”

  1. איתן 8 אוקטובר 2014 ב - 9:36 קישור ישיר

    אתה לא היחיד שאני שומע מפיו רתיעה מ”מפות לכוכבים” בשבועות האחרונים, אבל אני תמה על הרתיעה הזו. ווט דיד יו אקספקט? זה סרט של קרוננברג! הבמאי של “וידאודרום”, ושל “סקנרס” ושל “ארוחה עירומה”, ושל עוד כמה סרטים פסיכים.

    שני סרטיו האחרונים של קרוננברג (לא רק “קוסמופוליס”. גם הסרט ההוא עם יונג ופרויד) היו משעממים פחד. חשבתי שהוא כבר איבד את האדג’. אני מעריך שההערכה הביקורתית (גם שלי) ל”מפות לכוכבים” מגיעה פשוט מהשמחה מהעובדה שהפסיכופט חזר. וכן, זה סרט פגום. אבל קרוננברג כל כך שמח בפסיכופטיות של הסרט, עד שאני הלכתי איתו, ובסך הכל זו חוויה קולנועית חיובית בעיניי (אני, אגב, הולך לתת לו 3 כוכבים וחצי)

    לגבי קלאסיקות בפסטיבלים: צ’מע, מצד אחד אתה צודק. אבל מצד שני, בשביל זה יש סינמטקים. זה התפקיד שלהם ביום יום. והנה הם עושים עכשיו רטרוספקטיבה לג’רמוש. וכבר סימנתי לי לחזור ולצפות ב”נרדפי החוק” שאני מאוד אוהב, וב”מונית לילה” שמאוד הצחיק אותי אז, כשראיתי אותו.
    אבל אם אני כבר מצפין לחיפה, ובונה לעצמי לו”ז, ודוחה עבודה, ומזיז הרים, אני כבר מעדיף להתעדכן ולצפות בסרטים המעניינים מהתוצרת העולמית העכשווית שלא יופצו אח”כ בישראל. ויש יותר מדי כאלו. הסרט שהכי מסקרן אותי בחיפה השנה הוא “אלהים לבן”, הנציג ההונגרי לאוסקר (הטריילר הזכיר לי את הסצינה הראשונה של “ואלס עם בשיר”, רק עם כלבים אמיתיים, ולא מונפשים). וזה סרט שלא סביר שיופץ בארץ. וזאת רק דוגמא. את סרטי המפיצים ואת הקלאסיקות אני שם בצד בד”כ.

    והימור: אני מעריך ש”מנפאואר” יזכה (בטח בשיתוף עם “מיתה טובה”, כי אי אפשר להתעלם מסרט כל כך טוב). יש בסרט הזה קצת מ”מגנוליה”, אבל יותר ברעיון ובאמביציה, הרבה פחות בביצוע.

    ==================
    רוה לאיתן: הסקרנות ורדיפת השמות הלוהטים בהחלט מובנת לי ואינה זרה לדחפים הפרטיים שלי. עם זאת, מי שמגיע לפסטיבל ובוחר את הסרטים בסלקטיביות ועם לא מעט הימור, ואם הוא חובב קולנוע אמיתי, צעיר, שעדיין משלים פערים בהשכלה הקולנועית, אני יודע בוודאות ובאחריות שחייו ישתנו אם הוא יראה בפסטיבל לראשונה את ״צבע הרימונים״, הרבה יותר מאשר את ״שנת חורף״.

  2. עמית איצקר 8 אוקטובר 2014 ב - 10:01 קישור ישיר

    “מפות לכוכבים” גרוע ביותר. קרוננברג איבד את זה

  3. אידנס 8 אוקטובר 2014 ב - 15:34 קישור ישיר

    חוץ מ״נקמה כחולה״ המצוין, ישודר החודש ב-yes3 גם ״קל לחיות בעיניים עצומות״, הזוכה בגויה האחרון ונציג ספרד לאוסקר הקרוב. סרט נהדר. שווה לצרף אותו לרשימת הצפייה הצפופה של חודש אוקטובר.
    שני הסרטים משודרים כחלק משבצת הבכורות השבועית ״פסטיבל הקולנוע של yes3״ שבמסגרתה ישודרו בחודשים הקרובים עוד כמה סרטים בולטים שיוקרנו בחיפה (״כמו גדול״, ״קר ביולי״ ו״הגאולה״ בין היתר).

  4. אלעד 9 אוקטובר 2014 ב - 12:02 קישור ישיר

    אני קצת מופתע מהסימפטיה הגורפת ל”נקמה כחולה”.

    אולי כצופה אדוק של סרטי הז’אנר המקבילים האסייתים, הסטנדרט שלי עלה. הסרט נחמד ומצולם טוב. אבל אוטיסטי בהתייחסות שלו למניעים והעומק הפסיכולוגי של הדמויות, וממש לא נשפכתי מפני הכלבלב העצוב של מקון בלייר בתפקיד הראשי. פנים שלא השתנו כמעט לכל אורך הסרט ועשו לי פלאשבקים לא נעימים לדיוויד שווימר. בנוסף, הסרט מדגים את החסרונות של סרט דל תקציב, הוא נראה מחופף תסריטאית ובעיקר נמהר.

    יש רק בסקציית המדף הקוריאני מספר סרטים ברוח דומה שעולים עליו באיכותם, אפילו לא בהכרח של הגוורדיה הותיקה והמוכרת. למשל bedvilled הבכורה [!] של ג’אנג צ’ול סו מ- 2010.


השאירו תגובה