פאולו סורנטינו ממשיך ללכת בעקבות פליני? מי יהיה בקאן? מה קרה בפסטיבל איסטנבול? ו״הגננת״ באמריקה
אם שלחתם את סרטכם לפסטיבל קאן, רוב הסיכויים שכבר קיבלתם תשובות. מכל עבר אני שומעים דיווחים על התשובות השליליות שהגיעו בימים האחרונים לסרטים הישראליים שהוגשו לפסטיבל. ההכרזה על התוכנית הרשמית של פסטיבל קאן תתקיים ביום חמישי. בשנה שעברה היו ששה סרטים ישראליים בפסטיבל קאן, מספר שיא, אבל רק שניים מהם בתוך אחת המסגרות הרשמיות: ״הרחק מהיעדרו״ של קרן ידעיה, שהיה במשבצת ״מבט מסוים״, ו״גו גו בויז״ התיעודי של הילה מדליה, שהוצג במסגרת ה״קאן קלאסיקס״. מאז ״הערת שוליים״ לא היה סרט ישראלי בתחרות הרשמית. אני די בטוח שיהיו גם השנה שני סרטים במסגרות הרשמיות שיוכרזו ביום חמישי. ההימור הנפוץ בארץ, וגם ב״וראייטי״, הוא ש״סיפור על אהבה וחושך״ של נטלי פורטמן יהיה בפנים – האם ב״מבט מסוים״ או בתחרות או מחוץ לתחרות? נדע ביום חמישי. והאם יהיה סרט נוסף? העבר מלמד אותנו שהנוכחות הישראלית המוגברת תהיה דווקא במסגרות הצד של קאן, ״השבועיים של הבמאים״ (שיכריזו על התוכנית שלהם ביום שלישי הבא, 22.4), ו״שבוע המבקרים״ (שיכריזו על התוכנית שלהם בעוד שבועיים). רונית אלקבץ תהיה השנה נשיאת השופטים במסגרת שבוע המבקרים. בפוסט הזה, מלפני שלושה חודשים, ניסיתי לנחש אילו סרטים ישראליים יהיו השנה בקאן.
================
פאולו סורנטינו, די מתבקש להמר, יתחרה גם השנה בתחרות הרשמית בקאן. ״Youth״ הוא שם סרטו החדש (כן, ממש כמו שם סרטו של תום שובל, כי סורנטינו הוא במאי שאוהב להיות מושפע מסרטים אחרים). מייקל קיין, עם תסרוקת טוני סרווילו, ולצידו הארווי קייטל, משחקים בסרטו הראשון של סורנטינו מאזשזכה באוסקר הזר על סרטו הקודם, ״יפה לנצח״. ואם ״יפה לנצח״ נראה כמו הגרסה העכשווית של סורנטינו ל״לה דולצ׳ה ויטה״, ההצצה הראשונה לשוטים מתוך ״נעורים״ מעלה את התחושה הברורה שסורנטינו ממשיך עם הפילמוגרפיה של פליני, וכעת זו גרסתו ל״שמונה וחצי״. כמו ב״שמונה וחצי״, גם כאן יש במאי קולנוע המגיע לעיירת נופש ומרפא בהרים, ובה הוא מתכנן את סרט הקולנוע האחרון שלו. הנה טיזר ראשון מתוך הסרט שפורסם אצלו, הוא נראה – כרגיל אצל סורנטינו – מרהיב. נסו לראות כמה שוטים בהשראת ״שמונה וחצי״ אתם מזהים בו:
==================
סקנדל בפסטיבל איסטנבול: משרד התרבות הטורקי סרב לאפשר לסרט התיעודי הכורדי, ״צפון״, להיות מוקרן בפסטיבל הבינלאומי המתקיים בימים אלה. הנהלת הפסטיבל הוציאה את הסרט מהפסטיבל, ובתגובה לצנזורה הזאת 22 יוצרים הודיעו שהם מבטלים את הקרנת סרטם בפסטיבל. חבר שופטי פיפרסקי, בהזדהות עם היוצרים, הודיע על התפטרותו. כתוצאה מכך, הכריז הפסטיבל שהוא מבטל את כל התחרויות הבינלאומיות שלו בפסטיבל, וכן את טקס הנעילה. ההקרנות ממשיכות. לפני שהתחיל כל הבלאגן, הפסטיבל הציג שם נבחרת ישראלית-פלסטינית נכבדת: "גט״, ״מיתה טובה״, ״וילה תומא״, ״תרשום, אני ערבי״ ו״אפס ביחסי אנוש״.
ורגע לפני כל הסיפור הזה, נלי תגר, שגרירת ״אפס ביחסי אנוש״ באיסטנבול, ניצלה את הפסטיבל דווקא כדי להתחיל את שיחות השלום עם אירן. כך כתבה שלשום תגר בדף הפייסבוק שלה:
===============
״הגננת״, סרטו של נדב לפיד שהוקרן בקאן לפני שנה, יצא מפסטיבל ״במאים חדשים/סרטים חדשים״ בניו יורק עם ביקורות כה נלהבות, שחברת קינו-לורבר החליטה לרכוש את הסרט להפצה באמריקה בקיץ הקרוב. הרבה לפי שסוני קלאסיקס גילו את הקולנוע הישראלי, קינו-לורבר היא אחת מחברות ההפצה הראשונות בניו יורק שזיהתה את הקולנוע הישראלי ודבקה בו: הם הפיצו את כל סרטיו של יוסף סידר עד ״בופור״, את ״אור״ של קרן ידעיה, וכמעט את כל סרטיו של עמוס גיתאי.
הפוסט של טגר הוא נפלא! סחטיין עליה..