״מרגלת״, ביקורת
בתור מי שלא ממש חיבב את ״מסיבת רווקות״, אני שמח לבשר שפול פייג משתפר. השחקן שנהיה במאי טלוויזיה ועבר לקולנוע עם הלהיט הענק שכתבה קריסטן וויג, הוא עכשיו הבמאי וגם התסריטאי של ״מרגלת״, שיתוף הפעולה השלישי שלו עם מליסה מקארתי (שאחרי שנים בטלוויזיה, הפכה לכוכבת קולנוע ענקית בזכות סצינת שלשול). אחרי שהפכה לשוטרת ב״עצבניות אש״, היא משתדרגת להיות סוכן חשאית של הסי.איי.איי ב״מרגלת״. בשני הסרטים האלה הקונספט הקומי העיקרי מבוסס על העובדה שמקארתי, בהיותה לא צעירה ולא רזה, נכנסת לתפקידים שהקולנוע המסורתי שומר לצעירים והחטובים (לרוב גם הגברים).
״מרגלת״, שמתחיל כמו פארודיית סרטי ג׳יימס בונד ואז הופך לאני-לא-יודע-מה, לוקח את הרעיון של ״שלושת ימי הקונדור״ – סוכן ביון העוסק בעבודה שולחנית שצריך להפוך לסוכן שטח – ונותן לו שני טוויסטים, האחד קומי (הסוכנת הזאת מאוד לא בכושר), השני נשי (הסוכנת רוצה לצאת לשטח, להוכיח את עצמה, להשתוות לסוכנים הגברים שדחקו את הסוכנות לתפקידים משרדיים). פייג, מצידו, מביים סרטים יותר ויותר שאפתניים, והתסריט של ״מרגלת״, אותו הוא כתב, עושה עבודה לא רעה בהיתוך ז׳אנרי: הוא מתפקד לא רע כסרט ביון, אבל גם לא רע בתור קומדיה נשית. זו הגרסה האנטי-שובינסטית ל״אוסטין פאוורס״.
הבעיה הגדולה, מנקודת מבט קומית, היא שהחצי הראשון של ״מרגלת״ עובד הרבה יותר טוב מאשר החצי השני. כל עוד מקארתי מגלמת את הדמות הלא-יוצלחית, שכישוריה הפיזיים ירודים, אבל חושיה המנטליים מחודדים, ״מרגלת״ הופך את מקארתי למעין ג׳רי לואיס נשית, מישהי שכוחה בסלפסטיק, ושמצליחה להחריב כל סיטואציה. החצי השני, בו אנחנו מגלים שהיא בעצם מסוגלת – לו רק היו נותנים לה את ההזדמנות – להיות סוכנת-על, עושה צעד כביר לתיקוני דימויים נשיים וקלישאות מגדריות, אבל מכבה את כפתורי הקומדיה. באופן משונה ומפתיע, מי שגונב את ההצגה ומספק את כל הפאנצ׳ים בחצי השני הוא ג׳ייסון סטיית׳אם, שחושף כאן תזמון קומי נפלא. ובכל זאת, יש ל״מרגלת״ קצב סביר, כמה בדיחות לא רעות בכלל, וטיפה אקשן אלים למדי ואנרגטי. זה בידור בלבד, ולמרות רצונותיו לשבור מוסכמות ולפרוץ גדרות, יש בו גם משהו קצת בינוני. ובסופו של דבר זה סרט, שכמו ״מסיבת רווקות״, מלמד אותנו שאחווה נשית חזקה יותר מפנטזיות רומנטיות. ואם ככה פייג השתדרג בין ״עצבניות אש״ ל״מרגלת״, אני חושב שאולי יש סיכוי שהרימייק שלו ל״מכסחי השדים״ (״מכסחות השדים״, הפעם) אולי לא יהיה טוטאל-לוס.
הסרט מדהים, מצחיק ומלהיב. מומלץ. ציון 10