14 ספטמבר 2006 | 20:08 ~ 30 תגובות | תגובות פייסבוק

טקס פרסי האקדמיה: דיווח חי

22:35: הסיכום. “אביבה אהובתי” וגם “אדמה משוגעת” זכו בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר של השנה, בתיקו הראשון בתולדות הטקס (מאורע קצת מביך, יש להוסיף). אני חזיתי שיהיה תיקו באחת הקטגוריות המרכזיות (הימרתי על הבימוי), ושהפער בין “אביבה ו”אדמה” זעום. מתברר שלא היה פער כלל.
ביום ראשון תתקיים הצבעה נוספת בין חברי האקדמיה להכריע מי מהסרטים ייצג את ישראל באוסקר האמריקאי.
הנה התנהלות הערב, דקה אחר דקה.

20:00

צוותי “סינמסקופ” פרושים ברחבי המשכן לאמנויות הבמה, שם אמור להתחיל כעת טקס חלוקת פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע. המשיכו להתעדכן כאן בשלוש השעות הקרובות ותדעו גם אתם, לפני כולם, מי זכה במה.

20:05. האולם עדיין לא מלא. הטקס עוד לא התחיל.

20:30: אחרי שיושבי היציעים נתבקשו לרדת לאולם כדי למלא את המושבים הריקים, התחיל האירוע עם מערכון מוקלט מראש של מוני מושונוב ושלמה בראבא.

20:36: נטע גרטי ויחזקאל לזרוב עולים להגיש את הפרס הראשון, לשחקן המשנה.
והזוכה: צחי גראד על “מישהו לרוץ איתו”.

20:41: חני פירסטנברג ואיתי תורג’מן מגישים פרס לשחקנית המשנה. והזוכה: רותם אבוהב על “אביבה אהובתי”.

20:45: אחרי שבר בלפר הציגה קטע מתוך “מישהו לרוץ איתו”, אחד מחמשת הסרטים המועמדים לפרס הראשי, שר דניאל סלומון את שיר הנושא מתוך הסרט.

20:50: עיצוב אמנותי: אבישי אביבי, “אדמה משוגעת”.

20:55: עיצוב תלבושות: רונה דורון. רגע של מבוכה. דורון מועמדת על שלושה סרטים ולא ברור מההכרזה על איזה סרט היא זכתה. אוקיי, יש זוכה בתחום התלבושות: “שלוש אמהות”.

21:00: מוני ובראבא מצליחים להצחיק את הקהל עם מערכון על האחים ברבש.

21:05: צילום: שי גולדמן, “שלוש אמהות”.

21:09: פסקול (מוסיקה): “אדמה משוגעת” (צוף פילוסוף ועדי רנרט). שיט, משבש לי את רצף ההצלחות בהימורים שלי עד עכשיו.

21:18: פסקול (הקלטה ומיקס): אלי ירקוני ויואב שריג, “אדמה משוגעת”. מה שהופך את ישראל דוד, שהיה מועמד על כל ארבעת הסרטים האחרים בקטגוריה, לברנש די מאוכזב הערב.

המצב עד כה: “אדמה משוגעת”: 3. “שלוש אמהות”: 2.

מייק ברנט ז”ל, שהשכיר גריפ-סטנדים ופנסים כמעט לכל התעשייה בארץ, בין סטודנטים או מקצוענים, זוכה למחווה שבועות אחרי פטירתו.

21:30: תסריט: שמי זרחין, “אביבה אהובתי”.

21:36: עריכה: עינת גלזר-זרחין, “אביבה אהובתי”. שמישהו יתן לבני הזוג זרחין יד, הפסלים נראים כבדים.
ופינגווין מעדכן: זה הפרס השישי של עינת, והשני של שמי (הוא זכה בפרס על בימוי “מסוכנת”).

לוח התוצאות: “אדמה” נגד “אביבה” – 3:3.

21:45: הו, הנה נמצא מקום בו תוכל קשת לקצץ מחר בשידור הערוך והלא-חי של הטקס: מארק רוזנבאום, יו”ר האקדמיה, מתבלבל עם תפקידו כיו”ר איגוד המפיקים לשעבר, ומוחה בנאומו על הפסקת תמיכת הזכיינים בקולנוע הישראלי. החוטאים הגדולים ביותר: ערוץ 1, שהעביר 0 שקלים להשתתפות בהפקת סרטים עלילתיים השנה. גם קשת, הזכיינית המשדרת, מוזכרת במחאה. והיא כמובן רק מוכיחה את צדקת טענותיו של רוזנבאום כשאחרי שכל כך נאבקה להשג את זכויות השידור של הטקס, היא לא טורחת להעביר אותו בשידור חי, או אפילו באותו יום.

21:52: חוה אלברשטיין מגישה לבן זוגה לחיים, נדב לויתן, פרס למפעל חיים. אחת הזמרות והיוצרות הגדולות בתולדות המדינה ואחד הבמאים הזניחים בה. מעולם לא היה הצירוף “רגשות מעורבים” כה ויזואלי.

21:58: מירי מסיקה מציגה קטע מהסרט המועמד “שלוש אמהות”, בו היא משחקת. ואז שרה שיר מתוך הסרט (בהמשך תשוב לשיר גם את שיר הנושא מתוך “אביבה אהובתי”). ומה עם שיר הנושא של “אביבה אהובתי”, שגם אותו שרה מסיקה?

22:07: סרט תיעודי: “סובינירים”.

זהו הפרס העשירי מתוך 14 המחולקים הערב. נותרו סרט, במאי, שחקן ושחקנית.

22:18: שחקנית: אסי לוי, “אביבה אהובתי”.

22:23: בשעה טובה, יש הפתעה. והתחזית המוקדמת שלי מתחילה לקרוס. שחקן: אסי דיין, “הדברים שמאחורי השמש”.
כותרת הערב, אם כן: שחקן השנה – אסי. שחקנית השנה – אסי. ואסי דיין זוכה בפרס שנתיים ברציפות ויומיים ברציפות. פששששש….

22:28: אופיר פינס, שר התרבות, כנראה חושב שהפרס קרוי על שמו והוא נואם כעת. אסי דיין מפריע לו.

22:31: בימוי: שמי זרחין, “אביבה אהובתי”. (6:3 לטובת עינת).

22:38: סרט: תיקו!! “אביבה אהובתי” וגם “אדמה משוגעת”.

ביום ראשון תתקיים הצבעה נוספת בין חברי האקדמיה להכריע מי מהסרטים ייצג את ישראל באוסקר האמריקאי.

עד כאן הדיווח החי. תודה לעשרות נציגי “סינמסקופ” באולם שסימסו בטירוף, ובראשם לויקי לוונט. תודה גם לקורא המסור נור.

30 תגובות ל - “טקס פרסי האקדמיה: דיווח חי”

  1. נ 14 ספטמבר 2006 ב - 21:15 קישור ישיר

    מקווה שבר בלפר תיקח את המקום הראשון למישהו לרוץ איתו, לה ולצחי גראד מגיע השנה.

  2. ניר נ. 14 ספטמבר 2006 ב - 21:33 קישור ישיר

    זה רק אני או שהצילום של שלוש אימהות כל כך לא מרשים-שלא לדבר על כך שבעיות בבלואו-אפ-כמו באלאנס של הקומפוזיציה, יחס ה-הד רום לדמויות ואפרפרות גווני הוידיאו מכאיבים לעין…..

    רוה לניר: רק אתה. העותק שאני ראיתי בירושלים היה מושלם.

  3. ניר נ. 14 ספטמבר 2006 ב - 21:41 קישור ישיר

    אני ראיתי עותק בקולנוע הוד והיה מאוד לא אחיד.

    מצד שני קולנוע הוד….. אולי צריך להיזהר כששופטים משהו שהוקרן באורווה של הוד….אבל האם באמת זה הצילום המרשים של השנה ?

  4. הפינגווין 14 ספטמבר 2006 ב - 21:44 קישור ישיר

    אגב, בדו-קרב הזרחינים, המצב לפני הטקס עמד על 1:5 לזכות עינת. הערב, היא זכתה בפעם הששית.

  5. הפינגווין 14 ספטמבר 2006 ב - 22:32 קישור ישיר

    אני לא חושב שהזכיה של אסי דיין מפתיעה. כלומר, אני ידעתי שיש לו סיכוי טוב ואין לי שום קשר עם האקדמיה. השאלה האמיתית היא האם אסי דיין בכלל הגיע לטקס אחרי ה… נאום המעניין שלו אתמול. בכל אופן, חבל שלא פרסמתי את התחזית שלי קודם לכן כי כמו בשנה שעברה, קלעתי בדיוק בקטגוריות המשחק.

  6. עופר ליברגל 14 ספטמבר 2006 ב - 22:32 קישור ישיר

    אם אסי דיין מפריע לפינסאז בהחלט יש סיבה לראות את הטקס (רק שלא יורידו את זה בעריכה) והזכייה של דיין לא מפתיעה אותי בכלל, אם על “בקרוב יקרה לך משהו טוב” נתנו לו פרס, אז על “הדברים שמאחורי השמש (תפקיד הרבה יותר טוב) לא? וגם התפקיד של דרור קרן לא ממש ראשי ואולי זה השפיע.

  7. הפינגווין 14 ספטמבר 2006 ב - 22:33 קישור ישיר

    טוב, קיבלתי את התשובה שלי. מתברר שאסי דיין החליט לא להבריז השנה.

  8. שרון 14 ספטמבר 2006 ב - 22:37 קישור ישיר

    עוד פעם אסי דיין??? אפילו על תפקיד כ”כ סתמי בסרט כ”כ גרוע חברי האקדמיה מעניקים לו את הכבוד המפוקפק הזה?! זוהר שטראוס עשה באותו סרט תפקיד פי אלף יותר טוב ממנו. מה יהיה?

  9. סיגל 14 ספטמבר 2006 ב - 22:38 קישור ישיר

    נו מה, שקוף ש’אביבה אהובתי’ יקח על הסרט.

  10. הפינגווין 14 ספטמבר 2006 ב - 22:39 קישור ישיר

    התבנית מהשנתיים האחרונות נשמרת: כל חמשת המועמדים לסרט הטוב ביותר זוכים בפרס כלשהו.

  11. הפינגווין 14 ספטמבר 2006 ב - 22:44 קישור ישיר

    לא צריך הצבעה נוספת, אלא אם מתכוונים להקדים את הקרנת הבכורה של אדמה משוגעת למתישהו בשבועיים הקרובים.

  12. התוהה 15 ספטמבר 2006 ב - 0:40 קישור ישיר

    האם הבחירה הנוספת אמורה להערך בין “אביבה אהובתי” ובין “אמה משוגעת”, או בין כל החמישיה??

    למרות שהתהייה נראית תמוהה והתשובה ברורה, זה לא כ”כ פשוט כמו שה נראה ממבט ראשון. ז”א. ברגע שאתה עושה בחירה נוספת את בעצם משנה את סיטואציית הבחירה ואם משנים את סיטואצית הבחירה למה שרק שני סרטים יהנו מזה ולא כל חמשת המתמודדים שנמצאים בדיוק באותו מצב?
    הכוונה. אם “אביבה אהובתי” או “אדמה משוגעת” אמורים לנסוע לטקס האוסקר על גבי קולות שניתנו מלכתחילה לסרטים אחרים שכלל לא הגיעו לחמישיה הסופית אז למה שרק הם יהנו מהקולות האלה ולא כל חמשת הסרטים? הרי יכול להיות מצב אמיתי שמי שבחר סרט שכלל לא נכנס לחמישיה (למשל מי שבחר ב”מכתבים מאמריקה”)יעדיף להעביר את קולו דווקא ל”שךוש אחיות” או ל”מישהו לרוץ איתו” ולאו דווקא לשניים שביניהם הוא נאלץ לבחור עכשיו. ז”א אם מגדילים את מאגר הבוחרים ביחס לסרטים אז כדאי שזה יהיה ביחס לכולם שאז אלי תשתנה התמונה מעיקרה ואולי לא ובכל מקרה היא תהיה הוגנת יותר.

    ולפינגווין תפסיק כבר עם הדאגות המיותרות שלך שאתה שב וחוזר אליהן. “אדמה משוגעת” כבר עוד בתנאי האוסקר האמריקאי הם לא זקוקים לאישור שלך.

  13. עידו 15 ספטמבר 2006 ב - 0:41 קישור ישיר

    שמישהו יסביר לי משהו… איך, ריבונו של עולם, זוכה אסי דיין להכרה כזו כשחקן? ושיהיה ברור, אני לא מדבר על ההתנהגות המבזה שלו כמעט בכל אירוע (וממידע אישי, כמעט בכל סט), אלא ישירות על היכולות האמנותיות שלו. אני מכיר לפחות מאה שחקני אופי ישראליים בגילו, וברמה טובה לאין ערוך משלו. הוא כבר לא בן 20, והסמים לא היטיבו עם עור הפנים שלו, כך שערך ויזואלי מוסף אין לו. ועדיין… הבנאדם בכל סרט, ולא רק זה, גם זוכה להכרה על *אותו פאקינג תפקיד* כל הזמן! האם באמת כל העולם השתגע, ואף אחד לא שם לב שדיין ממחזר את אותן מחוות פיזיות, אותם ניואנסים, לאן שהוא לא הולך?
    מבחינתי זוהי ממש חידה מטאפיזית. ללהק בן-של, זה דבר אחד. אבל באיזשהו שלב, נגיד הפעם ה-200 שזה קורה, הבדיחה עליך. כיצד ייתכן שגם יוצרים צעירים, ונועזים במידת מה, יובל שפרמן הוא דוגמה טובה, מוכנים לסכן את הקריירה שלהם כדי לשלב את השחקן הבינוני מינוס הזה בתפקידי מפתח? רק כדי לקבל מחיר טוב יותר על קוק? האם לדיין ערך בקופה? מסופקתני שמי מאיתנו הלך אי פעם לראות סרט כי “אסי דיין משחק בו”.
    אני רוצה להבהיר שאינני משתלח באדם עצמו, אינני טרול והודעה זו איננה ספאם פלאמבויינטי. אני באמת לא מבין היכן האינטגריטי של אנשי הליהוק בארץ, או לחלופין, היכן הטעם הטוב של במאי ארצנו לגבי משחק.
    אשמח כמובן גם לשמוע דעות הפוכות לשלי, אך אנא, עיזרו לי לפתור בעיה מהותית זו.

  14. הפינגווין 15 ספטמבר 2006 ב - 0:47 קישור ישיר

    תוהה יקר, התוכל להסביר כיצד סרט שתאריך היציאה שלו לא תואם את תקנון האוסקר, עומד בתנאי האוסקר?

  15. רון 15 ספטמבר 2006 ב - 2:09 קישור ישיר

    מה קרה עם גואל פינטו? זה נכון שמישהו כמעט החטיף לו מכות בשידור חי?

  16. התוהה 15 ספטמבר 2006 ב - 3:15 קישור ישיר

    לפינגויין..

    תהיה סמוך ובטוח ש”אדמה משוגעת” כבר הוקרן ב”הקרנה מסחרית” בעפולה או במקום דומה, יוצרי הסרט לא זקוקים לך כדי לדעת איך להתגבר על התקנון.

  17. עופר ליברגל 15 ספטמבר 2006 ב - 7:38 קישור ישיר

    לעידו: אסי דיין שחקן מצוין. התפקיד שלו ב:הדבריםשמאחורי השמש” שונה מאוד מן התפקיד שלו ב”בקרוב יקרה לך משהו טוב” ושניהם שונים מאוד מן התפקיד ב”מדורת השבט”. יש לו יכולת נפלא להיכנס לתוך דמות, להעביר הרבה בשתיקה (הדבר בולט ב”הדברים שמאחורי השמש”) ולהביע מגוון רגשות.
    לפינגווין: כל סרטים המועמדים מקורנים בסינמטקים לפני הטקס, זה לא במסגרת פסטיבל ונמכרים כרטיסים לקהל הרחב, זה לא נחשב הקרנה מסחרית?

  18. עידן 15 ספטמבר 2006 ב - 10:05 קישור ישיר

    זה נוגע ללב באופן מסויים(במקום לומר מעורר רחמים) איך מנסים לעשות פה טקס פרסים לקולנוע הישראלי כשזה בעצם לא באמת מעניין אף אחד שאינו מהברנז’ה. חברי האקדמיה,אם טוב לכם להמשיך לחיות בסרט מי אני שאפריע לכם? אני ממשיך לצרוך את מנת הוליווד השבועית שלי!

  19. עדן 15 ספטמבר 2006 ב - 11:07 קישור ישיר

    איך אני אוכל את עצמי עכשיו. אם רק הייתי נותן את קולי ל”אדמה משוגעת” ולא ל”גיבורים קטנים”, הטוב יותר אך חסר הסיכוי, הייתי מביא לבדי לזכייה שלו בלי “אביבה אהובתי”. ישבתי מול הטופס והתלבטתי והתלבטתי ובסוף החלטתי להצביע ל”גיבורים קטנים” בתקווה שייכנס לפחות לחמישייה.
    נו, אם רק הייתי מצביע מרץ ולא פרץ בבחירות האחרונות אולי לא הייתה מלחמה. הכל באשמתי, כמו תמיד.

  20. ערן ריקליס 15 ספטמבר 2006 ב - 15:56 קישור ישיר

    מהלך הטקס – נא לדייק: מירי מסיקה הציגה את הסרט בו היא משחקת “שלוש אמהות” ומיד אחרי כן שרה שיר מתוך הסרט (שיר שבמקור, לפני שנים, שרה דלידה) – את השיר מתוך “אביבה אהובתי” היא שרה אחרי הצגת הסרט “אביבה אהובתי”…
    ולגבי ניר נ. שתוהה אם אכן מגיע לשי גולדמן פרס הצילום – אז בלי קשר לדיון על קולנוע הוד וכד’ אפשר רק לומר שזהו כבר פרס הצילום השני של הסרט (אחרי הפרס בפסטיבל ירושלים), ושמדובר בצילום משובח, קומפוזיציה בסינמסקופ (אולי ניר התרגל יותר מדי לקומפוזיציית טלוויזיה), צבעים וגוונים ואיכויות טכניות מצויינות שמעידות על כמה רחוק אפשר להגיע עם צילום בהיי דפנישן וBLOW UP ל-35מ”מ. מעטים האנשים, אם בכלל יש כאלה, שיכולים לזהות שהסרט לא צולם ב-35מ”מ במקור וכל טענה אחרת היא קצת לא במקום.
    -ערן ריקליס (מפיק הסרט)

  21. מיקה 15 ספטמבר 2006 ב - 19:13 קישור ישיר

    אני מרוגשת לומר שבפעם הראשונה בהיסטורית ההימורים שלי צדקתי בכל הקטגוריות (אלא אם כן מחשיבים את זה שגם אדמה שמוגעת זכה בפרס הסרט אחרי שהימרתי על אביבה…)
    לשרון- אני הרבה פעמים מצאתי את עצמי אמביוולנטית מול המשחק של אסי דיין אבל אי דווקא חושבת שב”דברים מאחורי השמש (שבעייני היה הסרט הישראלי הטוב שנעשה כאן בשלוש השנים האחרונות) הוא מפגין רגישות וכישרון יוצאים מן הכלל… הגיע לו הרבה יותר מלדרור קרן או לאיתי טיראן… הוא הביא משהו מאוד מאופק ויפה לסרט, ואפשר לשנוא אותו או להגיד שהוא מתנהג “בצורה מחפירה” אבל הוא בד”כ והפעם בפרט שחקן מצוין.

  22. צפריר 15 ספטמבר 2006 ב - 22:32 קישור ישיר

    למי שהיה בטקס – כמה באמת קוצץ מנאומו של רוזנבאום בשידור?

    קשת לא הוזכרה בשמה פרט לכך שהשתתפה בארבעה סרטים.

  23. צפריר 15 ספטמבר 2006 ב - 23:36 קישור ישיר

    ומה אסי אמר?

  24. עופר ליברגל 15 ספטמבר 2006 ב - 23:37 קישור ישיר

    באופן מוזר, נהנתי יותר בצפייה בטקס בו התוצאות יודעות מאשר בטקסים בשנים קודמות. הרבה בגלל שמושונוב ובראבא באמת הצחיקו (אבל מוני, רוברט דובאל לא היה בסנדק 3)

  25. הפינגווין 15 ספטמבר 2006 ב - 23:42 קישור ישיר

    התגובה שלי נמצאת בסטנד ביי כבר יום שלם, אז אני פשוט אכתוב את זה שוב: תודה, עופר.

  26. אורי 1 15 ספטמבר 2006 ב - 23:50 קישור ישיר

    מבחינה טלויזיונית הטקס היה די עייף כמו בכל שנה. ללא ספק הרגע המעניין וגם המפתיע היה הזכייה והנאום של אסי דיין. אולי היה מגיע יותר לרמי הויברגר, אבל הנאום היה גדול!
    ללא ספק, זה שגבי עמרני הגיש את פרס השחקנית לקרובת המשפחה אסי לוי היה נראה קצת “משחק מכור”. אחרי הכל, יש עוד הרבה שחקנים שהם לא קרובי משפחה שיכלו לתת את הפרס, ובניגוד לכמעט כל המגישים באותו ערב, עמרני לא שיחק השנה באף סרט.
    והכי מוזר היה לראות בסוף על הבמה יחד את הצוותים המתחרים של “אדמה משוגעת” ו”אביבה אהובתי”, ולא קלטתי רגע אחד שם שמישהו מסרט אחד מברך או מדבר עם מישהו מהסרט השני. ואז גם הצטרף לבמה אסי הגדול, שעמד רק מרחק פסיעה מהמפסיד באותה הקטגוריה דרור קרן.

  27. מיכלפ 16 ספטמבר 2006 ב - 2:01 קישור ישיר

    לצפריר. תופתע, אבל הנאום של מרק רוזנבאום שודר במלואו.
    ובסיבוב החוזר – סיבוב האוסקר – צריך לקחת “אדמה משוגעת”, משום שהוא יותר מתאים לייצוא לאמריקה מאשר “אביבה אהובתי”.

  28. עידן 17 ספטמבר 2006 ב - 10:23 קישור ישיר

    מפתיע שמוני ובראבא התייחסו דווקא לרוברט דובאל ככוכב הסרט שמוני השתתף בו בניו יורק כשהכוכב הוא חואקין פיניקס. מקומו של דובאל במקומו מונח אבל הוא לא האטרקציה שאמורה לגרום לאנשים ללכת לסרט,משונה!

  29. אור 17 ספטמבר 2006 ב - 21:20 קישור ישיר

    הם גם טענו שהוא שיחק ב”הסנדק 3″. אף אחד לא בודק את המערכונים האלה? זה טקס פסרי הקולנוע, לא אנשי השנה. מי שצופה בזה מבין.


השאירו תגובה