אהוד בנאי בצילומי ״חגיגה לעיניים, סיפורו של הקולנוע הישראלי״. עכשיו כל הפסקולים שלו סוף סוף בדיסק. צילום: אלירן קנולר

סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו או הורידו כאן.

אהוד בנאי הלחין שני סרטים עלילתיים באורך מלא, ועל שניהם הוא זכה בפרס אופיר. את הפסקול הראשון שלו ל״חולה אהבה בשיכון ג׳״ של שבי גביזון מ-1995 רבים מכירים, כי הסרט היה הצלחה ענקית והוציא מתוכו גם להיט רדיו, את ״טיפ טיפה״. אבל את הפסקול השני שלו, ל״מסעות ג׳יימס בארץ הקודש״ של רענן אלכסנדרוביץ׳ מ-2003, פחות מכירים. וחבל, זה פסקול מקסים ומבריק לסרט נהדר שלא זכה להצלחה. כעת שני הפסקולים הנדירים האלה מופיעים לראשונה על גבי דיסק. אהוד בנאי הוציא בשבוע שעבר את ״אש קטנה״, דיסק אינסטרומנטלי ברובו, המזכיר ששורשיו של בנאי הם בבלוז ובגיטרה. אבל לדיסק הזה צורף דיסק בונוס, שהוא בעיניי האטרקציה העיקרית במארז: ״זה הפסקול״, שמכיל את כל הקטעים שבנאי הלחין לסרטים ולהצגות. מבחינת הקולנוע יש שם את שני הפיצ׳רים, שני סרטים קצרים (״ל״ג בעומר״ ו״הטיול הפנימי״) ושני סרטי תעודה (״השומרוני הטוב״ של ברק הימן ו״שרון עמרני, זכרו את השם״).

ומעבר לעובדה שהדיסק הזה מכיל כמה מקטעי הפסקול האהובים עליי בקולנוע הישראלי, הוא גם מרגש אותי באופן אישי, כי גם לי יש בו תפקיד קטן. הנוכחות של ״שרון עמרני, זכרו את השם״ בדיסק הזה היא עבורי מקור גאווה עצום. זהו הסרט התיעודי שביימתי לפני חמש שנים, העוסק בבמאי שרון עמרני ז״ל, שנחשב להבטחה הגדולה של הקולנוע הישראלי, אבל שטבע בים לפני שהספיק לביים את סרטו הראשון, לפני שהספיק להוכיח את הפוטנציאל שהיה בו, ורגע לפני שבני דורו, דובר קוסאשווילי, ניר ברגמן ויוסף סידר, עשו מהפכה בקולנוע הישראלי. אחת הסיבות שאהבתי את ״ל״ג בעומר״, סרט הגמר של עמרני בסם שפיגל, היתה הפסקול של בנאי. לכן זה היה הגיוני לבקש מבנאי שילחין גם את הפסקול לסרט שלי. הגיוני, וגם מבהיל: כי בנאי הוא אחת הדמויות האהובות עליי במוזיקה הישראלית, ולבלות איתו ימים בעבודה, בהקלטה ובמיקס של הפסקול היה מבחינתי רגע שיא בקריירה שלי, ומיזוג מושלם לאהבת הקולנוע ולאהבת המוזיקה שלי. שלושה קטעים מהפסקול כבר הופיעו בדיסק האולפן הקודם של בנאי, ״רסיסי לילה״, ובראשם השיר שהוא הקליט לסרט, ״עד הפעם הבאה״. שלושה קטעים נוספים נמצאים עכשיו ב״זה הפסקול״.

״עד הפעם הבאה״ של אהוד בנאי, מתוך ״שרון עמרני, זכרו את השם״:

את רוב פודקאסט הקולנוע שלי אני מקדיש השבוע לדיסק ״זה הפסקול״, לפסקולים של אהוד בנאי, ולראיונות שקיימתי איתו בשנים האחרונות על עבודותיו בסרטים. ראיינתי אותו ב-2010 על הפסקול שלו ל״ל״ג בעומר״ של שרון עמרני ב-1998. שם הוא סיפר על התחושה שהיתה לו שסרטו של עמרני יזכה בפרס הסרט הטוב ביותר, ושהמוזיקה שלו גם תזכה בפרס. השיחה עם אהוד בנאי על ״ל״ג בעומר״ נמצא כאן בדקה ה-16:00. יש שם סיפור מרגש במיוחד על כך שעמרני, שלא שילם לבנאי על עבודתו בסרט, הביא לו במתנה את הסט השלם של התלמוד הבבלי. לימים, כשבנאי יתחיל להתקרב ללימודי התורה והיהדות, זה הסט שאיתו הוא התחיל ללמוד גמרא.

קטעים מתוך הפסקול המצוין של ״מסעות ג׳יימס בארץ הקודש״ (שהוא סרט שכדאי מאוד לראות) תוכלו לשמוע כאן בדקה 26:00.

באחרונה ראיינתי את בנאי שוב. הוא היה המרואיין האחרון בצילומי הסדרה התיעודית ״חגיגה לעיניים, סיפורו של הקולנוע הישראלי״ שאני אחד מיוצריה. 150 מרואיינים הבאנו לאולפן בשנתיים וחצי האחרונות, ובנאי היה האחרון. בנאי דיבר איתנו על המוזיקה ועל השיר שיצר ל״חולה אהבה בשיכון ג׳״. שבי גביזון, אומר בנאי, פנה אליו כדי שייכתוב לו שיר פתיחה שיישמע קצת כמו נעימת הפתיחה של ״ספרות זולה״. גביזון חשב על משהו בסגנון יווני, ובנאי – בהשראת מוזיקת הקסטות של התחנה המרכזית – כתב את ״טיפ טיפה״. הראיון עם בנאי הוא חלק מפרק 10, הפרק האחרון של הסדרה (שעולה לשידור בערוץ 1, ביום ראשון הקרוב ב-21:00). שמעו את הראיון עם בנאי, וביצוע אקוסטי ל״טיפ טיפה״, כאן בדקה ה-37:00.

ועכשיו, סוף סוף, אפשר לשמוע את כל הפסקולים האלה בזכות ״זה הפסקול״, הדיסק החדש של אהוד בנאי.

================

הנה אנקדוטה לחובבי אהוד בנאי. בדיסק החדש, ״אש קטנה״, מלחין בנאי שיר של משורר היידיש התל אביבי אברהם סוצקובר (בתרגום לעברית). מה הקשר בין אהוד בנאי ובין יידיש? ובכן, על כך תוכלו לקרוא באתר ״ליבא״ שאני שותף לו, ושגם אליו הבאתי את אהוד בנאי, הפעם ככותב. הנה טקסט ראשון מתוך סדרה מאת בנאי.

ציוץ