23 נובמבר 2009 | 10:59 ~ 33 תגובות | תגובות פייסבוק

דקירות

כמה שליפות בעקבות הפרמיירה אמש של “קירות”, הסרט השני של דני לרנר (אחרי “ימים קפואים”), שייצא בסוף השבוע הבא לבתי הקולנוע:


1.

לסרט הזה יש פוקסים אדירים. בעולם בו טיימינג איז אבריתינג, משהו עובד נורא נכון בקארמה של הסרט הזה: זה התחיל בזה שלרנר ושותפיו להפקה ליהקו לאחד משני התפקידים הראשיים שחקנית אוקראיינית אלמונית בשם אולגה קורילנקו, שאחרי ליהוקה ורגע לפני בואה היתה צריכה לדחות את צילומי הסרט בארץ לכמה חודשים כי היא פתאום לוהקה לתפקיד הנשי הראשי ב”קוואנטום של נחמה”. זה ממשיך עכשיו, רגע לפני היציאה. אם נדמה היה שנינט טייב תגיע לפרמיירה הראשונה שלה כשחקנית קולנוע (אגב, שחקנית קולנוע מוצלחת מאוד) כשמניות הסלב שלה בירידה דרמטית, הגיעו בשבוע האחרון הביקורות לדיסק השני שלה והציבו אותה בחזרה בתור נערת ה-it (הדעות על הדיסק חלוקות, אני קורא. אבל מבין המבקרים שאני עוקב אחריהם בתחום המוזיקה, נדמה שיש חיבה והערכה כלפיו וסימפטיה מחודשת כלפיה). וזהר שטראוס, שמגלם את בעלה של נינט בסרט, היה עוד שחקן שמתמחה בתפקידי משנה עם רגעים זוהרים יותר או פחות, אבל עכשיו, רגע לפני יציאת הסרט, הוא גם מגיע לפרמיירה עם פרס אופיר כשחקן משנה ב”לבנון”, וגם כמשתתף ב”רוקדים עם כוכבים”.


2.

“קירות” בשלוש מילים: “קאובוי של חצות”.


3.

זוכרים את טרנד המקוואות שפתאום שמתי לב ששוטף את הקולנוע בארץ? הנה בא עוד אחד. גם ב”קירות” יש מקווה.


4.

איזה באסה שענת קלאוזנר, שהיתה תגלית נהדרת ב”ימים קפואים”, היא רק המלהקת ב”קירות”. מספיק מבאס שהילה יובל וטל ליפשיץ עסוקות יותר בליהוק ופחות במשחק, מקווה שקלאוזנר לא תלך גם היא לשם בפול-טיים. ואם כן: לפחות שליפשיץ, יובך וקלאוזנר ילהקו האחת את השניה לסרטים שהן עובדות בהם, ככה יהיה להם גם וגם.


5.

רם שווייקי צילם את הסרט בסינמסקופ. איזה יופי. יש בסרט הזה כמה שוטים פנומנליים (שימו לב לשוט הארוך-הארוך במועדון הלילה, כשגליה עוקבת אחרי “ברבי” לשירותים. שוט השנה). נדמה לי שזה הופך את “קירות” לסרט הישראלי היחיד שצולם בסינמסקופ שיוצא להקרנות מסחריות ב-2009. גם “פובידיליה” ו”שבע דקות בגן עדן” צולמו בסינמסקופ, וגם “שיעור באהבה” של אבי נשר, אבל הם ייצאו – אני מניח – רק ב-2010.


6.

“קירות” – צריך להגיד – הוא בסופו של דבר בי-מובי/פילם נואר, מהסוג שהתסריט הוא בעוכריו אבל בלא מעט סצינות יש לו סטייל וגרוב פנטסטיים. וככזה הוא נהדר. בדיוק מסוג הסרטים שאני רוצה לראות עוד מהם בארץ.


ועכשיו אני צריך לנסות לגבש את קרעי המחשבות האלה לביקורת קוהרנטית ורצופה.

נושאים: בשוטף

33 תגובות ל - “דקירות”

  1. cinemame 23 נובמבר 2009 ב - 11:50 קישור ישיר

    נשמע סרט מסקרן מאד…. מתי הוא יוצא לקולנוע?

  2. גיא טל-אור 23 נובמבר 2009 ב - 12:37 קישור ישיר

    לכל מי שלא הוזמן לפרימרייה: “קירות” יוקרן בסינמטק ירושלים ב-30.11, בטרום בכורה.

  3. ג'וני 23 נובמבר 2009 ב - 12:58 קישור ישיר

    חברים אמרו לי שהסרט יוצא להקרנות מסחריות ב – 3 לדצמבר

  4. יוני 23 נובמבר 2009 ב - 15:58 קישור ישיר

    הייתי אתמול בהקרנה ואני מוכרח להגיד שנינט הפתיעה אותי ואני מחכה לראות איך היא תהיה בסרטים אחרים. חוץ מזה, הסרט חזק, מטלטל ומרשים מאד. יש אקשן, יש דרמה ויש אפילו צחוקים, הסצנה בדירה עם המאפיונר, נערת ג’יימס בונד ונינט גאונית! והשוט האחד במועדון הוא שוט מופתי, איך צלמו את זה??? שאפו לקולנוע הישראלי שיש באמתחתו סרט כזה.

  5. עידן וילנצ'יק 23 נובמבר 2009 ב - 16:19 קישור ישיר

    ===כאן היתה עוד תגובה של עידן וילנצ’יק שנמחקה. לווילנצ’יק נורא מפריע שמבקרים רואים סרטים בחינם והוא צריך לשלם עליהם כסף.====

  6. יוסי 23 נובמבר 2009 ב - 17:13 קישור ישיר

    מפתיע, הטריילר נראה רע לעומת הביקורת המהללת

  7. יריב פיתום 23 נובמבר 2009 ב - 18:52 קישור ישיר

    ראיתי אתמול את הסרט ויש לי דבר אחד לכתוב: מ ד ה י ם ( ולא אני לא קשור להפקה) סוף סוף סרט ישראלי שכיף לראות אותו, לא סרט פסטיבלים פלצני שלא מדבר כאן לאף אחד, סרט מצחיק, מרגש, מותח מצולם מדהים והבימוי המעולה של דני עושה לנינט רק טוב, היא מראה כישרון אדיר במשחק, לכל אילו שחיכו שהיא תיפול – תאכלו את הלב, היא מדהימה, אני רק מקווה, שכמו סרטו הקודם, הסרט הזה יפתח עוד דלתות לסרטים כאילו, אקשן דרמה, שכיף לראות דני, עלה והצלח.

  8. (יובל) 23 נובמבר 2009 ב - 19:47 קישור ישיר

    בלי לראות את הסרט, אני מקווה שהוא יצליח בצורה פנומנלית בקופות ויחד עם סיפור גדול ודומיו יתחיל לבסס תרבות של קולנוע מיינסטרים לא איכותי/פסטיבלי אלא בידורי וז’אנרי. עם עוד כמה סרטים כאלה(היה גם בופור ויהיה גם כלבת) נוכל להתחיל לדבר על מרכז ושוליים בקולנוע שלנו ולהנות מנורמליזציה של תעשיית הקולנוע הישראלי: תעשייה שבה סרטי ז’אנר לא הכי מבריקים יביאו הרבה אנשים לקופות וסרטי איכות יביאו קודם כל יוקרה ופסטיבלים ואח”כ גם כמה קהל שהם מצליחים.

  9. מיכאל 22 23 נובמבר 2009 ב - 19:57 קישור ישיר

    דני לרנר הדהים עם ‘ימים קפואים’, שעסק בנושאים בלתי שגרתיים עבור קולנוע ישראלי, באמצעים קולנועיים שלא היו מביישים את היצ’קוק, פולנסקי וקובריק.
    ‘קירות’ נראה בוסרי אבל מגניב רצח.
    משעמם לא יהיה.

  10. מוטי 23 נובמבר 2009 ב - 21:50 קישור ישיר

    מהבוקר אני שותק, אבל מיכאל 22 שבר אותי.

    דני לרנר לא מדהים כלכך, הוא עשה סרט סטונדטים שנקרא ימים קפואים, שהיה עדכני לעשר שנים אחרי שנעשה. ההצלחה שלו נבעה מתסכול מהסרטים הישראלים הפוליטיים והמאוד לא כיפיים שיוצאים פה בארץ.

    אם כל הכבוד לקירות, למרות שניכר שיפור ביכולות הבימוי, ואגב, פחות ביכולות התסריט. עדיין מדובר בסרט ילדותי וחסר כל עניין אמיתי. אני תומך כמו יאיר ביציאה מהכבדות הזאת שמאפיינת את הקולנוע הישראלי, אבל בחייאת ראבאק זה לא טוב מספיק בשביל הקרנה בבתי קולנוע.

    נינט בחורה חמודה, היא עושה תפקיד יפה, אבל ליהוק שלה לא רחוק מרק קוריוז, כי היה ניתן ללהק את הסרט הזה בצורה מעניינת יותר לדעתי.

    אני מעריך מאוד את הנסיון לעשות משהו אחר בקולנוע הישראלי, אבל קשה לי להעריך את הנסיון הזה קצת מאחר והוא כלכך אמריקאי וטיפשי וישן שזה פשוט מביך.

  11. דלית 23 נובמבר 2009 ב - 21:57 קישור ישיר

    מסכימה לגמרי עם מוטי, בעיני “קירות” הוא לגמרי סרט טראש, דבילי ושטחי. אז או.קיי יש כמה קטעי אקשן סבירים והאולגה הזאת אכן נראית לא רע, אבל למי שמחפש חוויה קצת יותר עמוקה מכוסיות שיורות בסרסורים שלהן – שיפסח על הדבר הזה. ניקיטה זה לא.

  12. שירלי יהב 23 נובמבר 2009 ב - 22:03 קישור ישיר

    הצלחתי דרך חברה של חברה שלא יכלה להגיע לפרמיירה אתמול, אז לקחו אותי. אני בדרך כלל לא אוהבת סרטי אקשן והאמת שבאתי כדי להתחכך בזוהר (לא שטראוס), נכנסנו לקולנוע שהיה מלא עד אפס מקום אז ישבנו על המדרגות. ההפתעה היתה ע נ ק י ת !!! אני נדהמתי פחדתי ונפעמתי, אפילו התרגשתי מהסרט. הוא לא עוזב אותי עד עכשיו. כיייייף, הנאה צרופה !!! ושוב אני מציינת שאני לא אוהבת סרטי אקשן אבל בסרט האקשן היה במידה הרצוייה והדרמה והיחסים שנרקמים בין הבחורות מדהים ומרגש! אדון לרנר, נהנתי מאוד וגברת נינט הדהמת אותי ביכולות שלך גם על המסך. תודה לכם. מסכימה עם כל מילה שלך יאיר.

  13. נדב 23 נובמבר 2009 ב - 22:54 קישור ישיר

    החברים מתגובות 10 ו- 11 פשוט אנשים קטנים ורשעים, ראיתי את הסרט ומאוד אהבתי

  14. אדם לאדם יחצ"ן 23 נובמבר 2009 ב - 23:09 קישור ישיר

    אהבתי את התגובה של מיכאל 22.
    לא משום שאני מסכים איתו, פשוט משום שהיא מבטאת בדיוק את הנטייה הישראלית שלנו להפרזה והגזמה.

    “אמצעים קולנועיים שלא היו מביישים את היצ’קוק, פולנסקי וקובריק”

    למה לא להוסיף את מלוויל, גודאר, וצ’פלין?

    לרנר הרי עולה על כולם.
    (ועוד בפיצ’ר ראשון ודל תקציב)

    יא אללה,
    אין על המוח היהודי.
    🙂

    עכשיו שאני חושב על זה,
    מצחיק גם הטיעון שלו שימים קפואים, סרט חביב+, “עסק בנושאים בלתי שגרתיים עבור קולנוע ישראלי”.

    מעניין, אילו נושאים?
    החלפת זהויות? פיגועים? תל אביב?
    וועד בית מעצבן? פלורנטין בלילה? 🙂

    זהו.
    שיהיה בהצלחה.

  15. איתן 23 נובמבר 2009 ב - 23:39 קישור ישיר

    1. קודם כל, את “קירות” אני אראה מחר. אני מסוקרן.
    2. וחוץ מזה, הערב ראיתי את “פעילות על טבעית”. בעיניי, אחלה סרט. בידור טוב. יכול להיות שעם שני שחקנים קצת יותר טובים (או הרבה יותר טובים) הסרט היה עובד יותר טוב, אבל גם כך, זהו סרט שנבנה לאט, בהדרגה, והוא עובד. בעניין הסופים: קראתי את מה שכתבת כמה פוסטים אחורה, ואני חושב שהסוף שמוקרן בבתי הקולנוע הוא הטוב מכולם. יש בו גם הבהלה אמיתית, וגם קריצה לקהל. אני מסכים עם מה שעידן אלתרמן כתב שם: זה לא כל כך סרט, כמו שזה תרגיל מאוד מוצלח בקולנוע. אני מאוד נהניתי.

  16. ספוילר 24 נובמבר 2009 ב - 1:45 קישור ישיר

    התסריט לא ממש עובד אבל רגעי האקשן פשוט פנטסטיים. אני לא אתפלא אם לרנר ימצא את עצמו בלוס אנג’לס בקרוב ואני לא מגזים.

  17. יוסי 24 נובמבר 2009 ב - 6:21 קישור ישיר

    שירלי יהב? יריב פיתום? יש יצירתיות בעולם היחצנות.

  18. מני 24 נובמבר 2009 ב - 8:09 קישור ישיר

    מבלי לראות. הזמן (הארוך מאוד) שחלף מיריית הפתיחה לצילומי הסרט להקרנתו על המסך, אמור לומר משו למי שקצת מבין עניין.

  19. גל 28 24 נובמבר 2009 ב - 9:36 קישור ישיר

    הייתי בהקרנת עיתונאים אתמול ומה שיש לי להגיד זה וואו! סרט חכם מאד עם שתי שחקניות ראשיות מצוינות. אמנם הצפייה בסרט לא הייתה קלה כי יש בסרט סצנות מאד אלימות וקשות לצפייה, אבל מזמן לא יצאתי בתחושה כזו חזקה מסרט. מה שהכי הדהים אותי זה שבמאי ותסריטאי גבר הצליח לבטא כזו עוצמה נשית.

  20. סטודנטית 24 נובמבר 2009 ב - 13:09 קישור ישיר

    טוב, אני ממעטת להגיב אבל אחרי סרט כזה אי אפשר שלא. סוף סוף יש סרט שעוסק בנושא חשוב כמו אלימות נגד נשים וניצול נשים ולא בצורה כבדה ומסורבלת אלא בצורה מעניינת, כייפית ומרתקת לצפייה. שימוש מבריק באמצעי המבע הקולנועי כדי לבטא עולם פנימי של תחושות, חלומות ופחדים. הביקורת בסרט כלפי הממסד, המשטרה ואנשי החוק על ידי העלמתם המוחלטת מהסרט היא הברקה, הרי שצריך את המשטרה היא אף פעם לא בסביבה ולא באשמתה, אלא בגלל סדרי עדיפויות תקציביים של הממשלה. הסרט הוא מסמך חברתי מרתק וחזק עם ויזואליות מדהימה, אחלה אקשן וסיפור חברות מקסים ויפה. אני מתכננת לראות שוב היום בסינמטק.

  21. רם 24 נובמבר 2009 ב - 15:35 קישור ישיר

    מה שבטוח התגובות גורמות לי לרצות לראות את הסרט:)

  22. מיכאל 22 24 נובמבר 2009 ב - 15:49 קישור ישיר

    ל – אדם לאדם יחצ”ן
    אם תצביע לי לפחות על סרט נוסף הדומה ל’ימים קפואים’, אשמח…
    בעיקרון, קולנוע ישראלי הוא תמיד מוזר. הדיאלוגים בעברית אף פעם לא נראו לא אמינים, כי ככה לא מדברים במציאות…
    ‘מטאליק בלוז’ היה מופלא. עזוב,
    בקרוב החדשים של ג’ייסון רייטמן וריצ’רד לינקחלייטר!!!

  23. גיא אורבניאק 25 נובמבר 2009 ב - 0:43 קישור ישיר

    סרט רע מאוד
    אבל ממש רע
    מצטער,אבל זה הסרט הישראלי הכי חלש שראיתי לפחות ב-5 השנים האחרונות.
    אנציקלופדיה סינמטית לקלישאות,אנשים בקהל אשכרה צחקו כשהיה צריך לבכות ,אז ,כנראה, לא רק אני חושב שהסרט בעייתי מאוד.

  24. מני 25 נובמבר 2009 ב - 1:07 קישור ישיר

    לנוכח מתקפת היחס”צ בבלוג הזה, הביקורת של גיא נשמעת לי הכי אותנטית ומן הסתם היא הכי נכונה לעניין.
    וליאיר. במקום לקפד את וילנצ’יק אולי תתרכז בעיקר ותשמיד את היחס”צ במקום להתעסק בשטויות?

  25. יותם 25 נובמבר 2009 ב - 1:10 קישור ישיר

    ואו. אם כמות היחצנות של הסרט/נינט בתגובות פה מסמנת משהו אז אנחנו עומדים בפני מתקפה של ממש.

    יאיר אני מעדיף שתמחוק את תגובות היחצנים מאשר את אלו של וילנצ’ק. לפחות הוא לא מנסה למכור לי משהו.

  26. cinemame 25 נובמבר 2009 ב - 9:24 קישור ישיר

    קירות הוא סרט מעולה- ראיתי את הסרט אתמול בסינמטק וכשיצאתי מהסרט אני ובן זוגי אמרנו וואו. הסרט הזה הוא בליגה אחרת לגמרי מכל מה שנעשה כאן בארץ לדעתי. הסרט לא מושלם ויש רגעים פחות טובים בסרט אבל הרגעים המושלמים שקיימים בו, וכאלה יש הרבה בסרט, הופכים לדעתי את הסרט לסרט מעולה. יש לי עוד הרבה מה לכתוב ואני עדיין מגבשת את הכל בראש- אהבתי מאד את הסצנה בסופר, זה מאד ישראלי בעיניי, הסצנה במקווה היא אחת היפות שראיתי בקולנוע, הסצנה בדירה עם התספורת והמפעיל של גליה מגיעה בדיוק בזמן הנכון בסרט ומכניסה קצת הומור טוב, הקטע עם המערוך של נינט ענק והסצנה במועדון מושלמת, אני חושבת שהשוט הארוך מתחיל עוד מהאוטו. סרט עצוב בסך הכל שמתאר את החברה החולה שלנו ובכלל זה סרט אוניברסלי, הסחר בנשים לא קיים רק בארץ. הרגשתי סוג של קתרזיס בסוף שחוסלו כל הסרסורים למיניהם ודפקתי כזה חיוך לבן זוגי, רציתי למחוא כפיים לדמויות, כמו שהרגשתי בממזרים חסרי כבוד של טרנטינו. יש לי עוד הרבה מחשבות מבולבלות בראש. מחכה לקרוא את הביקורת המלאה של הסרט.

  27. חיים 25 נובמבר 2009 ב - 9:28 קישור ישיר

    יוחזר וילנצ’ק לבלוג ומיד. מי בעד?

  28. איריס 25 נובמבר 2009 ב - 9:30 קישור ישיר

    שמתם לב שמתוך ההקרנה היחידה שהיתה לסרט, עשרים אחוז מהם הם רוקאים שונים של הבלוג? אחוז מדהים או יחצנות מטופשת?

  29. לוני 25 נובמבר 2009 ב - 11:07 קישור ישיר

    להחזיר את וילנצ’יק ולזרוק את הבלוגר. אני חותם!

  30. יוסף המספר 26 נובמבר 2009 ב - 8:09 קישור ישיר

    כרגיל האתר של יאיר רווה מוביל את טוקבקים המוזמנים ואת ההשקעה הכספית בחברה שמפעילה אותם יש תוצאות בבנית הבז לא שאני נגד אבל הגיע הזמן שיבינו מה זאת הפלטופרמה של האתר

  31. בוחר לפרגן 26 נובמבר 2009 ב - 8:26 קישור ישיר

    זה יופי של סרט, סרט נועז חדשני בקולנוע הישראלי במיוחד בכל מה שקשור למבע הקולנועי של הסרט, זה באמת ליגה אחרת. אני נהניתי מאד ומצטרף לתגובות החיוביות כאן בבלוג.
    דני לרנר מסתמן כאחד הקולנוענים החדשניים בקולנוע הישראלי, במאי מצוין שגם בסרטו השני ממשיך לאתגר את הקולנוע הישראלי.
    בנימה אישית אני מקווה שהסרט יצליח מאד כי אז אנחנו אנשי הקולנוע שלא עברנו טראומה בלבנון ולא מעוניינים לעשות סרט שעוסק בקונפליקט של ערביי ישראל וכדומה נוכל לעשות סרטים כמו קירות, סיפור גדול, חתונה מאוחרת, סוף העולם שמאלה וסרטים כדוגמתם עם תמיכה של הקרנות ועם הידיעה שהקהל כן צמא לקולנוע אחר ושונה. אני באופן אישי רוצה לעשות סרט אקשן יותר אקשני ממה שדני לרנר עשה או איזו קומדיה רומנטית או איזה סרט בלשים או איזה סרט מדע בדיוני. לא הגיוני שסיפור גדול זו הקומדיה היחידה שנעשתה כאן לאחרונה, לפי מה שאני זוכר. אנחנו בתור אנשי קולנוע צריכים לפרגן אחד לשני, במיוחד שהסרט באמת טוב חברים מה קורה לכם?, ולקחת את הקולנוע הישראלי קדימה.

    קנאה עושה קמטים חברים 🙂

  32. גיל 28 נובמבר 2009 ב - 11:10 קישור ישיר

    31 צודק, יאללה לפרגן ולהציף את בתי הקולנוע,

  33. גיא טל-אור 1 דצמבר 2009 ב - 11:13 קישור ישיר

    לכל מי שלא פירגן ל”קירות” בתגובה שלו – אתם רציניים? אפילו אם לא אהבתם את הסרט, איך אפשר שלא להתחיל את התגובה באיזה כל הכבוד קטן?
    את “זה ייגמר בדם” אני מאוד לא אוהב, אבל תמיד כאשר שואלים אותי לדעתי אני פותח ב”סרט מעולה”. מינימום.

    את “קירות” ראיתי אתמול, ופשוט עף לי המוח. כמה סטייל, איזה קולנוע. התשובה הניצחת לשאלה מה היה קורה אם היו עושים פה סרטים ז’אנריים נוסח הוליווד. מסתבר שזה היה יוצא בן זונה.
    שאפו ענק לדני לרנר והצוות – בזכותכם (ובזכות עוד כמה כמוכם שעדיין צריך) עוד יהיה לסטודנטים לקולנוע תחת מה לחתור במדינה שטופת סרטי הפסטיבלים הזאת.


השאירו תגובה