יוסי ויין (משמאל) ואנריקה רוטנברג, מחוץ ל״בר 51״. צילום: אלירן קנולר

בשבת הגיעה הבשורה שיוסי ויין, אחד מצלמי הקולנוע המשפיעים של שנות השמונים נפטר. לא מעט מחבריו נפרדו ממנו בדף הפייסבוק שלו. ויין היה שותף ליצירה של עמוס גוטמן בתחילת דרכו, והוא צילם לו את ״נגוע״ (1983) ואת ״בר 51״ (1985). הצילום הלילי של ״בר 51״ השפיע רבות על הקולנוע הישראלי הצעיר והמסוגנן שצמח בבתי הספר לקולנוע באותן שנים. ויין צילם בישראל גם את ״קוקו בן 19״, ״חייל הלילה״ ו״כפפות״. משנות התשעים הוא עבד בעיקר בחו״ל, כצלם ואז כבמאי של סרטי ״נינג׳ה אמריקאי״ למיניהם.

בשנה שעברה, במסגרת צילומי ״חגיגה לעיניים״, הסדרה הדוקומנטרית על תולדות הקולנוע הישראלי לערוץ 1, החזרנו את ויין ואת מפיק הסרט, אנריקה רוטנברג, לבית שבו שכן ״בר 51״. מהצוות של ״בר 51״ כבר נפטרו גוטמן, עדה טל, מוסקו אלקלעי וג׳וליאנו מר.

והנה, מלפני 30 ומשהו שנים, ויין וגוטמן בצילום הצוות על הסט של ״נגוע״. ויין משמל, מאחורי המצלמה. אנריקה רוטנברג עם רעמת תלתלים צמוד לקיר. עמוס גוטמן ז״ל עם סוודר פסים וצווארון וי.

הסט של ״נגוע״

מתוך ״בר 51״. צילום: יוסי ויין

והנה ג׳ון קייל עם שיר פרידה. כי כנראה אין הזדמנויות שבהן השיר הזה (שהוקלט בשנה של ״בר 51״) יכול להיות כל כך רלוונטי, אז אני לא מסוגל להתאפק:

ציוץ