השבוע היה גדוש בכמה וכמה כותרות, ועכשיו אפשר לתת להם עוד קצת קונטקסט ונפח.

פסטיבל סרטי סטודנטים

פסטיבל סרטי הסטודנטים ייפתח ב-31.5 עם ההחלטה המשונה לקיים את אירוע הפתיחה ביפו עם הקרנת בכורה של שלושה סרטים ישראליים קצרים. זאת אחרי ״יומיים ולילה״ של האחים דארדן כסרט הפתיחה לפני שנה, ״בלינג רינג״ של סופיה קופולה לפני שנתיים ו״הדיקטטור״ של סשה ברון כהן לפני שלוש. והשנה? שינוי כיוון. החלטה אסטרטגית נועזת (למצב את הפסטיבל כבית לסרטים קצרים) או ברירת מחדל כלכלית עוקפת מפיצים?

טליה ברנשטיין, השותפה לניהול הפסטיבל: החלטנו להקרין בבכורה את הסרטים שהופקו במסגרת "פרולוג", מסגרת לעשיית סרטים קצרים שהישקנו שנה שעברה בשיתוף קרן מקור ויס. אנחנו גאות להקרין שלושה סרטים קצרים שהפסטיבל היה שותף להפקתם. וגאות מאוד שהפסטיבל, שחורט על דגלו קידום סרטים קצרים וקידום יוצרים צעירים, יכול להקרין שלישיית סרטים מעולים שנעשו על ידי יוצרים צעירים ומבטיחים.

גם רשימת האורחים בפסטיבל פורסמה, והיא עוצרת נשימה ביופיה. בראש הרשימה, הביקור הראשון בישראל של האל הרטלי, גיבור הקולנוע העצמאי של שנות ה-90, שערך השנה קאמבק נפלא עם סרטו החדש, ״נד רייפל״, אותו הוא מימן באצעות מעריציו בקיקסטארטר. אבל הנה הטוויסט המפתיע בעלילה: ״נד רייפל״ לא יוקרן בפסטיבל סרטי הסטודנטים. הארטלי יגיע למשך כל ימי הפסטיבל, ישתתף בכיתות אמן, יהיה נוכח בהקרנות של ארבעה מסרטיו הארוכים (״הנרי פול״, ״אמון הדדי״, ״חובבן״ ו״פלירט״) ומקבץ סרטים קצרים חדשים יחסית.  אבל בלי ״נד רייפל״. למה? כי – כפי שמסגיר האתר הרשמי של הרטלי – הבכורה הישראלית של ״נד רייפל״ תתקיים חודש אחר כך בפסטיבל הקולנוע בירושלים. (מה שכן: מומלץ מאוד לראות את ״הנרי פול״ הנהדר בתל אביב, לפני הצפייה ב״נד רייפל״, מעין סרט המשך לו, בירושלים).

אבל קוראיו האדוקים של אתר זה, המכירים את אהדתי ארוכת השנים להרטלי, גם יודעים שאתם יכולים לקיים את הבכורה הפרטית שלכם ל״נד רייפל״, סרטו הטוב ביותר של הרטלי מזה כ-20 שנה, ברגע זה, ממש כאן.

אורח נוסף בפסטיבל יהיה רם ברגמן. המוח שלי מיד רץ: האם ברגמן יביא איתו עותק טרי של ״סיפור על אהבה וחושך״ הישר מפסטיבל קאן לבכורה מקומית? כנראה שלא. ברגמן יעשה הפסקה של סוף שבוע אחד מהעבודה האינטנסיבית של הפקת ״מלחמת הכוכבים 8״, בבימויו של ריאן ג׳ונסון, כדי לקיים בפסטיבל כיתת אמן על הפקת ״בריק״, סרט הפריצה הגדולה שלו ושל ג׳ונסון (שתלמידי התסריטאות שלי מכירים היטב את התסריט שלו).

פסטיבל קולנוע דרום

הסרט הישראלי הבולט והמסקרן ביותר בפסטיבל קאן השנה הוא ״היורד למעלה״ של אלעד קידן (הוא יוקרן לצד סרטה של פורטמן במסגרת משבצת ההקרנות המיוחדות). ההקרנה הראשונה בישראל תתקיים באירוע הטרום בכורה של הסרט במסגרת פסטיבל קולנוע דרום בסינמטק שדרות, אירוע הקולנוע השנתי של המחלקה לקולנוע במכללת ספיר. הבכורה הרשמית תתקיים בפסטיבל חיפה בסוכות (הרבה סרטים תוצרת חיפה יהיו בפסטיבל חיפה השנה: ״היורד למעלה״ ו״ארץ פצועה״, ואולי אפילו ״נמל בית״). פסטיבל קולנוע דרום יתקיים השנה מ-7 ביוני עד 11 ביוני, מיד אחרי פסטיבל סרטי הסטודנטים.

פסטיבל קולנוע גאה

ובין לבין, בצמוד לשני הפסטיבלים האחרים, יתקיים גם הפסטיבל לקולנוע גאה, שחוגג השנה עשור להקמתו. זה יקרה מ-6 ביוני עד ה-15 בחודש. השנה חידוש משמחש: יש סרטים מסקרנים לצפייה. הפסטיבל לקולנוע גאה היה אירוע מלהיב כשנוסד לפני עשור, ועם הזמן הוא הלך והתרחק ממנו כשהוצגו בו יותר ויותר סרטים איזוטריים. לפעמים חשבתי שאולי לא הפסטיבל אשם בכך, שכן אולי הקולנוע הגאה הלך ונהיה קיצוני, ניסיוני ומינורי, להבדיל מימיו הגדולים בשנות ה-90, אז הוא היה הגל הקווירי הגדול של הקולנוע העצמאי. אבל התוכניות של הפסטיבלים הגאים הגדולים בעולם המשיכו להיות מעניינות, חוץ מזה בתל אביב, שכבר שנים שהיה בו – מבחינתי – לא יותר מסרט מסקרן או משמעותי אחד. השנה, יש קצת יותר. ובראשם, גרסת הבמאי לסרט ״סטודיו 54״, שהוקרנה בבכורה בפסטיבל ברלין האחרון. ״סטודיו 54״, עם מייק מאיירס, נחתך כהוגן על ידי הארווי וויינסטין לפני שהופץ, וכעת שוחזרה גרסתו של הבמאי. הבמאי, מרק כריסטופר, יהיה אורח הפסטיבל.

עוד סרטים מסקרנים: ״הריח שלנו״, סרטו החדש של לארי קלארק (״קידס״); ״אני מייקל״, שביים ג׳סטין קלי, עם ג׳ימס פרנקו וזכארי קווינטו בתפקידים הראשיים; "הדוכס מבורגונדי״ של פיטר סטריקלנד; ״הקיץ של סנגיילה״ שזכה בפרס בסאנדאנס, ו״פרזנו״, שמגיע הישר מ-SXSW.

פסטיבל פרינט-סקרין

ועל כל זה יש גם את המיני-פסטיבל פרינט-סקרין בסינמטק חולון, העוסק בתרבות דיגיטלית, ומכיל גם כמה הקרנות סרטים מאוד מסקרנים, ובראשם הבכורה הישראלית ל״Ex Machina״ של אלכס גרלנד (שכתב את ״טריינספוטינג״). יוצג גם ״Visitors״, שיתוף הפעולה הרביעי של הבמאי גודפרי רג׳יו והמלחין פיליפ גלאס (בתור מעריץ נלהב של עבודותיהם, ויש לי את כולם בבית, בפורמטים של אודיו ושל וידיאו, אני מודה שהפרויקט הזה היה קשה עד מפרך לצפייה ולהאזנה, ובכל זאת – הלוואי שמישהו יקרין את כולם ארבעה ארוכים ואחד קצר, ברצף איפשהו). וגם ״ביופיליה״, ההופעה/מיצב של ביורק שביים פיטר סטרילקד (כלומר: ״ביופיליה״ בחולון ו״הדוכס מבורגונדי״ בתל אביב, עבודותיו של סטריקלנד מתפזרות על פני החודש וגוש דן. פסטיבל פריט סקרין יתקיים בין 27 ל-30 במאי.

״ג׳רוזלם״ במונטריאול

גל סרטי האימה והז׳אנר של הקולנוע הישראלי, שנולד עם ״כלבת״, עדיין חי ובועט. ברשימת הסרטים המועמדים לפרסי אופיר יש השנה שני סרטי אימה (״מסווג חריג״ ו״ג׳רוזלם״) וסרט מדע בדיוני (״אני לא מאמין, אני רובוט!״). ״ג׳רוזלם״ הוא סרטם הארוך השני של האחים יואד ודורון פז (״פובידיליה״), ונקודת המוצא שלו מופלאה בעיניי: ירושלים כעיר של אימה, על פי הרמזים בכתבי הקודש של חז״ל והקבלה על כך שפתח הגיהנום נמצא בעיר (בגיא בן הינום). יעל גרובגלס, בוגרת ״כלבת״, ומי שמסתמנת בתור הסקרים-קווין הישראלית הגדולה, משחקת בתפקיד הראשי. השבוע פרסמו האחים פז בפייסבוק שסרטם התקבל לפסטיבל ״פנטזיה״ בקנדה. אם עשיתם סרט אימה וז׳אנר, פסטיבל פנטזיה הוא אחד משלושה-ארבעה פסטיבלים בעולם שאתם ממש רוצים לראות את סרטכם מוקרן בו. ״כלבת״ ו״מי מפחד מהזאב הרע״ היו שם, ועכשיו תור ״ג׳רולזם״. הנה הטריילר:

הפוסטר הכי עצוב

הביטו בפוסטר הזה, של ״הכוכבים של שלומי״. מי שעיצבה את הפוסטר, כמו גם של פוסטרים רבים בקולנוע הישראלי, היא יהודית שץ, שנפטרה השבוע והיא בת 48 בלבד. טרגדיה נוראית. יהודית שץ היתה אשתו של פיני שץ, מנהל התוכנייה של סינמטק תל אביב ויוצר דוקומנטרי. ״סינמסקופ״ שולח את תנחומיו לפיני ולמשפחתו. הפוסטר של ״הכוכבים של שלומי״ מכיל גם את פניו של אריה אליאס, וגם הוא נפטר השבוע, בגיל 94. השבוע זה לא פוסטר, זו מצבה.

מי שרוצה להיזכר בתרומה הגרפית של יהודית שץ לקולנוע הישראלי – ולהיזכר בפוסטרים ל״סוף העולם שמאלה״, ״מדוזות״ ו״איים אבודים״, יכול לצפות בהם כאן, באתר של הסטודיו שלה, סטודיו יש (יש – ראשי תיבות של יהודית שץ).

הסרט האחרון שלו עיצבה יהודית שץ כרזה היה ״הון אנושי״ האיטלקי, שמוצג עכשיו בסינמטק. אני מדבר עליו מעט, ובאכזבה, בפודקאסט הקולנוע השבועי שלי. מה שמביא אותנו ל…

הסרטים המבאסים של 2015 (סינמסקופ ברדיו הקצה)

על החלק בפודקאסט הקשור בהמלצות לדוקאביב כבר דיברנו כאן.

עכשיו, למי שרוצה להאזין לשאר הפודקאסט ולאייטמים נוספים בו. האזינו כאן. או כאן.

ודלגו ל…

8:30. שם אני מנסה לסכם את השליש הראשון של 2015. חבריי ברדיו הקצה התחילו לסכם את ינואר-אפריל וגילו שיצאה המון מוזיקה משובחת בשליש הראשון של השנה. רציתי גם, והלכתי והבטתי ברשימת הסרטים שהופצו בארץ מאז תחילת 2015, וגיליתי את ההפך: אם מנטרלים את סרטי האוסקר שהגיעו ארצה באיחור, מגלים ששנת 2015 היתה עד כה מאוד מאוד מאכזבת. עד כדי כך, שאין מנוס לסדר את מצעד הסרטים הכי מבאסים של 2015, עד כה. הנה הם:

6. ״מידות רעות״, פול תומאס אנדרסון

כמה רציתי סרט חדש של פול תומאס אנדרסון, וכמה התאכזבתי ממנו. שוב ושוב ושוב צפיתי בו כדי לברר האם הבעיה היא בי. לא. הבעיה בסרט.

5. ״בלאקהאט״, מייקל מאן

מייקל מאן במאי אמין בדרך כלל, אז איך יכול להיות שסרט שלו נדחף לגארבאג׳ טיים של עונת הפצת הסרטים. תהיתי, ואז ראיתי את הסרט. אכן, גארבאג׳ טיים.

4. ״פוקוס״ (הסרט עם וויל סמית)

אנשים טובים שעושים סרטים בינוניים.

3. ״בובספוג״

חצי שעה משעשעת לסיום, שהיתה צריכה להיות הסרט כולו, וכמה משחקי מילים מצוינים בפתיחה, לא הצילו את סרט מהתייבשות.

2. ״שנה קשוחה מאוד״, ג׳יי.סי צ׳נדור

כל מי ששיבח את הסרט הזה – כולל הנשיונל בורד אוף ריוויו שבחר בו כסרט השנה – אין לי מושג על מה אתם מדברים.

1. ״צ׳אפי״, ניל בלומקמפ

אחרי ״אליסיום״ הרע מגיע ״צ׳אפי״ הנורא. אני חושש לגלות שהיינו אולי רחמנים מדי עם ״מחוז 19״. נראה לי שאני גמרתי עם ניל בלומקמפ.

ועוד. אם תדלגו ל-56:30, שם אני מדבר מהר ובקצרה על ״הון אנושי״, סרט שנראה חביב ומעניין ומורכב בתחילתו, אבל זה סרט שמספר סיפור אחד מכמה נקודות מבט שונות ומהר מאוד מתברר שהסיפור הזה לא מספיק מעניין כדי שהוא יסופר שוב ושוב. והמסקנה: אם תעשו סרט על אנשים מעצבנים, ייצא לכם סרט מעצבן.

ציוץ