אופיריים
ועכשיו גם ראיתי איך טקס האקדמיה נראה. האמת? לא נורא בכלל. בלתי מביך. סביר בהחלט. זרם טוב, הכיל כמה רגעים זכירים וכמה טוויסטים מפתיעים. ועם אסי דיין, בתפקיד ג'ק ניקולסון הישראלי, יש גם תחושה של מטען מתקתק ובלתי צפוי שבכל רגע עשוי להתפוצץ (בצבעים זרחניים ומבדרים).
בפרס האוסקר האמריקאי מקפיד במאי הטקס לעבור במהרה אל פני הזוכה ולתת למפסידים כמה רגעים של אינטימיות בהפסדם. בטקס הישראלי נצפו לא פעם תקריבים ממושכים דווקא של אלה ששמם לא הוזכר. דרור קרן נאנח בשניות שבהן עולה אסי דיין לקבל את הפרס. רונית יודקביץ' מביטה סביב כשאסי לוי צועדת לבמה. דרור שאול נראה ממש מבואס כשהוא שומע ממקומו באולם שעליו לחלוק את פרס הסרט עם "אביבה אהובתי". ואולי זה לא היה ככה בכלל, אבל ככה זה נראה על המסך.
כולם – הקהל, המגישים, הזוכים – סובלים מנוכחותם של פוליטיקאים ופונקציונרים על הבמה, ועדיין הם ממשיכים להיות מוזמנים ולהגיע (דרור קרן, ראינו אותך כשיו"ר מפעל הפיס דיבר). רון חולדאי קורא בשמחה "תל אביב כיכבה ב-13 סרטים השנה", צוהל ומציג קליפ עירוני לשירו של דני רובס (הרחובותי). הקליפ משום מה לא הציג את "ריקוד מסוכן" של מנחם גולן, שגם הקטעים שלו המתרחשים בשדרות צולמו בתל אביב. והאקדמיה פספסה את הכותרת האמיתית: שמונה סרטים לא התרחשו בתל אביב. הקולנוענים מגלים וחושפים נופים פחות משומשים: טבריה של "אביבה אהובתי", קיבוץ ליד אשקלון ב"אדמה משוגעת", ירושלים ב"מישהו לרוץ איתו", אופקים ב"גיבורים קטנים", אשדוד ב"סיפור חצי רוסי" וב"ילדי CCCP", מצפה רמון ב"אין לה אלוהים" ואוקראינה ב"מלך של קבצנים".
ועוד כמה הערות:
1. קלרה ח'ורי הגיעה להגיש פרס כנציגת "מחילות". אני המום שהיא משתפת פעולה עם הסרט.
2. ראיתי את "הדברים שמאחורי השמש" ונורא אהבתי. ואחרי שראיתי את הקליפים מתוכו בטקס נורא בא לי לראות אותו שוב. מהסרטים היפים שנעשו כאן. אני מקווה שכשהוא יופץ הקהל יבחין בכך. גם הקטעים מ"מישהו לרוץ איתו" עשו חסד עם הסרט. ובכלל היה תענוג להיתקל בטקס בבר בלפר, טלי שרון, טס השילוני, זהר שטראוס ותומר שטיינהוף, שסיפקו כמה מרגעי המשחק היותר מפתיעים השנה.
3. איזה כיף לראות טקסים עם יס-מקס. לגלגל לאחור ולראות פעם נוספת ריאקשן חטוף. להריץ קדימה בפרסומות. פוף, להעלים את שמעון קצנלסון שאני לא יודע למה דוחפים אותו למסך הטלוויזיה שלי. מר קצנלסון, זה שמזמינים אותך לבוא לא אומר שאתה גם צריך להגיע.
4. הפרומו של רותם אבוהב לטקס אנשי השנה מרגיז אותי. גם כי היא אומרת שם "ברי מזל" במקום "בני מזל" (בר מזל זה רק ביחיד), וגם כי היא מתייחסת לטקס בהנחייתה כאל ערב חד פעמי והכי מרגש, ואני לא מאמין למילה שלה. לא מאמין כי הפרומו הזה משודר במהלך הטקס בו אבוהב זכתה בפרס האקדמיה על תפקיד שהיא עשתה. האם זה לא ערב יותר חד פעמי ומרגש בשבילה? בקיצור, שחקנים: אל תקריאו כל מה שכותבים לכם בטלפרומפטר. בייחוד אם יש שם שגיאות בעברית.
5. הסקץ' הקטן של מוני ובראבא עם אסי דיין ("אני לא באמת פסיכולוג". "אבל הויברגר אמר שנורא עזרת לו") היה מצוין. בייחוד עם הסוף בו נראה דיין מקריא את שורותיו מבריסטולים. הומור עצמי זו תכונה מופלאה.
ולבסוף: האם יש למישהו ספק, אחרי הטקס, ש"אביבה אהובתי" יזכה בהצבעה החוזרת?
===========
באתי להגיד "אמרתי לכם"
מודה, למרות שאופציית התיקו היתה כתובה על הקיר, לא באמת האמנתי שזה יקרה בקטגוריית הסרט. חשבתי שזה יקרה באחת משלוש הקטגוריות המרכזיות האחרות (במאי, שחקן, שחקנית). ובכל זאת, כבר חמישה שבועות אני מזהיר שלשם אנחנו הולכים. זוכרים?
זה התחיל ב-6 באוגוסט, כשהייתי הראשון שפרסם שמהשנה הבאה תתקיים הצבעה כפולה, תחילה למועמדויות ורק אז לזוכים.
השנה אנחנו נותרים עם הצבעה אחת, כך שכ-400 מצביעים יבחרו בין 21 סרטים. תיאורטית, 21 קולות עשויים להספיק לסרט אחד כדי לזכות. תיאורטית, יש במצב כזה לא מעט סיכויים לתיקו.
ואז ב-15 באוגוסט, ביום פרסום המועמדויות:
מבדיקה שערכתי בשבועות האחרונים בקרב כמה חברי אקדמיה, מתברר שאנחנו מצויים בשנה המותחת והצמודה ביותר בתולדות הפרס. הפערים בין שלושת הסרטים המובילים מזעריים. במילים אחרות: המירוץ צמוד.
באותו פוסט ניסיתי להמר מי יזכה במה.
למחרת, בעקבות מייל מאילנה שרון, מנכ"ל האקדמיה, בו הובהר לי איזשהו בלבול הקשור לשיטת פרסום המועמדויות, ניסיתי להיות ברור יותר. יום קודם נמסר לי ממשרד יחסי הציבור שרק בקטגוריות שבהן מופיעים שישה מועמדים מסתתר תיקו (בגלל זה חשבתי שיהיה תיקו בקטגוריית הבמאי או השחקנית). למחרת הובהר שהקטגוריות עם ששת המועמדים רק מעידות על כך שיש תיקו במקום החמישי. אז כבר היה העסק ברור יותר. לפוסט מ-16 באוגוסט נתתי את הכותרת "תיקו":
התחזית המקורית שלי היתה: צפוי תיקו. שיניתי אותה כי אתמול נמסר לי שרק בקטגוריות המכילות ששה סרטים מסתתר איפשהו תיקו. מתברר שזו היתה טעות. אם כן, זה יהיה מירוץ צמוד. אפילו ממש צמוד. לא יודע איפה עדיין. בפרס הבמאי? פרס השחקנית? אולי אפילו פרס הסרט?
זה נאמר בסקפטיות – "פרס הסרט?" – אבל הספקנות, מתברר, לא היתה במקום. זה מה שיצא: תיקו בפרס הסרט (הייתי מהמר ש"אדמה משוגעת" ו"אביבה אהובתי" קיבלו כל אחד כ-10 אחוז מכלל המצביעים, כלומר בסביבות 50 קולות כל אחד). עסק מביך, לא?
אבל הסרטים, נתנחם בזה, היו ברובם לא רעים השנה.
===========
ובינתיים בטורונטו:
"הבועה" זוכה לתשומת לב ב-indieWire, אתר הקולנוע העצמאי שעורך יוג'ין הרננדז. באייטם מיום שלישי מוצג סרטו של איתן פוקס לצד סרטו החדש של האל הרטלי, כאילו מדובר ביוצרים בעלי מעמד שווה. שניהם במאים ילידי ניו יורק, שעובדים בארץ זרה (הרטלי עקר לברלין). אבל נכון להיום ל"הבועה" עדיין אין מפיץ אמריקאי.
והבלוגר קן רודולף, שהולך לכארבעה סרטים ביום בטורונטו, ראה ביום רביעי את "הבועה" וממש אהב.
הבלוגר רובין לוז ראה את "אדמה משוגעת" ותייק אותו תחת "טוב מאוד".
לא ראיתי אותו, אבל יש לי את ההרגשה שלאדמה משוגעת יש סיכוי הרבה יותר טוב להיות מועמד לאוסקר. מצד שני, האקדמיה כבר הוכיחה את יכולתה בבחירת נציגים לאמריקה.
חוץ מזה, משני הפסטיבלים הגדולים, ונציה וטורונטו, מתחילה להתגבש תמונת מצב חלקית לגבי המועמדים לאוסקר, לפחות על משחק.
בין הבנים, אפשר לסמן בינתיים V ליד פורסט וויטאקר (המלך האחרון של סקוטלנד), פיטר אוטול (ונוס), בראד פיט (בבל, אולי כשחקן משנה) ובן אפלק (הוליוודלנד, כנראה כשחקן משנה). אני די סקפטי לגבי הסיכויים של אפלק בהמשך המרוץ, אבל לפחות המפיצים מצאו משהו לשווק לאקדמיה אחרי כל התגובות הצוננות שהסרט קיבל.
הלן מירן (המלכה) ופנלופה קרוז (לחזור) מצטרפות לשחקניות שצברו באזז מוקדם יותר: מריל סטריפ (השטן לובשת פראדה), קייט ווינסלט (ילדים קטנים), אשלי ג'אד (באג) והחברה החדשה רנה זלווגר (גברת פוטר). ניקול קידמן כנראה מחוץ למרוץ.
לא שהאקדמיה היתה בוחרת בו אי פעם, אבל זה לא שקוף ש'הבועה' היה יכול להיות הסרט הישראלי עם הסיכויים הכי טובים באוסקר השנה? אי אפשר לומר אם הוא היה זוכה, אבל לחמשת המועמדים הסופיים הוא היה מגיע בלי להזיע.
ממש לא. "הבועה" הוא פשוט סרט לא טוב, וגם חסר כריזמה (מה שהיה ל"ללכת על המים"), ואין שום סיבה אמיתית שהוא היה משכנע את חברי האקדמיה האמריקאית להצביע בשבילו. בכלל, מפיץ אמריקאי כבר יש לו? דווקא ל"אדמה משוגעת" יש סיכוי יותר טוב לפתות את האמריקאים.
רוה למיכל: לא צריך מפיץ אמריקאי כדי להיות מועמד בקטגוריית הסרט הזר. ולמי יש סיכוי טוב יותר לפתות את הקהל האמריקאי היא השאלה שחברי האקדמיה שואלים את עצמם כעת. למען הבהר: מאוד חיבבתי את "אדמה משוגעת". הוא בהחלט מהסרטים הטובים שהופקו השנה בארץ. יש בו רגעים מופלאים. אבל אני חושב שהרגעים האלה מצליחים לכפר על המון מגרעות וסתם טעויות בשיקול דעת שנעשו בסרט בעיקר בתחילתו. "אביבה אהובתי", לכן, הוא פשוט סרט שלם יותר. הוא מרגש ומדויק לכל אורכו בשעה ש"אדמה משוגעת" מגיע לשיא מופלא רק בסופו. כל חבר אקדמיה שיגיע לסופו בוודאי ישתנק (או יתרגז, הסוף די קונטרוברסלי). הבעיה היא שחברי האקדמיה הם חבורה קצרת סבלנות ואמנם הם חייבים לצפות בכל הסרטים הזרים המועמדים כדי להצביע עבורם, אבל הם מחויבים לצפות רק בחצי השעה הראשונה. אחרי חצי שעה, אם הסרט נראה להם לא טוב, הם רשאים לצאת ועדיין נוכחותם בסרט נרשמה. וזו נקודת התורפה של "אדמה משוגעת". ההתחלה שלו פשוט לא טובה. מהסיבה הזאת, אגב, סיכוייו של "הבועה" היו יכולים להיות טובים. יש לו חצי שעה ראשונה מושלמת מנקודת מבט של צופה זר: פוליטיקה, הדוניזם, שיחות סרק מלאות פילפל וסקס.
קצת לא קשור, אבל תהיתי תוך כמה זמן מופצים כותרים ישראליים בדיוידי, אם יש לך מושג? מייד אין ישראל הופץ רק עכשיו אחרי שנים שחיפשתי אותו בעוד הסרט של מאיה בוסקילה טס לספריות אחרי שניות שירד מהמסכים. אני ממש מחכה לשנת האפס ותהיתי אם אתה יודע מתי הוא אמור להגיע למדפים.
לדעתי דווקא ל"אדמה משוגעת" יש יותר סיכוי- מחיאות הכפיים להם הוא זכה הוא מעט יותר חזקות, הנאום של דרור שאול הכיל כמה סיבות לכך שהסרט יצליח בעולם: השתתפות בפסטיבלים, מערבות של מכון סאנדנס (תוף אזכור שחקנים מפורסמים שהם גם חברים באקדמיהו גם בעלי השפעה). גם נראה לי שהסרט על קיבוץ, דבר ייחודי לישראל, ידבר יותר אל ליבם של האמריקאים. ואם אפשר לשאול, מה מצאת כל כך גרוע בחלק הראשון של הסרט?
סוף סוף קליפ ישראלי שמבוים ומתוסרט אחלה.
http://www.youtube.com/watch?v=EWaFFLBMd9E
רוה: תודה על הלינק. באמת מקסים. יופי של צילום. מי צילם? (אם כי צריך להגיד שיש קליפים ממש לא רעים בארץ. הקליפ בשוט אחד ל"גג" של הג'ירפות הוא מהחביבים עלי בזמן האחרון).
הנה כמה מחשבות: א. קרן פלס היא ממש יופי, לא? ב. זה נשמע כמו שיר ממיוזיקל, לא? ג. אסף ליבני זה מי שביים את "ארוץ אליך" המצוין של שרון רוטר, לא?
פינגווין – הופתעתי לגלות את זה, אבל אפלק הוא השחקן הראשי ב"הוליוודלנד" וברודי הוא שחקן המשנה.
יניב, אני לא זוכר אם כתבת את זה קודם או לא, אבל מה אתה חשבת על המשחק של אפלק בסרט?
הארטלי, הקליפ של "איתי" אמנם חביב וקולע (כמו השיר), אבל הוא ממש לא הקליפ הישראלי היחיד שאפשר לזקוף לזכותו עמידה בסטנדרטים בינלאומיים. למשל, מי שיגלגל טיפה למטה בדף המקושר, ימצא רשימה של 20 קליפים לא פחות טובים לדעתי.
רוה לפינגווין: עברתי על הרשימה שלך ולא היה שם אף שיר של נינט. זו בטח טעות. ורשימת הקליפים היתה יכולה להיות גאונית אם היתה מתלווה לה גם רשימת לינקים לצפייה ברשת איפשהו.
פינגווין: אני איתך בשתי ההערות. אכן קליפ חמוד ומצוין שהולך נהדר עם השיר (ותודה להארטלי על הפוסט); וגם, יש המון קליפים ישראליים מדהימים. אני ממליץ לצפות בערוץ המוסיקה הישראלית בלילה. אין פרסומות ובחירת הקליפים מצוינת. המון קליפים מבריקים, מרעננים ומעניינים נעשים בארץ. וגם הרבה מוסיקה טובה.
ובקשר לאפלק: קצת ירדתי עליו בביקורת שלי, אבל בסך הכל הוא עושה עבודה טובה. הדמות היא של שחקן כריזמטי ורב קסם שתקוע בקריירה פתטית ובחיים פתטיים. אפלק משכנע כשהוא שרמנטי, ומשכנע גם כשהוא פתטי. אבל הוא פשוט מטרה כל כך נוחה לקטילות שלא יכולתי להתאפק.
והמראה שלו פורט על גיטרה ושר בספרדית באמת מגוחך.
המערכון של מושונוב ובראבא עם אסי דיין היה רק אחד משרשרת מערכונים מצחיקים ומוצלחים של השניים. בזכותם הפך הטקס לצפי.
אני היחיד שצורם לו שכבר יש סרט בשם "דברים מאחורי השמש", של אליסון אנדרס?
יאיר. אולי על פי כללי האקדמיה האמריקאית סרט זר לא צריך מפיץ אמריקאי בשביל להיות מועמד. אבל על פי חוקי השוק בלי מפיץ אמריקאי שידחוף אותו וידאג שחברי האקדמיה יראו אותו לסרט זר פשוט אין סיכוי.
נ., כבר שאלו וכבר עניתי: 'שנת אפס' מגיע ל-DVD באוקטובר.
בעקבות דיבורי האוסקר – איזה קטע קטלני זה יהיה אם דה נירו ("הרועה הטוב") ינצח את סקורסזה השנה על פרס הבימוי.
אני לא יודע אם אני מפחד מזה או מחכה לזה.
רוה לאור: מחשבה מצחיקה ואפילו הגיונית. אלא שהעדויות הראשונות מבשרות שהחדש של סקורסזי לא יגיע לכדי מועמדויות בכירות לאוסקר, פרט אולי לקטגוריות משחק.
יניב, נראה לי ששני הסרטים לקחו את שמם מהשיר של ניק דרייק…
כן, כן. שפרמן הצהיר על כך. זה לקוח מניק דרייק
מצד אחד ל"אדמה משוגעת" באמת יש את הקיבוץ שזה משהו מסקרן לאמריקאים והוא סרט יותר טוב וחזק אבל מצד שני "אביבה אהובתי" הוא סרט מהודק ושגרתי שלא בועט לשום כיוון, בדיוק כמו שהאמריקאים אוהבים. כשבודקים איזה סרטים זכו באוסקר הסרט הזר בשנים האחרונות מוצאים שם בעיקר שיעמומונים סנטימנטליים כמו "צוצי", לכן אולי דווקא ל"אביבה" יש יותר סיכוי. למרות זאת, אני עדיין מעדיף את "אדמה".
יאיר, בעניין הקליפים:
קודם כל, אסף ליבני אכן ביים גם את "ארוץ אליך" של שרון רוטר. עוד קליפים מוצלחים שביים, כוללים את "רבות הדרכים", "שירת הסטיקר" (שזכה בפרס עמ"י לקליפ הטוב ביותר), "מבול" של רונה קינן ו"סרט של סקס" של אינפקציה שהוא אחד הקליפים האהובים עלי בכלל. קל לזהות קליפים של אסף ליבני, כי בכולם יש שימוש רב בקלוז אפים שהפך לסימן ההכר שלו. באותה מידה, ליאור מולכו נוהג להוסיף לקליפים אפקט של קרני אור בעריכה ורועי ורנר אוהב לצלם קליפים בשוט אחד. אישית, למרות שיש במאי קליפים צעירים מאוד מוכשרים בארץ, אני עדיין חושב שאין על שחר ברלוביץ.
להוסיף לינקים לקליפים זה רעיון טוב, אני רק מקווה שאצליח למצוא יותר משניים שעובדים. בכל זאת, קליפים ישראלים.
ב-IMDB, בחלק התחתון של כל עמוד של כל סרט, ישנה פונקצית ההמלצות (אם אהבת את הסרט הזה, אנו ממליצים גם על…). נחשו על איזה סרט הם ממליצים למי שאהב את "אדמה משוגעת"…
http://www.imdb.com/title/tt0498846/
למי שאהב את אביבה אהובתי, הם ממליצים על מוכרחים להיות שמח.
לאיתן: מערכת ההמלות של IMDB ממליצה באופן אוטומטי על עוד סרטים ישראלים למי שאהב סרט ישראלי, הרבה פעמים אין ממש נקודת דמיון נוספות בין שני הסרטים פרט לכך. אבל הופתעתי לראות שהם השתנו -אחרי שלושה סרטים הם ממליצים גם על סרטים ממדינות אחרות.
עזרת יאיר או שאר המגיבים – בטיסה חזרה (לופטהנזה) מפרנקפורט לת"א, אתמול, הוקרן בטיסה סרט קומדיה חמודי ומצחיק, על שוטר/מפקח צרפתי בשם "לוזלי", או משהו כזה. הסרט אמריקאי והשחקן גם, הסרט צולם בפריז.
יודעים משהו על שמו? לא ראיתי הכל ואני זקוק לעוד פרטים כדי לאתר אותו…
נשמע כמו הפנתר הוורוד
יאיר – אולי לא באוסקר (לפי הבלוגרים גם דה נירו הולך להדחף הצידה על ידי קונדון, סודרברג, נויס, איסטווד, אינאריטו ואפילו אמיליו אסטבז) אבל אני צופה איזו מועמדות בודדת בגלובוס הזהב. הם תמיד נוטים לסקורסזה ועם הבחירות התמוהות שלהם הקרב הזה יכול להתרחש.
הוספתי קישורים לרוב הקליפים.
מממ….קראתם את הביקורות על כל אנשי המלך? לא סימפטי
שני התפקידים הגדולים של ברודריק קרופורד בקולנוע גולמו שוב ע"י ג'ון גודמן( הרימייק של רק אתמול נולדה מ 1993) ושון פן(כל אנשי המלך). אולי יעשו גם רימייק לסדרת הטלויזיה המשטרתית שבה כיכב בשנות החמישים Highway Patrol עם המשפט האלמותי Ten Four.
אוקיי, אז זה שיר של ניק דרייק…
עדיין צורם.
ברגע שזה שם של סרט זה לא צריך להיות שם של עוד סרט.
ובלי קשר אני מת על אליסון אנדרס.