24 מאי 2015 | 21:17 ~ 5 תגובות | תגובות פייסבוק

הזוכים בפסטיבל קאן 2015

הפרסים בפסטיבל קאן חולקו כרגע על ידי חבר השופטים בראשות האחים כהן. הנה רשימת הפרסים המלאה:

 

דקל הזהב: ״דיפן״ (״Dheepan״) של ז׳אק אודיאר. הסרט עוסק במשפחת פליטים מסרי לנקה בפריז והוא דובר טמילית ברובו.

גרנד פרי: ״הבן של שאול״ של לזלו נמש, סרט השואה ההונגרי שהתסריט שלו פותח בחממת התסריטים הירושלמית ושהיה אחד הסרטים הכי מדוברים בפסטיבל השנה (וסרט הביכורים הראשון שהשתתף בתחרות מאז 2011). ״הבן של שאול״ זכה גם בפרס פיפרסקי של איגוד מבקרי הקולנוע הבינלאומי.

פרס הבימוי: הו שיאו-שיאן, ״המתנקשת״

פרס חבר השופטים: ״לובסטר״, יוגרוס לנתימוס

פרס השחקנית התחלק בין שתיים: רוני מארה מ״קרול״ של טוד היינס ועמנואל ברקו מ״המלך שלי״ של הבמאית מייוואן (ברקו גם ביימה את סרט הפתיחה של הפסטיבל, ״ראש מורם״).

פרס השחקן: ונסן לנדון, ״Measure of Man״. הסרט הצרפתי השלישי שזוכה בפרס בתחרות השנה. כלומר, היה צריך צמד במאים אמריקאיים כדי לתת פרסים לסרטים הצרפתיים, שלא תמיד עושים חיל בקאן.

פרס התסריט: ״כרוני״ של מישל פרנקו המקסיקאי, שסרטו הקודם, ״אחרי לוסיה״, זכה בפרס מבט מסוים בקאן לפני שלוש שנים. בראש חבר השופטים בתחרות אז עמד טים רות, שמככב כעת בסרטו החדש של הבמאי.

בסופו של דבר, נראה שחמשת הסרטים הכי מדוברים בפסטיבל השנה, יצאו עם פרסים: ״קרול״, ״הבן של שאול״, ״המתנקשת״, ״לובסטר״ ו״דיפן״.

לפרסים הנוספים בתחרויות מסגרות המשנה של הפסטיבל:

פרס הסרט במסגרת מבט מסוים: ״איילים״ (״Rams״), של גרימור הקונרסון.

פרס הבמאי במבט מסוים: ״מסע אל החוף״, קיושי קורוסאווה

פרס הסרט במסגרת השבועיים של הבמאים: ״חיבוק הנחש״ (״The Embrace of the Serpent”) סרט קולומביאני בשחור-לבן של סירו גוארו.

פרס הסרט במסגרת שבוע המבקרים: ״פאולינה״ של סנטיאגו מיטרה הארגנטינאי.

הסרט הקולומביאני “Land and Shade” זכה בשני פרסים אחרים בשבוע המבקרים וגם בפרס מצלמת הזהב לסרט ביכורים בתחרות הראשית, מה שאומר שהקולנוע הדרום אמריקאי יצא משתי המסגרות האלה עם שלושה פרסים, שניים מהם לסרטים קולומביאנים.

לרשימת הפרסים המלאה.

נושאים: בשוטף

5 תגובות ל - “הזוכים בפסטיבל קאן 2015”

  1. איתן 24 מאי 2015 ב - 21:23 קישור ישיר

    וז’אק אודיאר הודה בנאומו למיכאל האנקה, שלא היה לו סרט בתחרות השנה, וכך הוא פינה את המקום לאחרים שיוכלו לזכות. ועל אותו משקל הוא הודה לאחים כהן (נשיאי חבר השופטים) ומיד עבר לאחים אחרים – הדארדנים הבלגים, על אותו דבר.

    פעם כתבתי על אודיאר שהוא תמיד עושה סרטים טובים מאוד, שכל הזמן עוברים ליד היצירת מופת, אבל לא באמת פוגעים. אולי הפעם זה עבד לו.

    =================

    רוה לאיתן: ניתן קצת קונטסקט למשפט המשעשע שלו על האנקה: בפעמיים הקודמות של אודיאר בקאן – ״נביא״ ב-2009 ו״חלודה ועצם״ ב-2012 – מיכאל האנקה זכה בדקל הזהב (על ״סרט לבן״ ו״אהבה״). אודיאר הסתפק בפרס חבר השופטים על ״נביא״.

  2. איתן 24 מאי 2015 ב - 21:26 קישור ישיר

    וגם: פרס השחקנית התחלק לשניים: רוני מארה על “קארול” (מועמדות בטוחה לאוסקר?) ועמנואל ברקו על “המלך שלי” של מאיוואן. בנאומה הנרגש היא הודתה גם לבמאית, על כך שאחרי סרטה הקודם והמצליח (והמצוין) “פוליס” היא יכולה היתה לבחור איזו שחקנית שהיא רוצה, אבל היא בחרה בה, שחקנית לא מוכרת בת 46.

  3. איתן 24 מאי 2015 ב - 21:36 קישור ישיר

    אני הופתעתי מהזכיה של ונסן לנדון. הוא שחקן מעולה, ותיק, וזהו שיתוף הפעולה השלישי של לנדון עם סטפן בריזה, הבמאי של הסרט עליו הוא זכה, ועדיין, בריזה הוא במאי שעושה סרטים מופנמים, שהכוח שלהם הוא בשקט שלהם. ראיתי שני סרטים שלו בעבר ומאוד אהבתי אותם, אבל הוא נשכח מהזכרון של רוב האנשים בגלל הצניעות שלו. לא חשבתי שהוא יקבל הכרה בפסטיבל גדול כמו קאן (ולמיטיבי דרך מומלץ לחפש את “מדמוזל שמבון”, סרט מ-2009 של אותו במאי עם אותו שחקן. מוקרן מידי פעם בכבלים. רומן שקט ומרגש שמתפתח בין לנדון, פועל בניין גדל גוף, לבין סנדרין קיברלין, מורה למוסיקה דקת גזרה. סרט נפלא בעיניי).

  4. דודי מיכ. 24 מאי 2015 ב - 23:14 קישור ישיר

    הזוכה בפרס הכי גדול- אודיארד (על “דיפאן”), ביים גם סרט מצוין ומוכר יותר בשם “חלודה ועצם”, הזכור לטובה.

    לא ממעריצי סקארופי (קצת מיושן. אבל גם מייצג איכות, באותו הזמן),
    אבל ממליץ לשים עין ולנסות גם יצירות מאתר הביקורות שלו-
    http://www.scaruffi.com/cinema/best15.html

    http://www.edb.co.il/title/t0028302/opinions/#reviews
    דבורה ופישלר, איש איש בדרכו (הטובה), בולטים מאוד לטובה, בין ים הכתבות האחרות, הצהובות בוואלה וגם וואי נט (כתבים ותחומים אחרים).

  5. גיל 24 מאי 2015 ב - 23:45 קישור ישיר

    עמנואל ברקו, כל כך לא מוכרת שבחרו סרט בבימוייה כסרט הפתיחה של הפסטיבל.
    ונסון לנדון עושה תפקיד מאופק ומשובח בסרט חברתי פשוט מחד אך לא כל כך פשוט מאידך.
    הסרט של אודיאר לא המם אף אחד מהנוכחים בקאן למעט המבקר האיטלקי בדירוג המבקרים הבינלאומי של הסקרין, אולי הכוהנים ראו בו משהו שאחרים לא השכילו לראות.


השאירו תגובה