12 אפריל 2015 | 23:52 ~ 4 תגובות | תגובות פייסבוק

פרסי אופיר 2015: התחרות מתחילה. מי יזכה?

״באבא ג׳ון״ של יובל דלשד

״באבא ג׳ון״ של יובל דלשד

בשבוע שעבר ננעלה ההרשמה לתחרות פרסי אופיר 2015. הנהלת האקדמיה הישראלית לקולנוע תפרסם את שמות הסרטים בתחרות רק בחודש מאי, בסמוך לתחילת הקרנות האקדמיה שיתחילו בסינמטק תל אביב מיד אחרי פסטיבל דוקאביב (שמסתיים ב-16 במאי). אבל לנו אין סבלנות לחכות עכשיו חודש, אז הנה מה שאנחנו כבר יודעים ממידע שמסתובב באוויר. שימו לב, זה פוסט מתעדכן, נוסיף ונעדכן מידע ככל שהוא יגיע אלינו:

על פי המידע שהגיע אליי, נרשמו השנה לפרסי אופיר 35 סרטים עלילתיים באורך מלא, ו-29 סרטים קצרים. הקרנות האקדמיה יתחילו, כאמור, בסביבות ה-17 במאי, שזה גם כבר אחרי פסטיבל קאן (שבשבוע הקרוב נדע אילו סרטים ישראליים יוקרנו בו). אני מקבץ את רשימת הסרטים העלילתיים שיהיו מוכנים השנה בזמן לתחרות, ואני כבר מוכן להתחיל להמר מה יהיו הסרטים הבולטים בפרסי אופיר, מבחינת מועמדויות וזכיות. אני כבר מזהה מגמה אחת בתחרות השנה: הפקות בינלאומיות ונוכחותם של כוכבים בינלאומיים בסרטים ישראליים, שלאו דווקא דוברים עברית. חיפושי שורשים, וגם הקשר הישראלי-איראני יהיו מוטיבים בולטים השנה. הנה:

הסרטים הבולטים:

״המילים הטובות״. במאי: שמי זרחין

זרחין, שזכה בפרסי אופיר על ״מסוכנת״ ו״אביבה אהובתי״, הוא מבחינתי שחקן מוביל בתחרות האקדמיה עם כל סרט חדש שלו. סרטו החדש הוא יצירת אנסמבל שמפגישה כמה משחקניו הוותיקים לצד שחקנים שמשתפים עם זרחין פעולה לראשונה, ואני צופה בראש ובראשונה מועמדויות לשחקנים: רותם זיסמן כהן כשחקנית ראשית, צחי הלוי כשחקן ראשי, וששון גבאי, אסף בן שמעון ורועי אסף שייתחרו ביניהם על משבצות בקטגוריות שחקן המשנה. מועמדויות לתסריט, בימוי וסרט נראות לי בלתי נמנעות (הצלם והמלחין קנדיים, אז לא יהיו מועמדויות בקטגוריות האלה). הקופרודוקציה הישראלית-קנדית הזו, צולמה בישראל ובצרפת, ובתפקידי משנה תמצאו שניים מהכוכבים המבוגרים והאהובים של הקולנוע הצרפתי ושל הפרנקו-קנדי (דיברנו על הקרדיטים בסרט למראה הטריילר שלו).

טליה קליינהנדלר ואסנת הנדלסמן קרן מפיקות.

״סיפור על אהבה וחושך״: במאית: נטלי פורטמן

הסרט הזה מסקרן אותי, למרות שהדיווחים מאחורי הקלעים שאני שומע אמורים להדאיג. ובכל זאת, פרויקט הביכורים של נטלי פורטמן כבמאית הוא אחד הסרטים שאני הכי מצפה להם. העדכון האחרון הוא שאחרי שעורך הסרט הצרפתי, הרווה שנייד (״אמלי״), גמר את העריכה, פורטמן לא היתה מרוצה מהתוצאה ולחדר העריכה הוזעק עורך נוסף, אמריקאי הפעם, אנדרו מונדשיין (״החוש השישי״) לסיים את הסרט. אם הסרט הזה אכן יהיה במסגרת הרשמית של פסטיבל קאן (ב״וראייטי״ העריכו שהוא יהיה במסגרת ״מבט מסוים״), רוב הסיכויים שנראה אותו בהפצה מסחרית בישראל כבר בסוף מאי.

זה מאותם סרטים שיהיה מאוד מסקרן לראות איך חברי האקדמיה יגיבו אליו. מצד אחד, חברי האקדמיה הלהוטים אחר אוסקר אמריקאי יטענו (ולא בלי צדק) ששיגורה של פורטמן כנציגת ישראל לאוסקר הזר (זכרו: סרטה דובר עברית) הוא מתכון ודאי ובטוח לזכייה סוף סוף באוסקר (בל נשכח שהוא מבוסס על ספרו של עמוס עוז, שהוא גם בגדר כוכב בינלאומי). אבל אחרים, ואת הקולות האלה אני כבר שומע כמה שבועות עוד לפני שראיתי אפילו פריים אחד מהסרט, שעיניהם צרה בכוכבת האמריקאית שהגיעה לישראל ושזכתה לקבלת פנים מלכותית מצד קרנות הקולנוע המקומיות. הקנאה והקרתנות ילכו מכות כהוגן סביב הסרט הזה.

דוד מנדיל מפיק.

״באבא ג׳ון״. במאי: יובל דלשד

יש לי ארבע מילים לומר לכם: שימו לב לסרט הז״. אני שומע עליו דברים מכל מיני כיוונים ואוזניי נזקפו. יובל דלשד כתב וביים סרט העוסק בחוויותיו כבן למשפחת עולים מאירן, בקיבוץ בנגב. הסרט דובר פרסית ברובו, והשחקן האירני-אמריקאי נאוויד נגאבן (״הומלנד״) הגיע כדי לשחק בסרט בתפקיד ראשי. חברי האקדמיה בישראל מאוד אוהבים סרטי ביכורים, של יוצרים שהיו אלמונים והתגלו בזכות האקדמיה. חברי האקדמיה פחות מתלהבים מאותם יוצרים אחרי שהם כבר הצליחו. זו טיבה של הדינמיקה המקומית. בפעם האחרונה שצץ משום מקום במאי בשם יובל, זה היה עם ״בית לחם״ והוא זכה. ומשהו בתקציר מזכיר לי קצת את ״אדמה משוגעת״, שזכה גם. בקיצור: יש כאן תחרות.

דודי זילבר מפיק.

״פלאפל אטומי״ של דרור שאול

״פלאפל אטומי״ של דרור שאול

״פלאפל אטומי״. במאי: דרור שאול

דרור שאול הוא ה-late bloomer הנצחי של הקולנוע הישראלי. הכל לאט, אבל עד כה, לרוב, הציפייה השתלמה. והשנה אנחנו הולכים לחגוג כאילו שזו 2006: דרור שאול ושמי זרחין באותה תחרות? זה יכול להיגמר רק בדרך אחת: תיקו. זה מה שקרה ב-2006 כש״אביבה אהובתי״ ו״אדמה משוגעת״ הוכרזו כזוכים משותפים בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר.  15 שנים חלפו מאז ששאול זכה בפרס האקדמיה לדרמת הטלוויזיה הטובה ביותר על ״מבצע סבתא״. סרטו החדש ממשיך את המוטיב האיראני, ועוסק בקשר בין שתי נערות, האחת ישראלית, השניה איראנית, שמנסות למנוע מלחמה אטומית בין שתי המדינות.

חיליק מיכאלי וצוות UCM מפיקים.

״ארץ פצועה״. במאי: ארז תדמור

ארז תדמור מוכר בתור חצי מצמדי בימוי: עם שרון מימון הוא ביים את ״סיפור גדול״ ועם גיא נתיב הוא ביים את ״זרים״ ואת ״הבן של אלוהים״ (ועוד סרטים קצרים). ״ארץ פצועה״, שמתרחש בחיפה, הוא פרויקט הסולו הראשון שלו. מדובר בדרמה העוסקת במתח בתוך צוותי הצלה ישראליים כשאחרי פיגוע התאבדות מתברר שהמחבל נשאר בחיים, והוא מובל לטיפול בבית חולים ישראלי. אגב, מאז שסיים את העבודה על הסרט הזה, סיים תדמור את צילומיו של סרט נוסף, ״נמל בית״, שנמצא עכשיו בעריכה, ולא יהיה מוכן לתחרות אופיר השנה. אגב, שימו לב ששלושה מהשחקנים מסרטיו הקודמים של תדמור – לבנה פינקלשטיין ועירית קפלן מ״סיפור גדול״ ומכרם חורי מ״הבן של אלוהים״ – זכו בפרס אופיר, מה שהופך את דביר בנדק ואת תאופיק ברהום למועמדים מובילים בקטגוריות השחקנים. אסף סודרי, זוכה פרס אופיר על ״עטאש״ ועל ״למלא את החלל״, צילם.

שמי שיינפלד ועמיתן מנלזון מפיקים.

ושימו לב גם ל:

״מלחמת 90 הדקות״ של איל חלפון

משה איבגי ונורמן עיסא ב״מלחמת 90 הדקות״ של איל חלפון

״מלחמת 90 הדקות״. במאי: איל חלפון

איל חלפון זכה פעמיים בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר, על ״קרקס פלסטינה״ ועל ״איזה מקום נפלא״. אחרי הפוגה ארוכה, הוא חוזר עם סאטירת ספורט, על פי ספרו של איתי מאירסון, שבה הסכסוך הישראלי-פלסטיני  מובל להכרעה במשחק כדורגל בפורטוגל. משה איבגי ונורמן עיסא בתפקידים הראשיים. אסף אמיר מפיק.

 ״היורד למעלה״. במאי: אלעד קידן

זה הסרט שבהתחלה קראנו לו ״על עתידנו הכלכלי״ ואחר כך ״על עתידנו״ וכעת נקבע שמו הסופי: ״היורד למעלה״. זה הסרט השני במקבץ השנה שצולם בחיפה (״ארץ פצועה״ היה הראשון), והוא אחד הסרטים שהכי מסקרנים אותי, בזכות העובדה שקידן, בוגר סם שפיגל, ביים את אחד מסרטי הגמר הכי מצוינים שנעשו כאן (״המנון״). לא ראיתי את הסרט אז אין לי מושג מה בדיוק אופיו, אבל אם הוא דומה ל״המנון״ אני חושש שמא חברי האקדמיה ימצאו אותו קונספטואלי ואבסטרקטי מדי לטעמם (כפי שהאקדמיה התעלמה בשנה שעברה מ״בורג״ של שירה גפן). אבל אולי הוא שונה בסגנונו ויתגלה כקומדיה קיומית מסחרית. ירון שרף, שצילם את ״אפס ביחסי אנוש״, ״בית לחם״ ו״הערת שוליים״, צילם. איתן מנסורי הפיק.

קרן מור ב״המועדון לספרות יפה של גברת ינקלובה״ של גלעד אמיליו שנקר

קרן מור ב״המועדון לספרות יפה של גברת ינקלובה״ של גלעד אמיליו שנקר

״המועדון לספרות יפה של גברת ינקלובה״. במאי: גלעד אמיליו שנקר

התקציר הרשמי הוא כזה: ״סופי, בת 50, חברת המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה מועמדת לסילוק מחברות רשמית במועדון ולהפוך לשפחה במחלקת הסניטציה השטנית אם לא תביא גבר חתיך ושווה לתחרות השבועית בין חברות המועדון שעבורן אהבה היא מילת גנאי.״ הצילומים מהסט הם מהמשונים והמסוגננים ביותר מתוך מקבץ הסרטים השנה. מארק רוזנבאום מפיק.

״ההר״. במאית: יעל קיים

עוד סרט ביכורים, שנראה מרהיב ויזואלית (איתי גרוס צילם), שמסקרן אותי לגלות עד כמה המינון שבו בין עולם האמנותי, הארט-האוסי, ובין הצד הנגיש והמסחרי. שני קליין (״אפס ביחסי אנוש״) בסרט המתרחש על הר הזיתים. הסרט עוקב אחר שיגרת ימיה ולילותיה של אשה המתגוררת עם בעלה וילדיה על ההר. יולי-אוגוסט מפיקים.

״ברש״. במאית: מיכל ויניק

נערה בת 17 ממזכרת בתיה מתאהבת בנערה אחרת בזמן שאחותה החיילת נעדרת.

״האיש שבקיר״. במאי: יבגני רומן

הסרט שהוקרן בבכורה בפסטיבל רוטרדם, וסיפרנו על אודותיו כאן (12 סצינות בשוט אחד, הצלם הו זיו ברקוביץ) מאת הבמאי של ״איגור ומסע העגורים״, שזכה להתעלמות לא מוצדקת מצד האקדמיה.

===================

קטגוריית הצילום תמיד מסקרנת אותי. הרבה מאוד סרטים לא יהיו מועמדים השנה לצילום כי צלמיהם זרים (סעיף שאני מחכה שהאקדמיה כבר תשנה. למה קירסטן סטיוארט יכולה לזכות בסזאר אבל סלאבומיר אידיזיאק לא יכול לזכות באופיר?): שמי זרחין הביא צלם קנדי, דרור שאול הביא צלם גרמני (שצילם לו גם את ״אדמה משוגעת״), נטלי פורטמן הביאה צלם פולני. מה שאומר שהסרטים שאני צופה שיתחרו על פרס הצילום הם, בראש ובראשונה, ״ארץ פצועה״ עם הצילום של אסף סודרי ו״תיקון״ עם הצילום של שי גולדמן. אני מהמר גם על איתי מרום על ״ההר״ ועל ירון שרף על ״היורד למעלה״. עופר ינוב זכה בפרס אופיר על ״בופור״, אז יהיה מעניין לראות האם הוא יהיה מועמד גם על ״באבא ג׳ון״. וגם הלוק של ״מועדון הספרות של גברת ינקלובה״ נראה יוצא דופן ובוודאי יניב מועמדויות לצד הוויזואלי – צילום/עיצוב/תלבושות.

===================

וגם:

״למה עזבתני״. במאית: הדר מורג

״נדיה – שם זמני״ (מה שהיה בעבר ״זרה״). במאית: טובה אשר

״אווה״. במאי: חיים טבקמן

״תיקון״. סרטו השני של אבישי סיון (״המשוטט״), שאני אהיה בהלם אם הצילום בשחור-לבן של שי גולדמן לא יהיה מועמד.

״אבוללה״. סרט ילדים ומפלצות, שביים יוני גבע.

״איביזה״. שי כנות מביים שלאגר.

״מה כבר יכול לקרות״. אופיר לובל מביים קומדיה עם דובדבני וקובץ׳.

״ילד טוב ירושלים״. רועי פלורנטין מביים קומדיה רומנטית עם עמוס תמם, מיל גל ומלי לוי.

״גויאבות״. סרט ילדים שביים קובי מחט, עם יובל המבולבל וחנה לסלאו.

״צילי״. עמוס גיתאי 1.

״יצחק רבין – היום האחרון״. עמוס גיתאי 2.

״10% ילדה שלי״ של אורי בר און

“מסווג חריג״ של בועז ארמוני

״גולם״ של אדם דויטש

״חתונה מנייר״. סרט הביכורים העלילתי של הדוקומנטריסט ניצן גלעדי. הסרט השלישי השנה עם רועי אסף (אחרי ״המילים הטובות״ ו״ארץ פצועה״).

==================

יש באופק עוד כמה וכמה סרטים שאני פשוט לא יודע עליהם דבר, כמו סרטים חדשים לדן וולמן, אורי ברבש ולמיכל בת אדם, שאין לי מושג איך להעריך את סיכויים בתחרות. האם יש שם הפתעות? ויש הסרטים שהם תעלומות לגבי, שעשויים לטוס מתחת לרדאר הציפיות ולהפתיע: ״תמונת ילדות״ של אריאל כהן, ״מצב רוח טוב״ של מיל בן חייל, ״דמון״ של מרטין ורונה, ״חום עם שחר״ של פטר גרדוס, ״קמטי צחוק״ של פיני עדן, ״אני אוהב אותך (הסרט) של דן ססלר.

=============

לפני כמה שבועות פירטתי את הסרטים שאני הכי סקרן לקראתם, ושנמצאים בשלבי עבודה. התקווה שאראה אותם כבר בעונת פרסי אופיר הנוכחית התבדתה לגבי חלק מהם, כשהתברר שהם עדיין לא מוכנים. אלה הסרטים שלא יהיו השנה באקדמיה:

״הרמוניה״ של אורי סיון

״לב שקט מאוד״ של איתן ענר

״הכל שבור ורוקד״ (לשעבר ״לצאת מהבוץ״) של נוני גפן

״סוףעולם״ של רוני קידר

״אבינו״ של מני יעיש

״הפורצת״ של הגר בן-אשר

נושאים: בשוטף

4 תגובות ל - “פרסי אופיר 2015: התחרות מתחילה. מי יזכה?”

  1. יובל אדר 13 אפריל 2015 ב - 0:34 קישור ישיר

    השם “היורד למטה” לא מתאים במיוחד לסרטו של קידן. הקסם שלו זה שהסרט מחלק זמן מסך שווה בין הדמות העולה לבין הדמות היורדת. כמו כן למרות שצפיתי רק בראף קאט הסרט הקסים אותי מאוד ואני מאמין שיש סיכוי שהוא יזכה במצלמת הזהב בקאן ובאופירים מועמדות על תסריט ומשחק משנה (לאורי קלאוזנר רן שבניית דמותו וסיפורה מרגשת ומצליחה להפתיע)

  2. איתן 13 אפריל 2015 ב - 2:32 קישור ישיר

    1. אחת השחקניות ב”ארץ פצועה” סיפרה לי שהסרט, שמתרחש ברובו בבית חולים, צולם בוולפסון, חולון, ולא בחיפה.
    2. “גולם” של אדם דויטש התחרה בפרסי אופיר 2013. לא אהבתי.

    • דורון (אחר) 13 אפריל 2015 ב - 9:17 קישור ישיר

      איתן, סצנות בית החולים אכן צולמו בוולפסון. כל (או לפחות רוב) השאר, צולם בחיפה.

  3. עמית 13 אפריל 2015 ב - 11:18 קישור ישיר

    ומה עם החדש של סידר? או שגם הוא נדחה.


השאירו תגובה