06 נובמבר 2009 | 10:07 ~ 10 Comments | תגובות פייסבוק

חלומות מתגשמים

אני מת על זה שבאמצע סרט אנשים מתחילים לשיר ולרקוד. ברגעים כאלה, של קלות דעת גמורה, אני מתאהב בקולנוע. מילא במיוזיקל, אבל כשזה קורה באמצע סרט שהוא לא מוזיקלי, אני מוקסם כפליים. ב"Surviving Desire" של האל הרטלי מופיעה אחת הסצינות שאני הכי אוהב בכל הזמנים, אחרי שהגיבור מתאהב, הוא הולך ברחוב, על פניו חולפים כמה אנשים, ובאופן מתוזמן הם פוצחים בריקוד קטן ומשותף, פרץ של שמחה בסרו שכולו לקוניות ופנים חתומות. רגע מושלם.


אם לאוסקרים היתה קטגוריה שמחלקת את הפרס לסצינה הכי טובה של השנה, הרגע הבא, מתוך "500 ימים עם סאמר", היה חייב (לדעתי) לקבל מועמדות, אולי אפילו לזכות. ג'וזף גורדון לוויט, שמסתובב שבועות מאוהב בזואי דשאנל, יוצא מהדירה שלה אחרי הלילה הראשון שלהם יחד. השיר של דאריל הול וג'ון אוטס (מ-1980) בפסקול הופך לסצינת מיוזיקל מופלאה, שהיא כולה ביטוי של אושר טהור, שעל הדרך גם מביאה בהפוכה ל"מכושפת":





ואם הסצינה הנ"ל קצת מוכרת, הנה רגע מהאייטיז שבוודאי היווה השראה עליו:




את שני הקליפים האלה הרמתי מרשימה (לא מאוד מוצלחת, אגב) ב"סינמטיקל" על רגעי השירים-וריקודים הכי טובים בסרטים שאינם מיוזיקלס.


עוד על "500 ימים עם סאמר" מחר.

Categories: בשוטף

10 Responses to “חלומות מתגשמים”

  1. vanerik 6 נובמבר 2009 at 11:06 Permalink

    והרגע הכי קסום בישראל זה כמובן בסדרה של רשף לוי, תיק סגור- כאשר כולם מתחילים לרקוד את בילי ג'ין.

  2. ניר נ. 6 נובמבר 2009 at 11:41 Permalink

    אבל אתה לא אוהב שאנשים רוקדים בבית, זה סטודניטאלי בעיניך. ואני לא מאוד מבין את ההערה הזאת.

  3. ברווז גומי 6 נובמבר 2009 at 11:43 Permalink

    בזמן שאני קורא את הפוסט הזה, ברקע רץ בyes1 "עשר דברים שאני הכי שונאת אצלך" (במסגרת חודש הרומנטיקה), ובו גם ג'וזף גורדון לוויט וגם אחת מסצינות הריקודשירה הקסומות בכל הזמנים:
    http://www.youtube.com/watch?v=w6XGUhzfutc

  4. קובי 6 נובמבר 2009 at 12:19 Permalink

    בדיוק ראיתי אתמול. אכן סצינה מצויינת וגג"ל פשוט שחקן נהדר.

  5. (יובל) 6 נובמבר 2009 at 14:28 Permalink

    הרגע הכי מוצלח שזכור לי: כריסטינה ריצ'י בבאפאלו 66
    http://www.youtube.com/watch?v=ACXcrTZ8gqY

  6. וקווין סמית' גם 6 נובמבר 2009 at 15:33 Permalink

    "רוקדים עם כוכבים" בקלרקס 2 בבימויו של קווין סמית:
    http://www.youtube.com/watch?v=N3a7PPlLSWI&feature=player_embedded#

  7. דני 6 נובמבר 2009 at 17:07 Permalink

    ב500 ימים של קיץ יש כמה וכמה הברקות בימאי, כשזה רגע השיא. גם בסקראבס עשו כל מיני שטויות חביבות כאלה.

  8. מגאינפורמן 6 נובמבר 2009 at 21:27 Permalink

    הרגע הכי יפה- בבאנד אפארט של גודאר, ואני לא אוהב פלצנים צרפתים, אבל זה רגע מדהים.

    =========

    רוה למגה: מסכים. הסצינה של האל הרטלי היא ציטוט/גניבה משם.

  9. עידית 6 נובמבר 2009 at 21:55 Permalink

    ברווז גומי – בסצנה מעשרה דברים שאני הכי שונאת אצלך מופיע הית' לדג'ר המנוח. גג"ל אכן גם מופיע בסרט אבל לא בסצנה הנ"ל. אגב, הם דומים בטירוף.

  10. ברווז גומי 7 נובמבר 2009 at 11:56 Permalink

    עידית, לא טענתי לרגע אחרת.


Leave a Reply