קאלאן מת
אוי, בשורה מעציבה. אדוורד וודוורד, שחקן שתמיד היה לי נורא נעים לפגוש גם בתפקידים הכי זניחים, מת היום ממחלה בבית חולים בלונדון. הוא היה בן 79. עבור האמריקאים הוא כוכב הסדרה "המשווה", שרצה ארבע עונות באמצע שנות השמונים. לאוסטרלים הוא היה סגן מורנט, מסרטו של ברוס ברספורד, "משפטו של סגן מורנט" (הוא שיתף פעולה עם ברספורד שנית כשגילם את שאול המלך בסרט "המלך דוד", בו ריצ'רד גיר היה דוד). הצעירים יזכרו אותו מההומאז' החביב שסיימון פג ואדגר רייט עשו לו ב"שוטרים לוהטים". אבל עבור הבריטים, ומבחינתי, הוא תמיד יהיה מזוהה רק עם דמות אחת: קאלאן. "קאלאן", סדרת ריגול ריאליסטית, קשוחה וארסית משנות השבעים, היתה אולי הסדרה שהכי נחרטה לי בזכרון כילד (לצד "סטארסקי והאץ'"). זוכרים את כותרות הפתיחה שלה?
תוספת: אדגר רייט, הבמאי של "שוטרים לוהטים", שליהק את וודוורד בסרט כהומאז' לתפקיד שלו ב"איש הקש", מספיד את וודוורד בבלוג שלו. מה שריגש אותי שגם רייט – זה כנראה עניין של דור (ושל חשיפה אינטנסיבית בגיל מסוים לתכני הבי.בי.סי) – מרגיש שכותרות הפתיחה של "קאלאן" נצרבו לו למוח. מופלא הדבר הזה: וודוורד היה שחקן לא מאוד מפורסם, אולי אפילו איזוטרי לצופים בני זמננו, אבל עבור דור מסוים הוא אייקון אמיתי.
אני זוכר היטב את "המשווה" מימיה הראשונים "מתב""תבל""ערוצי זהב"
אוח אוח חבל על דאבדין
אחחח, איזו סדרה ואיזה שחקן.
נדמה לי שהיא שודרה כאן באייטיז, הרבה אחרי (ולפני השידורים החוזרים של) סטארסקי והאץ'.
תור הזהב של הTV הבריטית. קאלאן דמות בלתי נשכחת. בת מחזור של רמפול.
הסדרה נוצרה על פי ספר של ג'יימס מיטשל בשם "תיק אדום לקאלן" שתורגם לעברית ואפשר עדיין להשיג אותו לפעמים בחנויות לספרים משומשים (אפשר וכדאי, ספר מתח מצויין).
לצד סטארסקי והאץ', כן, גם הפתיחה שם זכורה וחקוקה. הפתיחה של קאלאן נפלאה וזכורה לטובה, כבר לא עושים פתיחות כאלו.