נחשים על מונית
הצחיק אותי, מתוך התגובות ב"עין המאדרפאקינג דג" על "נחשים על המטוס":
ועוד תהייה: האם נוסע 57 היה מצליח קצת יותר אם היו קוראים לו snipes on a plane?
=============
אפרופו אדם גרינברג, שצילם את הסרט: נזכרתי מתי בפעם הראשונה שמעתי את השם "נחשים על מטוס" ומה היתה תגובתי לו. זה היה לפני בערך שנה. אדם גרינברג ביקר בישראל והגיע ליום עיון לכבודו שנערך בסינמטק ירושלים על ידי בית הספר לקולנוע ע"ש סם שפיגל. אני הנחיתי את האירוע וראיינתי על הבמה את גרינברג, שהוא אחד הצלמים האהובים עלי, תחילה בישראל ואז בהוליווד. כשרשמתי לפני את שמות הפרויקטים העדכניים שלו נתקלתי בשם הסרט שהוא אך סיים לצלם בקנדה: "נחשים על מטוס". "אני חייב להגיד לך", אמרתי לו כשנפגשנו, "שזה אחד השמות הטובים ביותר לסרט ששמעתי מימי". גרינברג הנהן. "כן, אנשים כנראה מאוד מתלהבים מהשם הזה. יש לנו כבר מעריצים באינטרנט".
המעריצים האלה, אליהם נחשפתי קצת יותר מאוחר, הקימו קול זעקה כשאולפני ניו ליין רמזו שהם שוקלים לשנות את שם הסרט למשהו קצת פחות בוטה.
לבלוג של התסריטאי ג'וש פרידמן התוודעתי כשניהל בשנה שעבר מאבק נגד דיוויד קפ וסטיבן ספילברג, כדי לקבל קרדיט על השכתוב שעשה ל"מלחמת העולמות". הוא ניצח. פרידמן קיבל מהסוכן שלו את התסריט ל"נחשים על המטוס" כי האולפן היה זקוק לעבודות פוליש. פרידמן לא עבד בסוף על התסריט, אבל הוא הנפיק את הפוסט הבא בבלוגו:
I ask Agent the name of the project, what it's about, etc. He says: Snakes on a Plane. Holy shit, I'm thinking. It's a title. It's a concept. It's a poster and a logline and whatever else you need it to be. It's perfect. Perfect. It's the Everlasting Gobstopper of movie titles.
I say to Agent: "Tell me nothing else. Get me the script and put me on the phone with those lucky bastards at New Line Cinema!"
In fact, during the two or three days that precedes my phone call with the studio, I become obsessed with the concept. Not as a movie. But as a sort of philosophy. Somnewhere in between "Cest la vie", "Whattya gonna do?" and "Shit happens" falls my new zen koan "Snakes on a Plane".
ME: "Oh my God I just have to say first and foremost that SNAKES ON A PLANE is the single greatest movie title of all time. I'm even using it as a zen koan. You have to promise me if I sign on to rewrite this you will NEVER change the title to something sort of generic and stupid like FLIGHT ONE-TWENTY WHO GIVES A FUCK."
AWKWARD SILENCE
ME: "You're changing the title aren't you?"
OLD FRIEND: Well, we were thinking, we need to make it a little scarier, a little more thriller-y, something not so camp…"
ME: But…it's SNAKES ON A PLANE.
ג'וש פרידמן גם כתב את התסריט ל"דליה שחורה", סרטו החדש של בריאן דה פלמה, שייפתח תכף את פסטיבל ונציה. המגזין המקוון סלנט עורך מחווה לדה פלמה, במאי נערץ עלי, ומפרסם בכל יום ביקורת על אחד מסרטיו.
==============
זוכרים את המכתב שכתבו סטילי דן – וולטר בקר ודונלד פייגן – לאוון ווילסון? אז הנה הם מכים שנית. כנראה שמשעמם להם בסיבוב ההופעות הנוכחי שלהם עם מייקל (דובי בראדרס) מקדונלד.
הפעם הם כותבים מכתב לווס אנדרסון. מתברר שהם מעריצים שלו ורואים בו אחד מגדולי הקולנוענים של ימינו, אלא שמאז סרטו הראשון "Bottle Rocket" הם מאוכזבים מסרטיו. עם פרסום הידיעה שאנדרסון יוצא להודו לצלם את סרטו הבא "דרג'ילינג בע"מ", פונים אליו וולטר ודונלד ישירות ומציעים לו עזרה ראשונה, בניסיון לשקם את הקריירה הדועכת שלו. וולטר מציע לו לנטוש את הפרויקט ולעבוד על "Bottle Rocket 2". שניהם מציעים לו שיר פתיחה לסרט, שיעזור לו למצוא את הכיוון שאבד לו. הם מציעים לו להיפטר ממארק מאתרסבו, המלחין הקבוע שלו, ולהעסיק אותם (ואת עורך הדין שלהם, מייקי מקווינס). המחיר: 400 אלף דולר.
You began, spectacularly enough, with the excellent "Bottle Rocket", a film we consider to be your finest work to date. No doubt others would agree that the striking originality of your premise and vision was most effective in this seminal work. Subsequent films – "Rushmore", "The Royal Tenenbaums", "The Life Aquatic" – have been good fun but somewhat disappointing – perhaps increasingly so.
But, look, Mr. Anderson, we're not trying to be critical – dammit – we just want to help.
So the question, Mr. Anderson, remains: what is to be done? As we have done with previous clients, we have taken the liberty of creating two alternative strategies that we believe will insure success – in this case, success for you and your little company of players.
The other change that we would have to make would concern Mark Mothersbaugh. Everyone in Hollywood knows that he is a first class professional musical supervisor. Obviously you and he have a lot of great history together and we can imagine there is a certain rapport both professional and personal. But we certainly can't work with him, anymore than he would consent to work with us. Same thing for the mandolins and the twelve-string stuff and the harpsichord, they're out. You yourself may be partial to those particular instruments. We're not. Remember, we saw “Tom Jones” in its original theatrical release when we were still in high school, we had to listen to “Walk Away Renee” all through college and we fucking opened for Roger McGuinn in the seventies, so all that "jingle-jangle morning" shit is no big thrill for us, OK?
So – let's get going, shall we? Send the check for US$400,000 (advance on licensing fees) out by Fedex to Mickey by tomorrow and we'll talk a little later in the day about merch, percentages, backend, soundtrack, ASCAP, etc.
אני מוצאת את השם "נחשים על מטוס" מעורר חלחלה ואין שום סיכוי שאצפה בו. ודווקא כשהם בנפרד נחשים ומטוסים לא מפחידים אותי. זה הצירוף של שניהם. בררררר.
אני לא בטוח שאני עושה לעצמי כזה שרות טוב כשאני אומר את זה, אבל אני חושב שהשם "נחשים על המטוס" זה אחד השמות הכי פאלים בהיסטוריה –
שלא נאמר הומו-אירוטיים.
בעוד 15 שנה יקום איזה במאי צעיר חדש שיגיד שזה בכלל סרט על גבר שנאבק בגבריות שלו כמו טרנטינו ו"טופ גאן".
טרם ראיתי, אבל אין בכלל ספק. מאת'ר פאקינג סנייקס און דה מאת'ר פאקינג פליין? לא מפספסים דבר כזה.
אם עדיין בעיניין סרטי אימים עסקינן – אז אני מנצל את ההזדמנות להוסיף לרשימת האיימים סרט מופתי נוסף שסיימתי לראות ברגע זה -(1973) The Wicker Man. אחד הסרטים המותחים, המקוריים והמבריקים שיצא לי לראות בז'אנר סרטי האימים.
פקח משטרה נוצרי אדוק מגיע לאי מבודד בכדי לחקור על העלמותה של ילדה. לדאבונו הוא נחשף לקהילה המיישבת את האי, קהילה פגאנית שמאמינה באלים קדומים. חובה לראות לפני שניל לביוט הורס את הסרט המושלם הזה עם הרימייק הניקולס קייג'י שלו.
אור, אז ראית את הסרט? 😉
ועדיין בנושא הזה:
http://www.chud.com/index.php?type=news&id=7448
The Wicker Man מעבר להיותו סרט מעולה, הוא סרט אימה שבאמת מפחיד, ולא ע"י הבהלות, ובעצם אין כ"כ הרבה כאלה תחת מטריית הז'אנר. ויש לו גם פסקול נפלא. יש לכולם שבועיים וחצי לפני שהרימייק עולה (פחות מכך למי מהקוראים שנחשף לטריילרים).
יש משהו פוסט מודרני בהייפ שאתם מייצרים לסרט שהוא מחורבן בריש גלי, בלי להתבייש. כן, היוצרים מודעים לזה, הקהל מודע לזה, זה סרט פאן, אבל אתם קצת מעודדים את זה והופכים את הסרט לשווה ערך לסרטים קצת יותר משמעותיים. אין שום דבר רע בסרטי פאן שנותנים למוח קצת לנוח, אבל קצת פרופורציות, אחרי הכל, זה סרט ממש גרוע.
ואגב, סרטי קאלט לא מייצרים על ידי יחסי ציבור ומערכה מתוזמנת היטב, אי אפשר להפוך את הבאז, זה בא מהציבור. בדיוק בגלל זה כלבי אשמורת וספרות זולה הם סרטי קאלט ונחשים על מטוס לעולם לא יהיה.
רוה לקורא: אני חושב שפספסת כמה מהפוסטים והדיונים סביב הסרט, בעבר ובהווה.
לאחד השירים היותר מוצלחים מתוך Wicker Man, שמתפקד במידה מסוימת גם כמחזמר, יש קאוור מופלא של הסניקר פימפס. לשיר קוראים How Do, טראק 11 באלבום Becoming X.
לא יודע מאיפה הגעת למסקנה הזאת. אם תקרא בעיון את ההודעות הנוגעות לסרט תראה שאף אחד כאן לא חושב שמדובר ביותר מאשר בי-מובי מפואר.
גם נאמר כאן לא פעם ולא פעמיים שהבאזז לסרט לא נוצר במקור ע"י מערכת שיווק מתוזמנת היטב.
ואני מניח שאתה אומר שהסרט גרוע אחרי שראית אותו.
קורא: זה שהבאז לא התהפך בעבר לא אומר שזה לא עלול לקרות בעתיד הקרוב, גם אם "נחשים" הוא לא הסרט שיעשה את זה. השוק בהחלט בשל לזה, צריך רק למצוא את הנוסחא הנכונה.
ואם אתה חושב שסרטי הקאלט נוצרו בעבר באופן עצמאי וספונטני ע"י הקהל, זה לא ממש מדויק. קראתי לאחרונה את הספר Midnight Movies המתאר כיצד סרטי הקאלט הגדולים של שנות השבעים, עד וכולל "מופע הקולנוע של רוקי", נוצרו על ידי מנהלי בתי הקולנוע בשיתוף פעולה עם המפיצים.
אני קצת המום ממה שקורה עם פה the wicker man. ראיתי אותו לפני כמה חודשים ואני חייב להודות שסרט האימה המוזיקלי (הראשון? היחיד?) ההזוי הזה הוא אחד השעמומונים הקשים של הקולנוע הבריטי אם לא העולמי.
אולי אחרי כמה בירות (27, נגיד) האירוע הזה יכול לקבל צורה.
מעניין גם ברימייק של לביוט נראה שבדית מהממת שרה נאמבר שלם בעירום עם כראוגרפיית הערוץ הראשון במשך 7 דקות.
סרט אימה כבר אמרתי?
אחלה אתר שמצאתי :
http://www.movie-locations.com/
מילה אחרונה.
(למה אני קוראת את המרקורי ניוז, או ליתר דיוק את מדור התרבות? געגועים לקליפורניה. היום במקרה מלאה בדיוק שנה לטיסה בחזרה לישראל)
רוה לסטיבי: תזה מעניינת עולה בין שורות הטקסט של ההוא ממרקורי ניוז: הסיבה שהכיסוי הבלוגי זכה לדיווחים כה רבים, באתרים אחרים ובעיתונים, נבעה מרגשי נחיתות של אנשי העיתונות הישנה שחששו שקורה משהו תרבותי מתחת לאפם והם ייראו בלתי מעודכנים בעולם שהולך ונהיה יותר ויותר בלוגי.