מיכה שגריר ז״ל (מתוך ״עקבות בירושלים״)

מיכה שגריר, מבכירי מפיקי הקולנוע והטלוויזיה בישראל, נפטר הלילה. הוא היה בן 77. שגריר היה מפורסם בכך שידע לזהות יוצרים צעירים בתחילת דרכם ולתת להם הזדמנות ראשונה. כך היה עם רפי בוקאי, שביים סרט סטודנטים קצר בשם ״אוונטי פופולו״, ששגריר עזר לו להפוך לסרט באורך מלא. ״אוונטי פופולו״ הוא, ככל הנראה, הסרט הישראלי המפורסם והמצליח ביותר ששגריר חתום עליו כמפיק. ״אוונטי פופולו״ זכה ב-1986 בפרס הראשון בפסטיבל לוקרנו, ההישג הגדול ביותר לסרט ישראלי בזירת הפסטיבלים הבינלאומי עד אז. הוא גם זכה להצלחה נאה אצל הקהל בארץ, ונבחר ב-1988 לסרט הישראלי הטוב בכל הזמנים. בשנות התשעים ראה שגריר את ״בית״, סרטו הקצר של דוד אופק, בוגר המחזור של בית הספר לקולנוע סם שפיגל (ששגריר היה בין מייסדיו והיו״ר הראשון שלו), וגייס את אופק ואת יוסי מדמוני ליצור סדרת טלוויזיה בהשראת הסרט, וכך נולדה הסדרה ״בת ים, ניו יורק״, שגם הפכה לסרט ״המנגליסטים״.

כבמאי, שגריר חתום רק על סרט עלילתי אחד: ״הסיירים״ מ-1967. סרט שבמקרה יצא לי לראות שוב ממש לאחרונה, והוא בהחלט לא רע (הסרט הזה, שאת התסריט שלו כתב אברהם הפנר, הזניק את הקריירה הקולנועית של ג׳אד נאמן, שהיה עוזרו של שגריר בסרט, וכך החל המעבר שלו מקריירת הרפואה לקריירת הקולנוע). אחרי מלחמת ששת הימים ביים שגריר את הסרט התיעודי ״המלחמה שאחרי המלחמה״, שהופץ מסחרית בבתי הקולנוע.

לפני כשנה, כשכבר נודע דבר מחלתו של שגריר והוא היה עסוק בפינוי ביתו בשכונת אבו טור בירושלים, ואירגון כל מסמכיו לארכיון מסודר, ליווה אותו דוד אופק ותיעד אותו לסרט קצר שהיה חלק מאנתולוגיית ״עקבות בירושלים״. שגריר היה אחד האסיסטנטים של דוד פרלוב בעת צילום ״בירושלים״.

הנה סרטו הקצר של אופק, לזכרו של מיכה שגריר:

ציוץ